15 | נאום משה שרת במעברת הרטוב[1]
22.1.1952
נקמתנו להקים מדינת ישראל חזקה
משה שרת: ברצוני
לומר כמה מילים לאחינו עולי בבל בשפה המובנת להם.[2]
הגורל גזר כי ביקורי אצלכם יחול ביום שהוא יום אבל לכולנו - אבל על
שני אחים יקרים שהוצאו אתמול להורג על ידי ממשלת הרשע של בגדאד.
אמרתי אמש בכנסת[3] והנני חוזר ואומר כאן, כי עשינו מאמצים נמרצים להצילם ולא הזנחנו
בעניין זה שום הזדמנות אבל ידנו קצרה מהושיעם. הם היו מוסגרים בידי בני בליעל אשר
מנוי וגמור היה עימם לשים קץ לחייהם, כמו במקרה של עדס לפני כמה שנים[4] כך לגבי אלה השניים שימש בית הדין מסווה למעשה רצח.
לא היתה זו אלא נקמה שפלה שנקמה ממשלת ארץ גדולה בשני אנשים חפים מפשע
וחסרי מגן על תבוסת צבאותיה שפלשו לארצנו וגורשו ממנה.
בשבילנו שני הרוגים אלה כמוהם ככל הבנים היקרים של עמנו שנפלו על
שחרור המולדת.
כולנו חיים ונהנים מחרות בזכות החללים הקדושים ועלינו להקדיש את חיינו
לבניין המולדת הזאת ולהגברת כוחה כדי להכשיל את כל מזימות אויבינו ולהבטיח עתיד
מזהיר לדורות הבאים של עמנו. זו תהיה נקמתנו בכל אלה שזממו נגדנו רעה וביקשו
להשמידנו - להקים מדינת ישראל חזקה ואיתנה אשר שום אויב לא יוכל לה.
אתם העולים מבבל ידעתם מה מר ומשפיל גורלו של מיעוט חלש התלוי בחסדי
שליטים זרים, המוקף עם שונא ואשר חייו תלויים לו תמיד מנגד. ניצלתם מהגורל הזה ויד
הצורר לא תשיגכם יותר. ילדיכם כבר לא ידעו את הטעם המר של ההשפלה ואת הפחד מפני
הסביבה העויינת. אבל אל נא תטעו לחשוב כי בעצם בואכם הנה כבר נפתרה שאלת עתידכם.
עוד עבודה רבה לפנינו.
המדינה והעם היהודי עזרו לכם לבוא והם עוזרים לכם להסתדר בארץ, אבל
אתם בעצמכם חייבים להתאמץ ולעזור לעצמכם. אין אתם רק בעלי זהויות. מוטלות עליכם
חובות שעליכם למלאן.
הנה, לפני ימים אחרים בחרתם במעברה הזאת את הנהלתכם העצמית. זה סימן
לאזרחות מלאה בארץ. עליכם לראות עצמכם לא כתלויים באחרים אלא כעומדים ברשות עצמכם.
כולנו חייבים לעזור איש לרעהו וכל אחד חייב גם לדאוג לעצמו. רק אם כולנו נתאמץ יחד
ונעבוד קשה - נצליח לבצר את מעמדנו ולהבטיח לנו את העתיד.
המפלגה שאני מדבר בשמה, והממשלה שאני שייך לה, מעולם לא הבטיחו לשום
יהודי חיים קלים. הן הבטיחו עתיד יותר טוב שאפשר להשיגו במאמץ קשה. הן קראו תמיד
לעבודה רבה, ולעזרה הדדית. הן הובילו את העם בדרך קשה אבל זו היתה הדרך היחידה
לחרות ולעצמאות ולחיי ביטחון וכבוד.
התלכדו כולכם סביב המפלגה הזאת והממשלה הזאת לשם מאמץ משותף בבניין
העתיד. אני מאחל לכולכם חיי אושר במולדת.
