70 | הכנסת, ישיבה 124 ^[1]                                                                                    20.8.1952

סיוע צבאי - מכל מקור אפשרי

סעיף א: שאילתות ותשובות

היו״ר ז. שפר: אני מתכבד לפתוח את הישיבה המאה עשרים וארבע של הכנסת השנייה. תחילה נשמע שאילתות ותשובות.

1.                     הודעת מר אבא חושי בניו יורק על נמל חיפה

חבר הכנסת ג. פלש שאל את שר החוץ ביום 8 ביולי 1952: הנני להסתמך על הכתבה שנתפרסמה בעיתון ״ניו יורק טיימס״ מיום 19 במאי 1952, בקשר לביקורו של מר אבא חושי, ראש עיריית חיפה, בניו יורק ולבקש מכבוד השר להשיב לי על השאלות הבאות:

1)                    האם היה ידוע לממשלה מראש על ההודעה שמסר מר אבא חושי, כי בתנאים מסוימים מוכנה ישראל לתת גישה חופשית לנמל חיפה לעיראק ולירדן?

2)                    האם לדעת כבוד השר יכולה מסיבת ארוחת בוקר בניו יורק בהשתתפות מר אבא חושי לשמש במה מתאימה למסירת הודעה שיש לראות בה הצהרה על מדיניות החוץ של ישראל ויחסי ערב וישראל?

3)                    האם נדון עניין זה מקודם בממשלה או בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת?

שר־החוץ מ. שרת: תשובת ראש עיריית חיפה לשואליו לא הכילה אלא חזרה על הצהרה שנשמעה פעמים רבות מפי דוברי משרד החוץ.

2.                     פעולתו של משרד החוץ בעניין מעמדה של ירושלים

חבר הכנסת ג. פלש שאל את שר החוץ ביום 10 ביולי 1952: ידיעות שונות מעידות, כי גורמים שונים שייתכן והושפעו על ידי חוגים קתולים, או על ידי התעמולה שמנהלות אחדות ממדינות ערב, מתכוננים לעורר מחדש בעצרת הקרובה של האו״ם את שאלת מעמדה של ירושלים. בקשר לשמועות הנ״ל, אבקש מאת כבוד השר להשיב לי על שאלותי הבאות:

1)                    האם עוקב משרד החוץ אחרי אמיתותן של הידיעות הנ״ל, על מנת לקדם בעוד מועד כל צרה שלא תבוא?

2)                    האם סבור כבוד השר שנעשה הכל, בהיקף ובתוקף הדרושים, כדי להבהיר לעולם כולו אחת ולתמיד, כי ירושלים היתה והינה בירת ישראל, וכי אין כל מקום ותועלת בדיוני סרק על מעמדה?

שר החוץ מ. שרת: התשובה לסעיף הראשון של השאילתה - חיובית. אשר לסעיף השני, הרי ״הכל״ הוא מושג החלטי, וכידוע אין מעשה בשר ודם יכול להיות כליל השלמות. גם ההנחה, כי אפשר להסתפק במאמץ של הבהרה שייעשה אחת ולתמיד, לוקה בתמימות. משרד החוץ שוקד בתמידות על המשימה הזאת וחוזר על מאמץ הסברה שלו בכל הזדמנות נאותה ובכל אמצעים העומדים לרשותו.

3.      הסיוע הצבאי מארצות הברית

חבר הכנסת מ. סנה שאל את שר החוץ ביום 17 ביולי 1952: בעיתון ״הארץ״ קראתי את הדברים הבאים, שנתפרסמו בשמך בארצות הברית לפני צאתך משם: ״אנו מעוניינים מאוד לקבל את כל הסיוע הצבאי שאפשר מאמריקה... סיוע כזה יבטיח את הגנתנו״. דובר משרד החוץ, שנשאל בנדון, סירב להגיב ולא הזים את הפרסום. הילכך הנני לשאול:

א. הואיל וכל סיוע צבאי, הניתן על ידי ארצות הברית של אמריקה, הריהו נועד אך ורק למלחמה אנטי־סובייטית, היוכל שר החוץ לסתור את משמעות הודעתו כנכונות להצטרף לאסטרטגיה המלחמתית של שליטי ארצות הברית, המכוונת נגד ברית המועצות, ובכן, נגד מעצמה ידידותית לישראל?

ב. הואיל וסיוע צבאי לישראל, אם אומנם יינתן על ידי ארצות הברית, יינתן גם למדינות ערב, כפי שזה נהוג בנוגע ל״סיוע הכלכלי״, המוכן שר החוץ להבהיר כי סיוע כזה אין תכליתו לחזק את ביטחוננו בפני אפשרות של התקפה מחודשת מצד מדינות הליגה הערבית?

