131 | ישיבת משלחת ישראל לעצרת או"ם, פריס[1]                                           18.12.1951

 ועדת הפיוס מתחסלת

שר החוץ: אתמול היתה לנו שיחה עם בנגל ראו,^[2] אשר התעניין מאוד ברעיון של מוצא מהמצר בשאלת [הבחירות ל]מועצת הביטחון על ידי העלאת מועמדות שלישית - אסיאתית. הוא התקשר עם ממשלתו ומחכים לתשובתה. כל עוד לא קיבל תשובה וכל עוד לא ברור כי התשובה חיובית, איננו יכולים לעשות דבר. לא ברור אם נוכל ואם נצטרך לעשות משהו גם אחרי שתתקבל תשובה, כי ההצעה צריכה להופיע כיוזמה אסיאתית מובהקת. תפקידנו יכול להיות רק להיענות ליוזמה זו. התהליך צריך להיות כזה: אם בנגל ראו יקבל תשובה חיובית מניו דלהי, יצטרך לדבר עם המועמד ולהשיג הסכמתו. נראה לנו כי הודו נוטה למועמדות בורמה. אם הסכמתה תהיה נתונה, תצטרך בורמה לדבר עם פקיסטן ועם עוד מדינה אחת או שתיים, ואולי גם עם הערבים, כשתתחיל ההצבעה. ישנן שתי הצבעות: מוגבלת וחופשית - בעת ההצבעה החופשית צריכה בורמה לקפוץ לתוך הזירה ויתברר כי מתחיל זינוק סביב בורמה. במידה שתהליך זה נמשך, גם אנו נגררים אחריו, אבל כנענים ליוזמה שננקטה כפותחת פתח למוצא ולא כשותפים לעניין זה.

היתה לנו אתמול ישיבה משותפת ראשונה עם אחת המשלחות, זו היתה המשלחת האמריקנית, בשאלות הנוגעות לנו כהכנה לשיחות בשלב השני של העצרת. השתתפו בפגישה: ג׳סאפ,^[3] ג׳ו פאלמר ו[עוזרו ג'יימס] בארקו, העוסק בענייני המזרח התיכון. פאלמר מוועדת הפיוס ישב בחדר סמוך ולא הוזמן להשתתף בשיחה. בארקו נחשב כנראה כיועץ המשלחת וישב שם לא כנספח לוועדת הפיוס אלא כיועץ למשלחת. מצידנו, מלבדי, נכחו בשיחה לוריא ורפאל. אמסור סיכום השיחה. כפי שהם ביטאו בישיבה, יש הסכמה גמורה בינינו כי אל״ף, אותו גוף שיקום^[4] לא יהיה תפקידו להיות פעיל בתמידות ולא יידרש לפעול בתמידות ולא יהיה מסמכותו לנקוט יוזמה על דעת עצמו, אלא כל מטרתו תהיה לעמוד הכן למקרה שתבוא פנייה מצד אחד, או משני הצדדים, ולהיענות לפנייה זו.

בי״ת, באה לידי ביטוי הסכמה כי אין להגדיל ולהרחיב את סמכויותיו של ראש המטה לפיקוח על שביתות הנשק.

גימ״ל, באה לידי ביטוי הסכמה כי אין להבליט את עניין ההחזרה במושב זה. אבל כאן היה הבדל של נעימות בינם ובינינו. הקו שלנו היה שלא ייזכר ולא ייפקד ענין ההחזרה בהחלטה שתתקבל. לא קיבלנו מהם התחייבות כזו, אלא רק כי בכל מקרה יהיה צורך להחליק על פני העניין, לא להבליטו יתר על המידה. לא היתה מצדם התחייבות שזה לא ייזכר. אמרתי כי לא נבוא בדרישה לעצרת לקבל החלטה מפורשת המבטלת את עניין ההחזרה, אבל איננו רוצים שתבוא הזכרה מחדש. הם הסכימו לדרישה זו אבל שוב במסגרת שנקטו: לא להבליט יותר מדי, אך לא התחייבו שלא להזכיר את הדבר.

