49 | טקס הענקת פרס סטיבן וייז למשה שרת^[1] (אנגלית)                                          11.6.1952

קשרי ישראל והתפוצות - תופעה יחידה במינה

מ"ש המריא לארצות הברית ב־20.5.1952 לקראת פתיחת מסעות גיוס הכספים של ״המגבית היהודית המאוחדת״ ומפעל איגרות החוב (ה״בונדס״) של מדינת ישראל, שנערכו ברחבי ארצות הברית ובקנדה. דבריו כנואם המרכזי באירועים אלה במהלך כחודשיים גדושי פעילות שעשה שם, לא אותרו. במהלך שהותו בניו יורק הוענק לו פרס ״סטיבן וייז״ מטעם ״הקונגרס היהודי האמריקני״ (American Jewish Congress).

משה שרת: ״הקונגרס היהודי האמריקני״ ראה ברוב טובו ונדיבותו לכנס מתעדות וסעודה אלו כדי להעניק לי את ״פרס סטיבן וייז״ על שרות לישראל. אני עומד נפעם ובראש מורכן נוכח ההערכה הגבוהה הנושאת את זכר סטיבן וייז.

סטיבן וייז היה לוחם גדול לצדק, לצדק אישי, לצדק לאומי ולצדק עולמי - לוחם אמיתי לליברליזם ודמוקרטיה אשר הקדיש את חייו להשגת המטרה הנשגבה ביותר בתולדות העם היהודי - קימום ריבונות העם היהודי בארץ עברו המפואר, שהוא האמין כי תהיה ארץ עתידו הגדול.

אני מעדיף לראות פרס זה כקריאה לעשיית מאמצים נוספים בימים הבאים מאשר פרס על הישגי עבר. כל הישג מהישגינו הוליד מאבקים נוספים, כל ניצחון - מבחן חדש. עדיין ממתינה לנו עבודה כה רבה לעשותה. עדיין אנו עומדים לפני בעיות גדולות וחמורות. עדיין לפנינו הצורך לפתור אחת ולתמיד את בעיית ביצור כלכלת ישראל המעיקה יותר ויותר על כוחם וכישוריהם של מעוטי הניסיון הנושאים במלאכה. אחד מן ההישגים הגדולים בתחום מסוים זה הוא הסיוע הפיננסי שמעניקה ממשלת ארצות הברית למדינת ישראל. הישג זה מאשש את הרעיון הציוני, ששיקום המדינה היהודית יימצא ראוי לסיוע נאור מידי הקהילה הבינלאומית.

לממשלת ארצות הברית ניתן להיות אמצעי למימוש העבודה שאנו עושים מכוח הערכת חשיבותה, והיא ביטאה זאת בצורה ממשית מאוד בהחליטה מדי שנה בשנה להעניק לישראל סכומי כסף גדולים למדי. יש בכך הכרה במאמצים ובקורבנות שאזרחי ישראל עצמם, בסיוע העם היהודי ברחבי עולם, העמיסו על שכמם במטרה לחדש את פני ישראל.

נראה לי כי את ישראל מטרידות שתי בעיות. הראשונה היא בעיית השכנת שלום עם מדינות ערב, והשנייה היא בעיית העמדת ישראל איתן על רגליה מכל בחינה כלכלית ומדינית של המושג. אני נוטה לחשוב, כי פתרון הבעיה השנייה יקדם לפתרון הראשונה, וזו סיבה נוספת לחובה להכפיל את מאמצינו בכיוון שני זה.

ואולם יש עוד בעיה, שאני סבור כי אנו ניצבים לפניה, והיא חיזוק הקשרים בין ישראל ובין יהודי העולם כולו. חיזוק הקשרים הללו לא רק יסייעו לישראל, אלא גם יפיחו חיים בערכים הקדומים של חיי התרבות היהודיים וימלאו את החיים היהודיים בתוכן יוצר חדש.

עובדת קיומה של מדינה קטנה העומדת בקשרים הדוקים עם קהילות יהודיות ברחבי עולם, תלויה בהן ובמשמע מסוים חשה אחריות כלפיהן, היא תופעה יחידה במינה במארג היחסים הבינלאומיים - מזה ישראל נהנית מעזרתן ושואבת מהן השראה, ומזה עליה לפתח במרוצת הזמן יכולת לפרוע את חובה להן בהקרנת יצירתיות תרבותית ורוחנית אשר תעורר ותתסיס כוחות רדומים ברחבי העולם היהודי.

אני סבור, כי אחת מן המשימות הקבועות שעל משרד החוץ הישראלי למלא בשדה יחסי החוץ בחזית העם היהודי היא להזין ולטפח תחום רוחני זה.

ברצוני להקדיש את ההמחאה בסך אלף דולר, המצורפת לתעודת הפרס הזה, לסיוע לסטודנט ישראלי אחד או יותר הלומדים בארצות הברית בתנאי שהמסתייעים, כאשר יתבססו במקצועותיהם, יחזירו את המתן לשם תמיכה בסטודנט אחר, אם בארצות הברית ואם ישראל.