דיון מדיני פומבי טעון דיחוי
שם הספר  דבר דבור 1952
שם הפרק  דיון מדיני פומבי טעון דיחוי
כותרת משנה  הכנסת, ישיבה 45

14 | הכנסת, ישיבה 45 [1]                                                                                 22.1.1952

דיון מדיני פומבי טעון דיחוי

סעיף ד׳: הודעת שר החוץ על מועד הדיון במדיניות החוץ

היו״ר חנה למדן: רשות ההודעה לשר החוץ.

שר החוץ מ. שרת: גבירתי היושבת ראש, כנסת נכבדה. מטעם סיעת ״הציונים הכלליים״ בכנסת הוכנסה הצעה לסדר היום להעמיד לדיון דחוף את שאלת המצב שנוצר בעצרת או״ם בפרשת הדיון על סעיף ארץ-ישראל.[2] היום נתכנסה ישיבת ועדת החוץ והביטחון. הישיבה שמעה דין וחשבון מפורט על מצב העניינים בעצרת ועל עמדת משלחת ישראל. היה דיון נרחב על השאלות האלה, שהשתתפו בו כמעט כל חברי הוועדה. לפני הוועדה הובאה גם מישאלת ״הציונים הכלליים״ לערוך בשאלה זו דיון בכנסת. המישאלה נתמכה על ידי חברי הוועדה מסיעת מפלגת הפועלים המאוחדת. בשם הממשלה הסברתי מדוע דיון כזה בכנסת בשלב ביניים זה של המערכה לא תהיה בו משום תועלת לציבור. הצעתי לדחות את הדיון עד תום הפרשה כולה.

עמדתי זו נתמכה על ידי רוב חברי הוועדה. רצוני לומר כאן, כי הממשלה מבינה היטב את הדאגה שנתעוררה בלב רבים מאיתנו נוכח ההתפתחות שחלה בדיוני העצרת בשבועיים האחרונים, אולי בייחוד בימים האחרונים. במיוחד מובנת לממשלה החרדה שמביעים חברי האופוזיציה, הסבורים אולי, כי לא כל מה שידוע לממשלה ברור ונהיר להם.

אולם ברצוני לחזור ולומר כאן כי הממשלה, לאחר שעיינה בדבר, התחזקה בהכרתה כי דיון פומבי בשלב זה לא יועיל בשום פנים לעניינים החיוניים של המדינה העומדים על הפרק. עם זאת, ברצוני להצהיר כי אין הממשלה מתכוונת בשום פנים ואופן למנוע בירור פומבי ולמנוע מתיחת ביקורת, אם תהיה כזו מצד האופוזיציה, על הקו שהיא נקטה או על התוצאה שהשיגה. הממשלה משוכנעת כי טובת העניין מחייבת את דחיית הבירור הפומבי הזה עד לסיום פרשת הדיון בעצרת או״ם. ישראל רוקח (״הציונים הכלליים״): כנסת נכבדה. מתוך הודעת שר החוץ אני מבין, שניתנת בזה הבטחה שמיד עם גמר הדיונים בעצרת האו״ם, תינתן האפשרות למליאת הכנסת לקבל דין וחשבון מלא ואפשרות של ויכוח בכנסת.

שר החוץ מ. שרת: נכון.

ישראל רוקח (״הציונים הכלליים״): משום כך מודיע אני בשם חברי בוועדת החוץ והביטחון, ובשם מר ברנשטיין שהסתייג בשם סיעתנו - שאנו מסירים את ההסתייגות.




[1] דברי הכנסת 10, עמ׳ 1066.

[2] מדובר בהחלטת עצרת או״ם שאישרה את החלטת הוועדה המדינית של העצרת להמשיך את קיומה של ועדת הפיוס ולהגדיל את מספר חבריה לשבעה. ר׳ לעיל מסמך 11 עמ׳ 134 ואילך.

העתקת קישור