נספח 4 | יגאל ידין אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון,[1] תל אביב                           13.8.1951

הרמטכ״ל מבקר את שר החוץ

דחוף - סודי ביותר

הנידון: יחסים עם משרד החוץ - ועדות שביתת־הנשק

1.         כפי שהסברתי לך בעל־פה נעשו לאחרונה היחסים עם משרד החוץ, בכל הנוגע להפעלת ועדות שביתת הנשק, לבלתי נשוא.

2.         אינני כופר בסמכות משרד החוץ - באם ראש הממשלה מחליט כך - לקבוע הלכות בעניין המגע עם ארצות ערב (גם בתקופה שטרם נחתם איתן השלום), אולם הוראות משרד החוץ חייבות להגיע ליחידות הצבא המבצעות אך ורק דרך המטכ״ל. באם המטכ״ל משתדל להקפיד, שנוהל זה יחול אף על משרד הביטחון בכל מגעו עם יחידות הצבא, בוודאי ובוודאי שלא יוכל להסכים לשינוי הנוהל על־ידי משרד החוץ.

3.         במשך השבועות האחרונים נותק, למעשה, המטכ״ל מכל אינפורמציה הנוגעת למגע עם גנרל ריילי בקשר לעניין החולה.^[2]

4.         למרות מחאותינו בפניך ביקר שר החוץ בחולה, דבר שגרם להפניית תשומת הלב שוב לבעיה זו. הוא כינס במקום ישיבה של כל הנוגעים בדבר מבלי להודיע לנו על כך, ופסק הלכות וקבע את הבעיות שיש להביא בפני ועדת שביתת הנשק. נציגינו בוועדת שביתת־הנשק פנו לסגן הרמטכ״ל לקבל תדריך, אולם הוא נאלץ להשיב להם שאינו ״בתוך התמונה״, ולהודיע לי שאינו מוכן להיות אחראי בפני לתיאום עבודות ועדות שביתת הנשק.

5.         לא עוד, אלא שהודיעו לנו שמר ראובן דפני^[3] ישתתף בישיבות ועדות שביתת הנשק ויביא לישיבות את הנחיות משרד החוץ - דבר שלא ייתכן מבחינת הנוהל ולא תואם איתנו.

6.         מר הורוביץ^[4] וברכיהו.^[5] מקבלים הוראות ישרות ממשרר החוץ וממשיכים במגעם הישיר עם קולונל טקסיס,^[6] דבר שגרם כבר נזק רב ביותר בגלל אי־בקיאותם בבעיות הביטחון.

7.         כידוע לך אחראי הצבא לניהול ועדות שביתת הנשק, לטיפול בכל בעיות הביטחון בשטח המפורז, לארגון והבטחת כלי העבודה, ולתיאום כל הגורמים במקום.

8.         לאור מצב העניינים המתואר לעיל, הריני לבקשך לשחרר את הצבא מהאחריות לטיפול ותיאום עבודת ועדת שביתת הנשק בצפון, וכן לשחרור המטכ״ל מתיאום עבודת כל הגורמים העסוקים בייבוש החולה.

יגאל ידין, רב־אלוף

ראש המטה הכללי