פתח
דבר
דבר
דבור 1952, הוא חמישי בסידרת כרכים שהעמותה למורשת משה שרת
מייחדת להתבטאויות משה שרת בעל-פה בתשע שנות כהונתו בממשלת ישראל – כשר חוץ בשנים
1948–1956 וכראש ממשלה בשנים 1954–1955. כרכי דבר דבור לשנים 1951-1948 ראו
אור בשנים 2013–2019.
בשנת 1952 חוותה המדינה בת החמש שני זעזועים עזים
וסוערים. בשנה זו נשלם המשא ומתן הישיר בין ממשלות ישראל וגרמניה הפדרלית
(המערבית) על שילומים למדינת ישראל עבור הרכוש היהודי שנשדד ונשמד בידי גרמניה
הנאצית. הסכם השילומים, שעליו חתמו שר החוץ משה שרת וראש ממשלת גרמניה הפדרלית קונרד
אדנאואר ב-10.9.1952, שם קץ למחלוקת שחצתה את ישראל כאשר מפלגות השמאל והימין כאחד
פסלו כל מגע ישראלי ישיר עם גרמנים, או שללו את עצם רעיון המשא ומתן. המחלוקת,
שעמדה על סף התנגשות אלימה, הסתיימה בקול דממה דקה כאשר עד מהרה נוכחו הכל לדעת מה
חיוני וחיובי היה הסכם השילומים לישראל, שגאל אותה מציפורני משבר כלכלי חמור. שר
החוץ משה שרת מילא תפקיד מפתח הן בחזית המדינית של המשא ומתן כלפי גרמניה וכלפי
מעצמות המערב, הן בחזית הפנימית מול שולליו מבית.
זעזוע עז שני פקד את ישראל כאשר ב-20.11.1952 נפתח
בפראג משפט "טיהור", שבו נאשמו 14 מראשי השלטון, 11 מהם יהודים, במזימות
זדוניות וחתרניות להפיל את השלטון הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה ביוזמת ארצות הברית.
הקטגוריה במשפט זה כרכה בו את מדינת ישראל והתנועה הציונית, בהאשימה אותן, ואישית
את שר החוץ משה שרת, בשותפות פעילה בתוכנית אנטי-קומוניסטית זו. במסגרת משפט
ה"טיהור" נעצר בפראג מרדכי אורן, ממנהיגי מפ"ם, שעשה באותם ימים כנציג
מפלגתו בוועידה קומוניסטית בברלין המזרחית, וביקר גם בבירת צ'כוסלובקיה. אורן נשפט
ל-15 שנות מאסר ושוחרר כעבור 5 שנים. נוכח פרשה רבת משמעות היסטורית זו ראינו
להקדיש לה בכרך זה 4 נספחים שופכי אור.
ב-1952, כבשנים קודמות, היה מינעד הנושאים
שהעסיקו את משה שרת רחב ומגוון. סקירותיו המדיניות השבועיות לממשלה, הרצאותיו
ונאומיו במסגרות שונות – בכנסת, במוסדות מפא"י ובאסיפות עם – שבהם נדרש
לבעיות חוץ ופנים, מצטרפים יחדיו לסיכום שנתי מאלף של הוויית ישראל בשנה הנוכחית. ראוי
להדגיש את התבטאויות משה שרת בנושא היחס לערביי ישראל ולבעיית הפליטים הערבים, ואת
הסתייגותו מהיעדר שיקול מושכל בביצוע פעולות גמול מעבר לגבולות המדינה, שהצביעו
בבירור על ניגוד עקרוני בין גישתו וגישת ראש הממשלה דוד בן-גוריון , אשר החריף
והלך בשנים הבאות.
מערכת העמותה השתדלה לכלול בכרך זה את מירב
התבטאויות משה שרת בעל-פה, ככל שהשיגה ידה לאתרם. כבכרכי הסידרה הקודמים, נשארה
המערכת נאמנה לעיקרון הבאת הדברים כנתינתם, ללא השמטות, גם כאשר מדובר בכפילויות.
מן הראוי לציין, כי בנאומיו המדיניים בכנסת כיוון שר החוץ משה שרת לא רק לנבחרי
העם ולציבור הרחב, אלא גם לאוזני משרדי החוץ של המעצמות השונות, ששגרירויותיהן בישראל
היו קשובות להתבטאויותיו.
בעריכת דבר דבור 1952 נעזרנו רבות בכרך תעודות
למדיניות החוץ של מדינה ישראל (תלחמ"י) לשנה זו, שראה אור מטעם ארכיון
המדינה בעריכת ההיסטוריון יהושע פרוינליך. הקורא מופנה לא אחת למסמכים רלוונטיים ומשלימים
המובאים בכרך עתיר מסמכים זה, שרבים מהם פרי עטו של שר החוץ משה שרת. המבקשים
להעמיק יצאו נשכרים אם בד-בבד עם קריאת הספר הנוכחי יעיינו בכרך התעודות, הכולל בהקדמה
סיכום מאיר עיניים על שנת 1952.
רוב מסמכי דבר דבור 1952 הועתקו
מפרוטוקולים של דיונים, שרובם ככולם לא נערכו בידי הדובר. כמה מן הפרוטוקולים לא
נרשמו ביד אמונה, ויש שהדובר לא דייק בלשונו. העורכים השתדלו לעשות כמיטב יכולתם
להנהיר סוגיות לשוניות וענייניות, אם בהערות ואם בעריכה קלה. לא אחת, בשל חשיבות נושאי
הדיון, ראינו להביא דברי דוברים אחרים במקצתם או במלואם. הפרוטוקולים המקוריים
נגישים לציבור בארכיונים השונים. פרטים ביוגרפיים על אישים הנזכרים במסמכי הספר
מובאים רובם בהערה בעמוד איזכורם הראשון ומודגשים במפתח האישים.
תודת העמותה למורשת משה שרת נתונה להנהלות ארכיון
המדינה, ארכיון מפלגת העבודה ע"ש משה שרת, הארכיון הציוני המרכזי וארכיון
צה"ל, ולעובדיהן.
יישא ברכה דר' פנחס עופר על סיועו המסור בהבהרות
ובעקירת שיבושים.
*
על
העמותה למורש שמשה שרת, שבמרוצת 25 שנותיה הוציאה לאור 16 כרכים מתוך מורשת משה
שרת בעברית, יזמה והשתתפה בהוצאת 4 כרכים באנגלית, מרחף ענן סגירה בטרם תשלם סידרת
"דבר דבור". צעד זה נגזר בשל אילוצי גיל העורכים, ובצל משבר כספי. מי
ייתן ויקומו ממשיכים נאמנים למורשת משה שרת, אשר יזכו לעידודו וסיוע נאותים.
דצמבר
2020 יעקב ורנה שרת
