מצבה לבן אציל של עם אציל
שם הספר  דבר דבור 1952
שם הפרק  מצבה לבן אציל של עם אציל
כותרת משנה  בטקס נטיעת יער ברנדוט

21 | בטקס נטיעת יער ברנדוט[1]                                                                        28.1.1952

מצבה לבן אציל של עם אציל

משה שרת: היער אשר ישגה בהרים אלה, אשר את ראשוני עציו נטענו זה עתה, נועד להיות מצבה חיה לבן אציל של עם אציל. זה מכבר אנו נוהגים בארצנו זו, אשר מחשופי הריה הולכים לאט לאט ומתכסים יערות, להציב מצבות כאלו לחסידי אומות העולם אשר דרך חייהם נשתלבה בתולדותינו. אילנות מסמלים צמיחה ושגשוג, חיים ושלום. יער זה יישא את שמו של הרוזן פולקה ברנדוט, אשר הצלת החיים והחתירה לשלום היו תוכן חייו.

הכרנוהו מרחוק בטרם זכינו לראותו בתוכנו. הוא היה אחד מיחידי סגולה שנשאו את לפיד הישועה לתוך חשכת הנאציזם. בתקופת מלחמת העולם הוא ניצח על פעולת ארגון ״הצלב האדום הבינלאומי״ להצלת השבויים ולסעד הנפגעים. בחודשים האחרונים של הפורענות הגדולה, כאשר גורל המשטר הנאצי הוכרע כבר למעשה, התנדב לשליחות לגרמניה לשם ניסיון להחיש את קץ המלחמה ולהשיג מידי הנאצים אח שחרורם של אסירי מלחמה וכלואי מחנות הסגר. בשליחותו זו הצליח להציל מן השבי הנאצי ומסכנת השמדה אלפי יהודים אשר רובם חיים כיום בתוכנו.

המעמד הבינלאומי שרכש לו במפעלים אלה הכשיר אותו בעיני ארגון האומות המאוחדות למילוי התפקיד של משכין שלום בארצנו כאשר פרצה נגדנו מלחמת הפלישה והתוקפנות של מדינות ערב. מינוי זה חל ימים ספורים אחרי הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל. בתיווכו של הרוזן ברנדוט הושגו ההפוגה הראשונה ביוני 1948 וההפוגה השנייה באבגוסט של אותה שנה. על ידי הפוגות אלו הניח הרוזן המנוח את היסוד להסכמי שביתת הנשק, שנכרתו אחרי מותו בעזרת סגנו ויורש תפקידו המחונן הדר׳ רלף באנץ׳ בשנת 1949.

משוודיה הרחוקה, מארץ השלום והיציבות, מחיי כבוד ורווחה, בא שליח מיצווה זה שאנו פוקדים היום את זכרו לפינת עולם מזועזעת ועקובה מדם על מנת להשבית חרב ולכונן את השלום. הוא לא חסך מעמל נפשו ולא נרתע מכל סכנה. מלא מרץ ומסירות. נועז ודרוך, הופיע תמיד לפנינו עד שנפל שדוד ביד מרצחים בעצם מילוי שליחותו הנעלה. הגורל הטרגי גזר עליו להיות עצמו קורבן לאותה שאיפת דמים ותאוות נקם אשר אותה ביקש לבלום במשימתו.

הננו פוקדים גם את זכרם של הקולונל ז׳ן סרו איש צרפת, אחד מעוזריו של הרוזן ברנדוט, אשר נפל שדוד יחד איתו.

על פני ההרים האלה, הנשקפים אלינו ממקום הנטיעה, היו נטושים הקרבות שהצילו את ירושלים עיר הנצח מחורבן ואת תושביה מכליה. נצחונות צבא הגנה לישראל ומשטר שביתת הנשק איפשרו למדינתנו את המאמץ הגדול להפרחת השממה הסלעית שמסביב. תנופת הבניין והנטיעה תבצר את מעמדנו ותפגין את שאיפתנו לשלום של קבע בארץ ובעולם.

יער זה, הנושא את שמו של אחד מגיבורי השלום של זמננו, ישמש לנו סמל לברית עמים ולאחוות האדם.

-----------------------------
[1] (אצ"מ). על ההצעה של קק״ל לטעת יער לזכר הרוזן פולקה ברנדוט ר׳ שרת/דבר דבור 1949, עמ' 721-720.





העתקת קישור