134| מסיבת עיתונאים, הקריה, תל אביב[1]                                                       27.12.1951

או״ם - מכשיר לפתרון בעיות

מ״ש חזר ארצה מפריס ב-24.12.1951. ב-27 בחודש קיים מסיבת עיתונאים במשרדו בקריה בתל אביב לדיווח על פעילותו בכנס הראשון של עצרת או״ם בפריס. להלן כתבת ״דבר״ על האירוע:

שאלת העלייה מברית המועצות נזכרה בין העניינים שדיבר שר החוץ עם שר החוץ הסובייטי אנדרי וישינסקי. לא נידונה כלל שאלת הפיקוד הים תיכוני - כך השיב שר החוץ מ. שרת בתשובה לשאלה במסיבת העיתונאים שהיתה אתמול אחר הצהרים בקריה. מ. שרת סירב למסור פרטים על שיחה זו. לעומת זאת, מסר כי בשיחתו עם שר החוץ הבריטי נתקבלו בהבנה דברי ההסבר שלנו על עמדת ישראל בעניין הפיקוד הים תיכוני.

בתשובה לשאלה על הודעת ועדת הפיוס, שישראל תידרש לשלם 100 מיליון ל״י בעד קרקעות נטושות, השיב שר החוץ כי ישראל הודיעה בזמנה על נכונותה לשלם פיצויים על יסוד העיקרון של שלום הוגן ומוסכם. בודקים עתה את המספרים. אין סכום הפיצויים מישראל מובא בחשבון 250 מיליון הדולרים, שיש לאסוף לפי תוכנית בלנדפורד להסדרת בעיית הפליטים הערבים. שר החוץ סבור, ש־250 המיליונים ייאספו במשך שלוש שנים כלהלן: ארצות הברית - 150 מיליון דולר, צרפת ואנגליה - 75 מיליון, ושאר המדינות יחד - 25 מיליון.

״אין כל יסוד להניח, שהיו שיחות בין ממשלת איזושהן ביחס להחלפת הבסיס [הבריטי] בסואץ ברצועת עזה״ - ענה מ. שרת לשאלה על השמועות הרווחות בעניין זה. משום כך אין עדיין מקום לתגובה שלנו. לבעיית איחוד עיראק עם עבר־הירדן הזכיר את הודעת ישראל בקשר לכך, כי לא תוכל לראות באדישות שינויים כאלה בארץ שכנה. בייחוד הזכיר שר החוץ את העובדה, שעיראק איננה בין המדינות הערביות שחתמו על חוזי שביתת נשק עם ישראל.

בספרו על פעילותה של נציגות ישראל בעצרת או״ם בפריס, אמר כי לא היה מגע בינה ובין המשלחות הערביות. בכמה ועדות היתה מצד משלחת ישראל התקפה יזומה על מדינות ערב על ניסיונותיהן לחבל בפעולתן הסדירה של הסוכנויות לאזור המזרח התיכון ובדיון על פעולות או״ם מבחינה אזורית.

שר החוץ ייחד את הדיבור על העצרת האחרונה של או״ם, על חשיבותה המדינית והבינלאומית הגדולה ועל כך שהציבור בישראל והעיתונות יצטרכו בעתיד לשקוד יותר על המתרחש בכינוסי או״ם. הוא הטעים, שבכנס הזה נעשה משהו לבלום ולהרחיק את הסכנה להתפרצותה של מלחמה עולמית. הרבה תלוי בגורל הדיונים בקוריאה. בדיונים בסעיף פירוק הזיון בלט הרצון משני הצדדים לא להביא לידי קרע ולא להעמיס על עצמם את אשמת האחריות לקרע.

שר החוץ קבע שלוש נקודות אלה: או״ם משמש תריס מפני פורענויות גם אם אין בו ערובה מוחלטת למניעתן. הוא משמש מכשיר פעולה לפתרון בעיות. עצרת או״ם והוועדות הגדולות שלה הן במות להיכרות הדדית ולחילופי דעות במסגרת עולמית. רוב זמנו של כנס העצרת היה מחולק לשבע הוועדות המשקפות בהרכבן את העצרת ומהוות מעין שבע ועידות עולמיות לעניינים מיוחדים וחשובים.

בבעיית גרמניה וקבלתה או אי־קבלתה לאו״ם, המשיך שר החוץ, פתחה משלחת ישראל במצב של בדידות גמורה ללא הד, אך בהמשך הדיון בוועדת אד־הוק נתעוררו הדים חיוביים לדאגתנו ולחרדתנו ולחשבון ההיסטורי שעשינו, ועם קבלת ההחלטה הובטח לשים לב לגישה שלנו.

לדברי שר החוץ היתה פעולת המשלחת הישראלית בכנס זה סדירה יותר. חל גיוון ידוע בהרכב הכוחות שלנו המופיעים בזירה הבינלאומית. הופיעו אנשים חדשים. למדנו בינתיים יותר את העניינים. תרומת משלחתנו לבירור העניינים זכתה להערכה כללית.

בתשובה לשאלה בדבר שילומים מגרמניה, השיב מ. שרת כי הוא מניח שבקרוב מאוד יהיה בכנסת דיון על כך, ואז אולי תהיה הזדמנות למסור הודעה בעניין זה.

בתשובה לשאלה אם ישראל תכיר במדינת לוב החדשה,^[2] השיב: אם ממשלת לוב תפנה אלינו - נדון בדבר.