56 | מסיבת עיתונאים, הקריה תל אביב[1]                                                         18.7.1952

אוצר עצום של אהבה ומסירות לישראל

שר החוץ מ״ש ראה צורך בשובו ארצה מארה״ב וקנדה, שם התמסר לעידוד המגבית היהודית המאוחדת ומפעל אגרות החוב של מדינת ישראל (מילויה העצמאות; ה״בונדס״), לדווח לציבור על שליחותו.

משה שרת: בביקורי האחרון באמריקה נוכחתי לדעת מחדש - ואולי ביתר שאת מאשר בביקוריי הקודמים - איזה אוצר עצום של אהבה ומסירות לישראל גלום ביהדות ארצות הברית וקנדה, ומה רבה שם הציפייה לבשורת בניין הארץ וקיבוץ הגלויות בתוכה. בעשרות הרבות של כינוסים שהשתתפתי בהם, בין אם מנו רבבות או אלפים או רק מאות אחדות, פעמה רעננות החווייה של התמורה הכבירה שהתחוללה במעמד העם היהודי בעולם ושל הכבוד החדש שנפל בחלקו של כל יהודי ויהודי באשר הוא שם עם החזרת עטרת הממלכתיות הישראלית ליושנה.

אם ראיתי לפעמים צורך להכחיש את הרושם הכוזב, כאילו מה שמציין את המצב בארץ הרי זו ירידה מוסרית, חולשת דעת והתאוננות בלתי פוסקים, ולהבליט את התחדשות מעשי בראשית ואת חדוות היצירה כעיקר מהותה של התקופה, כן חובה עלי בשובי לסתור בארץ את הגירסה המוטעה כאילו לב העם בתפוצות סר מעל ישראל, וכאילו עבר הציבור היהודי על מלוא תקומת המדינה לסדר יומו הרגיל. יש שמתוך ההשתקעות בקטנות חדלים אנו עצמנו לראות את הגדולות שאנו יוצרים או עדים ליצירתן, ועל ידי מיעוט דמות מפעלנו אנו עלולים לחסום במו ידינו את המסילות ללב העם בתפוצות.

פעולתי בקרב יהדות ארצות הברית התנהלה במסגרת שני המפעלים הכספיים הגדולים המיועדים לעזרת ישראל - מילווה העצמאות והמגבית היהודית המאוחדת. הסברתי היתה מכוונת להוכיח את הכרחיות שניהם לבניין הארץ ואת יכולתה של יהדות ארצות הברית להיענות לשניהם. העובדות הכחישו את הנבואות השחורות שנשמעו בשעה שהוכרז על מילווה העצמאות, כי מפעל זה נדון לכישלון או יוכל להיבנות רק מחורבנה של המגבית. המרץ הכביר שהשקיעה הנהלת המילווה באמריקה בשנתו הראשונה ובתחילת השנה השנייה, נשא פרי. מפעל זה הזרים עשרות מיליונים דולרים לאוצר המדינה למטרות השקעה במפעלי פיתוח וייצור מבלי שנפגעה על ידי כך המגבית המאוחדת. ראשי המגבית עצמם מודים עכשיו בדבר בפה מלא.

עם זה, נוצרו בעיות תיאום בין שני המפעלים, אשר לבירורן הקדשתי חלק רב מזמני. יחד עם השגריר אבא אבן נפגשתי עם כל הגורמים הנוגעים בדבר - מנהלי המילווה, מנהיגי המגבית, ראשי קרנות הסעד וחברי הנהלת הסוכנות היהודית. בעקבות הדיונים האלה, ומתוך התבוננות אישית במצב העניינים, הגעתי למסקנות מסוימות וניסחתי הצעות לתיקון המצב, אשר את תמציתן כבר הגשתי לראש הממשלה, והנני מקווה למסור דין וחשבון מלא עליהן בישיבה הקרובה של הממשלה.

מועידה הארצית של יהודי קנדה, שהתקיימה בהשתתפותי, נתקבלה החלטה עקרונית על הפעלת מילווה העצמאות באותה ארץ, ויש לקוות כי הפעולה תתחיל בחודשי הסתיו לאחר שיושלמו כל הסידורים המשפטיים הדרושים.

שיחותי עם ראשי השלטון של ארצות הברית בוושינגטון הוקדשו בעיקר לשאלות עזרת ארצות הברית למפעל הבניין והפיתוח של מדינת ישראל על מנת להחיש את איזונה הכספי וביסוסה הכלכלי. במיוחד עמדתי על המועקה שנתון בה האוצר שלנו לרגל הצטברות חובות קצרי מועד, וניסיתי לברר את האפשרות של הקלת המעמסה הזאת על ידי גיבוש ההתחייבויות הקצרות והמפוזרות של ישראל לארצות הברית לחוב אחד לזמן ארוך, אשר יאפשר הנהלת כספים יותר מסודרת ותכנון יותר יסודי. כבר הבעתי את קורת רוחי ליחס הכללי של הבנה ולעדות לצרכיה המיוחדים של ישראל שנפגשתי בו, אבל עדיין מוקדם להתנבא על תוצאותיו הסופיות של המאמץ להגיע לפתרון הבעיה המיוחדת הזאת, באשר העניין עודנו משמש נושא ללימוד וחקירה.

