132 | ישיבת משלחת ישראל לעצרת האו"ם, פריס[1]                               20.12.1951

לא נסכים לשום החזרת פליטים

שר החוץ: עלי לעורר שני דברים:

אל״ף, אתמול בבוקר נפגשנו עם הבריטים. מצידם נכחו לויד,^[2] קולסון^[3] ופרון.^[4] הרצינו את התוכנית שלנו^[5] והם בדרך כלל אמרו כי מחשבותיהם עולות בד בבד עם שלנו. ראש המדברים היה קולסון. הוא הדגיש את העיקרון כי אין לאו״ם מה להתערב ביחסים שבין ישראל והערבים אלא אם ישראל או מדינות ערב פונות לאו״ם לבקש התערבותו. הם מסכימים עם הדעה האמריקנית, כי כדי לשמור על ועדת הפיוס בשמה ובהרכבה, שיהיה ברור כי יש לה קיום רק על גבי הנייר. אלה הם הקווים שלהם: 1. הוועדה תועבר לניו יורק. 2. תהיה מורכבת מהנציגים הקבועים. 3. ייאמר במפורש כי היא תפעל רק אם יפנו אליה.

בהרכב יישמר סטטוס קוו והאנגלים לא יעמדו על הכללתם בה, בגלל סכסוכיהם עם הערבים. קולסון ציין, כי הנקודה המעניינת בהרצאתנו היא הדגשתנו כי הוועדה לא תהיה חייבת להגיש דוח.

לבסוף עשיתי שני ציונים מובהקים כדי להבטיח את דעתם באותו עניין: אל״ף, נגד כל תוספת סמכויות לריילי. בי״ת, נגד כל מינוי agent in the field [נציג במקום] אלא רק למשא ומתן איתנו על פיצויים. היתה הסכמה.

לויד עורר את שאלת ההחזרה. אמרתי כי לא נסכים לשום החזרה כפתרון לבעיה. זאת אומרת כי גבולותינו סגורים בפני כל הערבים. אנו נוקטים גישה אישית לדבר - ישנה שאלת [איחוד] משפחות, [הבאת] אימאמים, מורים ועוד, ונבדוק כל מקרה בדיקה אישית. לעומת זאת, יושבים בארץ 21 אלף פליטים ואנו מוכנים ליישבם ולקלטם ולשחרר את האו״ם מעולם. נחה קצת דעתם.

אמש, בארוחת ערב, נפרדתי מלויד ומג׳סאפ. לויד אמר כי אל אהיה בטוח כי לא אחזור עוד לפריס - אולי יזדקקו לי בשאלת הפליטים.

בי״ת, אתמול היתה ארוחה עם מאליק וסובולב.^[6] דנו בשאלת מצבנו הכלכלי ומדוע איננו יכולים להתקיים בלי עזרת ארצות הברית. אמר כי מצבנו נעשה מורכב. אמרתי: ״אך אין לפנינו ברירה. אנו בהחלט תלויים וזוהי הדרך היחידה להגיע לאי־תלות. נתתי כדוגמה את מפעלי האשלג.^[7] סובולב הסכים, כי זוהי המציאות וכי אין דרך אחרת.

אמרתי להם בתחילת השיחה, כי ארצות הברית מטילה עלינו אחריות לחיסול מועצת הביטחון - איננו יכולים להיות נגד מועצת הביטחון. לדברי היו שתי תגובות:

1.     היתולית-פולמוסית של מאליק שאמר: ״מדוע חרדים האמריקנים כל כך לקיום מועצת הביטחון? הלא בהיעדרה ניחא להם במזימותיהם...״

2.     תגובת סובולב: אישר כי אמת נכון הדבר, כי אם עד הראשון בינואר לא יהיו בה אחד־עשר חברים, לא תקום מועצת הביטחון. הם לא אמרו אף מילה אחת נגד הטענה האמריקנית, כי אנחנו נהיה אחראים לחיסול המועצה. גם אני לא אמרתי כי אנחנו חושבים לשנות את הקו.

קיבלתי סמכות מן הממשלה לנהוג לפי ראות עיני. ברור, כי אם יווצר מצב שקולנו עלול להכריע^[8] - נכניס פתקה ריקה. השאלה אם נעשה זאת בהצבעה הראשונה או אחר כך.