ג. הואיל ומתן סיוע צבאי על ידי ארצות הברית לישראל קשור – כמו לגבי ארץ אחרת - בשיגור משלחת צבאית אמריקנית לארצנו, שתטיל את פיקוחה על צבא ההגנה לישראל, האם שקל שר החוץ בדעתו כי הנכונות לקבלת סיוע צבאי כזה אינה עולה בקנה אחד עם הנכונות לנצור את ריבונותה ועצמאותה של מדינת ישראל?

שר החוץ מ. שרת: לגבי פתיחתה של השאילתה עלי לתקן, כי כפי שכבר היתה לי ההזדמנות להודיע בכנסת, אמרתי במסיבת עיתונאים בניו יורק, כי לשם חיזוק ביטחונה מעוניינת מדינת ישראל לקבל סיוע צבאי מכל מקור אפשרי, בכלל זה כמובן גם ארצות הברית. התשובה לסעיפי השאילתה היא כדלקמן:

א. אינני מאשר את ההנחה וממילא את המסקנה.

ב. אילו היתה ההנחה נכונה, אין המסקנה נובעת ממנה בהכרח.

ג. כל סיוע צבאי ממשי שתקבל מדינת ישראל יחזק את ביטחונה.

ד. כל חיזוק של ביטחון מדינת ישראל יבצר ממילא את עצמאותה, מה גם שהנחת בעל השאילתה בדבר הטלת פיקוח על צבא ההגנה לישראל היא פרי תורתו ותורת חבריו, ואינה מציאותית.

4.      הסכמי מסחר בין ישראל ומדינות אחרות

חבר הכנסת ז. סוזאיב שאל את שר החוץ ביום 29 ביולי 1952:

1)                    האם אין שר החוץ חושב, שהיה רצוי למסור למליאת הכנסת או לאחת מוועדותיה סקירה מפורטת על ביצוע הסכמי מסחר שנחתמו עם ארצות שונות כדי שהכנסת תוכל לשפוט על יעילותם ונחיצותם של הסכמים אלה לשם שיפור המאזן המסחרי של מדינתנו?

2)                    במקרה של הסכמה, מתי אפשר לצפות לסקירה זו?

3)                    האם יכול כבוד השר למסור בינתיים את הפרטים דלקמן בקשר להסכמים מסחריים: א. עם איזה ארצות קיימים חוזים מסחריים? ב. איך שולמה התמורה בעד הסחורות שקיבלנו מכל ארץ וארץ לחוד לפי סעיפים אלה: 1. ביצוא של תוצרת ישראלית. 2. בתשלום במטבע חוץ. 3. בחשבונות מוקפאים בכל שנה ושנה של קיום החוזים.

שר החוץ מ. שרת: 1. התשובה לסעיפים 1 ו-2 של השאילתה היא כי משרד החוץ מוכן בכל עת ובכל שעה להגיש לכל ועדה מוסמכת של הכנסת, אם רצונה בכך, דין וחשבון מפורט על הסכמי המסחר שנחתמו בינינו לבין ארצות אחרות ועל אופן ביצועם. גם אין מצד הממשלה שום התנגדות לדיון על נושא זה במליאת הכנסת.

2.      בתשובה לסעיף 3 של השאילתה הנני לקבוע:

א. בשנת 1952 קיימים הסכמים מסחריים ביננו לבין אורוגוואי, ארגנטינה, הולנד, יוגוסלביה, פולין, פינלנד, טורקיה ונורווגיה. ההסכם עם אורוגוואי עודנו טעון אישור מהצד שכנגד וטרם הוחל בביצועו. כן קיים הסכם מסחרי בין הבנק הלאומי לישראל לבין הבנק הממלכתי של חבש, שכמוהו כהסכם בין-ממשלתי.

ב. בעד יבוא שהגיענו מהארצות הקשורות איתנו בחוזים מסחריים שילמנו בסך הכל בשנת 1950: 37% ביצוא, 38% במטבע חוץ, 25% בהעברת הון יהודי ובכספי הקרנות הציוניות. בשנת 1951: 44% ביצוא, 49% במטבע חוץ, 7% בהעברת הון וכספי הקרנות. במחצית הראשונה של שנת 1952: 65% ביצוא, 31% במטבע חוץ, 4% בהעברת הון וכספי הקרנות. אכן הנתונים למחצית הראשונה של 1952

אין בהם להעיד על סיכום השנה כולה, כי במחצית זו כלולה תמורת היצוא של פירות הדר. עם זה ברור, כי עליית קרן היצוא הישראלי תימשך גם השנה. אם יש ברצון בעל השאילתה לקבל את פירוט האחוזים האלה, וכן את המספרים ההחלטיים לפי הארצות, יוכל לבוא על סיפוקו אם יפנה אל האגף הכלכלי של משרד החוץ.