כן הנני לציין בסיפוק את ההודעה ששמעתי מפי נציגי ממשלת קנדה בדבר נכונותם העקרונית לנקוט מדיניות של עזרה לישראל. אכן, גם לגבי קנדה אין הודעה זו כשלעצמה מבטיחה תוצאות ממשיות, באשר הכל תלוי באפשרויות המעשיות של עזרה באשראי או על ידי הקלות אחרות אשר כל אחת מהן טעונה בירור לגופה.

נכונות זו של עזרה לישראל מצד מדינות גדולות ומבוססות יש בה עידוד רב לנו בתקופת מאמצי הבניין וחבלי הגידול העוברת עלינו, אבל דווקא היא מעמידה אותנו בניסיון חמור. עלינו להוכיח את יכולתנו לאזן את התשלומים ולהגיע תוך תקופה מסוימת למשק מבוסס ועצמאי. האמון בכשרוננו הממלכתי וביכולת ארגוננו עומד כאן לפני מבחן מכריע. כל סיכויי עתידנו תלויים במידת הצלחתנו לזכות באמון הזה.

להלן השיב מ״ש לשאלות עיתונאים. הדברים מובאים כפי שנרשמו בידי כתב העיתון.

בתשובה לשאלה אמר שר החוץ, כי בזמן האחרון לא היו סכסוכים בין המילווה למגבית. ייתכן שיש קשר בין עובדה זו לשני העקרונות, שבהם נקט מ. שרת בימי שהותו באמריקה: הוא הודיע לשני הצדדים כי יופיע מטעם שני המפעלים, ורק באותם המקומות שבהם תהיה הופעתו מוסמכת. באחד המקומות עמד לפרוץ סכסוך והדבר נמנע הודות להתערבותו של הקונסול הישראלי. אשר להודעת הנרי מונטור, כי מנהלי המילווה ימלאו אחרי החלטות הממשלה, הסביר מ. שרת שהמילווה הוא מפעלה של ממשלת ישראל, וממילא חייבים מנהליו למלא אחרי הוראות הממשלה.

אנו מוכנים לקבל עזרה צבאית מכל מקום אפשרי, אמר מ. שרת בתשובה לשאלה אחרת. נכונות זו לקבל עזרה כוללה כמובן גם את ארצות הברית. אם קיבלנו נשק מארצות שאין משטרן דומה למשטרנו,^[2] ודאי שאנו מוכנים לקבלו גם ממדינות שמשטרן דומה למשטרנו. אשר לסיוע הצבאי מארצות הברית, הטעים שר החוץ, ש[בביקורו הנוכחי] לא השתתף בשום משא ומתן על נושא זה. אנו ביקשנו, מבקשים ונבקש עזרה צבאית מממשלת ארצות הברית, הכריז. אנו יודעים באיזו מסגרת חוקית היא ניתנת ובהתאם לכך הגשנו את בקשתנו. לא ממשלת ארצות הברית הציעה לנו עזרה צבאית, אלא אנו מבקשים אותה. היוזמה יצאה מממשלת ישראל ממש כפי שהיא יצאה ממנה בעניין העזרה הכספית. עזרה זו נתקבלה אחרי מאמצים ובתהליך דומה נעשים המאמצים לקבלת סיוע צבאי.

שר החוץ מסר כי הוא פנה לממשלת ארצות הברית בדבר הקונסולידציה של החובות. אם ממשלת ארצות הברית תסכים לבקשת ישראל, היא תשתמש לגיבוש החובות הישראליים במכשירים העומדים לרשותה. בין השאר היא יכולה להיעזר גם בבנק ליבוא וליבוא. ממשלת ארצות הברית תקבל החלטה בעניין זה לאחר שמומחיה יחוו דעתם.

לא היתה כל פעולה של ישראל ביחס למתרחש בעבר הירדן, אמר מ. שרת, ואולם ממשלת ישראל עוקבת מקרוב אחרי השתלשלות העניינים בארץ זו. גם לעניין הסיפוחים פקוחה עיננו, הטעים שר החוץ.^[3] אין הוא סבור שהמזרח הקרוב יעמוד בזמן הקרוב לפני סיפוחים.

בתשובה לשאלה אמר שר החוץ, כי לאחר סיום המשא ומתן עם נציגי ממשלת בון בעניין השילומים, תשקול ממשלת ישראל באיזה צעדים להניע גם את מזרח גרמניה לסילוק חוב השילומים לישראל.

אין מ. שרת סבור שבחירת הגנרל אייזנהאואר לנשיא ארצות הברית תביא לתמורות מרחיקות לכת במדיניות החוץ של ארצות הברית. אך בדרך כלל אין מתן הענקות לארצות חוץ רוכש עוד ועוד נפשות. יש לברך על כל שנה ושנה שאנו מקבלים הענקה מארצות הברית. בעיית הפליטים הערבים מוסיפה להסעיר את הרוחות. התעמולה הערבית מסתעפת, ואין לשאלה זו קשר לכך איזו מפלגה תגיע לשלטון בארצות הברית. אומנם מאמצי ההסברה של ישראל נושאים פרי, אך יש להרחיבם ולהתמיד בהם.

משנשאל שר החוץ על סיכויי השלום בעולם, השיב כי סיכויי השלום בעולם דומים לאלה שבמזרח התיכון. יש מכשול דומה, כאן ושם, בדרך לשלום - מדינות ערב מאמינות שישראל תתמוטט בפנים ועל כן לא כדאי לכרות עימה ברית שלום, ואילו הגוש המזרחי סובר שעולם המערב בהכרח שיתמוטט אף הוא בסופו של דבר. זהו אחד הדברים שמעכבים את השלום.