עם קביעת שלוש הנקודות המוסכמות בינינו איני רוצה לומר כי ביתר הסעיפים היה פירוד גמור בינינו, אבל היו שם הבדלי גישה יותר גדולים, אך אין הם סוגרים פתח להסכם בסופו של חשבון.

בוושינגטון הראו לנו טיוטה בעניין זה. לא ברור אם הראו אותה באופן רישמי. יש יסוד להניח כי באופן פרטי, אם כי הערנו כי היו שיחות בוושינגטון בעניינים אלה. לא חשבנו כי יהיה טוב לגבי הקשרים שלנו עם אנשי וושינגטון לומר, כי ראינו את הטיוטה. נתנו להם הזדמנות להראותה לנו, אך הם אפילו לא הזכירוה. שמענו מהצרפתים כי הם ראו את הטיוטה.

לעניין הגוף המוצע היתה בינינו מחלוקת. ידוע לנו כי הם אינם מתכוונים לחסל באופן מפורש את ועדת הפיוס, הם משנים את מקום מושבה ומשנים לאמיתו של דבר את תפקידה. מושבה יהיה בניו יורק ותפקידה יהיה לא לנקוט יוזמה אלא רק להיענות. הם רוצים לשמור על המסגרת. אנו דרשנו חיסול הוועדה והקמת מוסד חדש והפגנת המיפנה שחל בעניין. היה כאן טיעון בלתי הגיוני של ג׳סאפ, כי אם יהיה אורגן חדש יהיה זה שינוי מפוצץ וכולם יצפו לפעולה מצידו, בעוד שהאורגן הקיים הולך ויורד ומוטב שימשיך בירידה.

פאלמר התגייס כתגבורת ואמר כי יש עוד נקודה חשובה והיא: אם יתחילו לשנות ישאלו מה סמכותה, הגדרתה ותפקידה של הוועדה, ומי יודע לאיזה סיבוכים עלולים להיכנס. אמרנו כי איננו משוכנעים בנימוק זה, אף כי זוהי בכל זאת נקודה.

נגענו גם בשאלת ההרכב ואמרנו כי אילו היה הדבר מסור לגמרי לראות עינינו, היינו רואים הרכב אנגלי-אמריקני-צרפתי מאשר הרכב צרפתי- אנגלי-טורקי. הם תומכים בהשארת המצב הקיים מבחינת שם והרכב הוועדה. להלכה, אם קיימת אותה הוועדה, קיימות כל ההוראות שנקבעו עד כה, אך למעשה נאמר בהחלטה כי הוועדה תיענה להזמנת אחד הצדדים. הם הודיעו כי הגיעו למסקנה כי מוטב לא לשנות משהו בסמכויות ריילי, כי זה עלול להפריע לו במילוי תפקידו העיקרי בענייני ביטחון. לא היה בינינו ויכוח בעניין סמכותה ושדה פעולתה של הוועדה.

נקודה אחת שהם עוררו כדבר מיוחד היתה שאלת הפקדונות הקפואים של הערבים. אמרנו כי ממשלתנו מוכנה לדון בשאלה זו אך אין לה עדיין עמדה סופית בשאלה. על כן אנו מוכרחים להסתייג בנקודה זו. אמרנו כי אנו מבינים שאם הוועדה תהיה מוסמכת לשאת ולתת עימנו בעניין פיצויים, צריך שיהיה איזה מכשיר לעזרתה והצבענו על האפשרות לקיים את לשכת הפליטים. הם הגיבו על כך בחיוב.

מאלף כי ג׳סאפ אמר: זכורה לי היטב הסברתך בשאלת הפיצויים כי אתם מוכנים לגשת למשא ומתן. אבל בשלב ידוע צריך יהיה לגשת לשאלת המימון. דברים אלה מראים כי אמריקה מסוגלת לא להיות להוטה אחרי משא ומתן זה, כי בסופו של דבר היא תצטרך לשלם. לא דיברנו על עניין ירושלים. השאלה עוד עומדת לבירור אם איזה לטיני⁵ עוד ירצה לעוררה.

ביקשתי אתמול מווישינסקי להיפגש עמו לשם שיחה לפני חזרתי ארצה. הוא נענה ברצון והציע לי לקבוע את הזמן והמקום.