מזהה |
4154 |
שם הספר |
דבר דבור 1952 |
שם הפרק |
תליות בבגדאד |
כותרת משנה |
הכנסת, ישיבה 44 |
12 | הכנסת, ישיבה 44 [1]
21.1.1952
תליות בבגדאד
סעיף ג׳: הוצאתם להורג של היהודים העיראקים יוסף בצרי[2] ושלום סלח[3]
היו״ר י. סרלין: לפני שאנעל את הישיבה, אמסור את רשות הדיבור לשר החוץ
לשם מסירת הודעה.
שר החוץ מ. שרת: עלי להודיע לבית, כי שני היהודים העיראקים יוסף בצרי
ושלום סלח שלום, אשר נידונו לפני זמן־מה למיתה על ידי בית דין בבגדאד, הוצאו היום
להורג בתלייה.[4]
ממשלת ישראל עקבה כל הזמן בחרדה עמוקה אחרי גורלם של הנידונים ועשתה
מאמצים נמרצים בלתי פוסקים להצילם מהגרדום. מאמצים אלה לא נשאו פרי. על יסוד
הודעות נאמנות אשר בידינו, הננו משוכנעים כי שני המומתים הם חפים מפשע. הם נלכדו
ברשת של שיטנה זדונית ונפלו קורבן לרצח משפטי. ממשלת עיראק ביקשה לנקום את נקמתה
בשני יהודים חסרי מגן, שהיו מוסגרים בידיה, בעד תבוסת צבאותיה אשר פלשו לארצנו
וגורשו ממנה.
עלינו לראות בשני אחינו המעונים, אשר הומתו בידי צר, קורבנות מלחמת
השחרור. קדש נקדש את זיכרם.
[2] יוסף בצרי, יליד בגדאד. עו״ד. ב־1942
הצטרף לתנועת ״החלוץ״ ול״הגנה״. בדצמבר 1949 עלה לישראל לאחר שהבריח את הגבול לאיראן. גויס
ל״מוסד״ ושב לבגדאד, שם נלכד על ידי הבולשת העיראקית. [3] שלום סלח (צאלח), יליד בגדאד. סנדלר. הצטרף לתנועת
״החלוץ״. ביוני 1951, ערב עלייתו לישראל נעצר יחד עם יוסף בצרי במסגרת גל מעצרים. לאחר
עינויים קשים חתם על הודאה שהוא היה מי שהטיל חומר נפץ על לשכת המודיעין של
שגרירות ארה״ב בבגדאד, הניח פצצות בשני מבני ציבור יהודים והיה חבר ברשת ריגול
ציונית. [4] בראשית 1951 התרחש בבגדאד גל פיגועים נגד מטרות יהודיות
ומערביות. בחצר בית הכנסת ״מסעודה שם־טוב״ התפוצצה פצצה ונהרגו ארבעה מהנוכחים.
החל משנה זו פתחה הבולשת העיראקית בגל מעצרים נגד המחתרת הציונית שפעלה שם. ב־22.5.1951
נעצרו שני שליחי המוסד בבגדאד, יהודה תג׳ר ומרדכי בן־פורת, ביוני 1951
נעצרו יוסף בצרי ושלום סלח ועוד 20 איש והואשמו בפעילות חבלנית נגד מוסדות יהודים
כדי לגרום לחרדה בקרב יהודי עיראק ובכך לדרבנם לעלות לישראל.
|
|
|