5. התנאים לקבלת אשרת־כניסה של תייר לישראל חבר הכנסת ז. סוזאיב שאל את שר החוץ ביום 6 באוגוסט 1952: ב״הבוקר״ מיום 28 ביוני 1952 הופיעה ידיעה תחת הכותרת ״מחירו של היתר כניסה״. בקשר לזה אבקש את כבוד השר לענות לי על שאלותי הבאות:

1)               איזה מסמכים והמלצות נדרשים מתיירים הרוצים לבקר בארץ, על ידי הקונסוליות בחוץ לארץ?

2)               האם התנאים הם שווים בכל הארצות?

3)               אם לא, מהם התנאים בכל ארץ וארץ?

4)               איזה תשלום נגבה על ידי הקונסוליות מכל תייר הרוצה לבקר בארץ?

5)               האם אין כבוד השר סובר, שיש צורך להקל במדה המקסימלית על הפרוצדורה הקשורה בקבלת אשרת כניסה, ומה בדעתו לעשות בכיוון זה?

שר החוץ מ. שרת: 1. מזמן שהסמכות למתן אשרות כניסה לארץ עברה ממשרד העלייה, שנתחסל, למשרד החוץ, אין נדרשות על ידי הקונסוליות הישראליות שום המלצות מתיירים הרוצים לבקר בארץ. אשר למסמכים, נדרש כמובן מאליו הדרכון אשר בו נחתמת האשרה והוא משמש ממילא הוכחת הזהות. לפי ההוראות של משרד הבריאות נדרשים מבקשי אשרות תייר להמציא תעודות על זריקות נגד מחלות מסוימות. הקונסולים מצווים למנוע אשרת תייר ממי שנגוע במחלה אנושה. כן יש לקונסולים הסמכות להתחקות על אישיותו של מבקש אשרת תייר במקרה שמתעוררים ספקות לגביה.

2.                    כן, אדוני.

3.                    סעיף זה מתבטל.

4.                    אגרת האשרה נקבעת על יסודות של הדדיות. זאת אומרת, הקונסוליה הישראלית קובעת את התשלום בהתאם לאזרחותו של המבקש. סכום האגרה שגובה הקונסוליה הישראלית מתייר מסוים שווה לסכום האגרה הנדרש מאזרח ישראלי כשהוא מבקש לבקר בארץ אזרחותו של הלה.

5.                    בהחלט, ומשרד החוץ שוקד על כך.

6.                    הצירות הישראלית בהולנד

חבר הכנסת ז. סוזאיב שאל את שר החוץ ביום 6 באוגוסט 1952: קראתי בעיתונות על פתיחת צירות ישראלית חדשה בהולנד.

1)                    האם ידיעה זו היא נכונה?

2)                    אם כן, מה הסיבה לפיצולה של הצירות בבריסל, שהיתה משותפת עד עכשיו לכל ארצות בנלוקס, לשתי צירויות נפרדות, אחת בבריסל ושניה בהאג?

3)                    באיזה הוצאות נוספות תהיה קשורה הקמת צירות נוספת?

שר החוץ מ. שרת: 1. כן, אדוני.

2.                     הנחת בעל השאילתה כי מלכתחילה היתה קיימת צירות אחת לשלוש ארצות בנלוקס, שמושבה בבריסל, יסודה בטעות. מראשית קשירת היחסים הדיפלומטיים עם הולנד, הוקמה בהאג צירות נפרדת על משרדה ועל עובדיה, אלא שציר אחד שימש בכל שלושת הכתרים - כציר שלוח לבלגיה, להולנד וללוקסמבורג, שדירתו בבריסל היתה קבע ובהאג ארעי. ממשלת הולנד הפצירה בנו זמן רב לחסל את הזיווג ולשלוח אליה ציר מיוחד לה, שיקבע מושבו בהאג. היא הסתמכה על שיקולי הדדיות הנובעים מקיומה של צירות הולנדית מיוחדת בישראל. כן הסתבר כי היא חוששת לקביעת תקדים לגבי ארצות אחרות. בשים לב ליחסי הידידות הקיימים בין הולנד לישראל, ולאווירה המקיפה את היחסים האלה, הכירה הממשלה בצידקת מישאלתה המודגשת של ממשלת האג והחליטה להיענות לה. הממשלה הושפעה בהחלטתה זו גם מהערכת חשיבותם של העניינים הממשיים המסורים לטיפולה של צירות ישראל בהאג.

3.                     סך 10 אלפים ושמונים דולר לשנה.