פירוק הזיון
שם הספר  דבר דבור 1951
שם הפרק  פירוק הזיון
כותרת משנה  ישיבת משלחת ישראל לעצרת האו"ם

 

129 | ישיבות משלחת ישראל לעצרת או"ם השישית, פריס[1]                        11-12.12.1951

פירוק הזיון

לקראת הדון בהצעות ההחלטה שהגישו משלחות ארה״ב ובריה״מ בעצרת על פרוק הזיון, אמר מ"ש:

שר החוץ: יש לומר: אל״ף, כי כל תוכנית של פירוק או הגבלת זיון איזושהי יש לה סיכוי אך ורק אם היא תתקבל על דעת הכל. בי״ת, במצב היחסים הקיים אין סיכוי לתוכנית כזו. גימ״ל, ברור אפוא כי ידוע למגיש ההצעה, כי הוא מגישה רק כדי לשפר את מעמדו הציבורי והמוסרי בעולם. דל״ת, מבחינה זו יש טעם ויעילות באופן כללי בהצעת אצ׳יסון, שהיא מתונה יותר ואינה תופסת את המרובה. ה״א, לעומת זה, הצעת וישינסקי רק משכנעת את המשוכנעים.

12.12.1951

שר החוץ: בדרך כלל איננו צריכים להיות להוטים להיכנס לוויכוח [על קבלת גרמניה לאו״ם]. יש לנו בעניין זה אמת שלנו וקו שלנו, ואת אלה הבאנו כבר לביטוי שלוש פעמים ועשינו זאת בשלבים נוחים לפני התחלת הוויכוח. כניסתנו לוויכוח תתפרש כאילו אנו מסכימים עם העובדה שהגרמנים יושבים באו״ם וצריך לדון עימם, ולא תעלה בד בבד עם המחאה המצלצלת שיצאה מפינו. בשלב זח המאמץ העיקרי צריך להיות לא בוויכוח פומבי, אלא בשיחות עם משלחות ולהביא משלחת או שתיים לידי הצעת תיקון.

נמתין עוד ישיבה אחת או שתיים ונראה אם יהיה הכרח שנתערב בוויכוח. אם נצטרך לומר משהו לגוף הענין נאמר כי במזרח [גרמניה] היתה פעולה לעקירת הנאציזם שלא היתה כמוה במערב [גרמניה], אך לעומת זה שמענו מהמערב את הצהרת אדנאואר שהיתה הכרה באשמה ונכונות ידועה לתשלום פיצויים. יהיה עלינו להזכיר עובדה זו, כי ידוע לנו שהענינים בעניין זה מתקדמים ויש לנו הוכחות כי אדנאואר ואנשי חוגו מתכוונים ברצינות לגשת למשא ומתן ולשלם.

איננו יכולים להתיחס לכך בביטול, כי אז בעלי הביקורת בחוגי ממשלת גרמניה המערבית יאמרו כי היהודים אינם מחשיבים את העניין ועל כן למה לשלם להם.

להלן דווח חבר המשלחת דוד הכהן על הצעה חדשה שהועלתה להקים קרן סיוע לארצות נחשלות. ארה"ב, בריטניה וצרפת שוללות את ההצעה ואלו יוגוסלביה, קובה ומצרים תומכות בה.

שר החוץ: צריך אולי לציין, כי בהעלאת ההצעה לא היה בזבוז זמן ומרץ. על רעיונות כאלה צריך לחשוב במשך שנים עד שייקלטו היטב. מביאי ההצעה עשו את הצעד הראשון ועברו כברת דרך, אין כאן שאלת רוב קולות בלבד, אלא נכונות נפשית לקבלת העניין. נקווה כי הדברים ייקלטו בלבבות ונוכל לשוב לעניין בעוד שנתיים ולהקים את הקרן. אם ננסה לקטוף את הפרי הזה בטרם הבשיל, הוא לא ישביע איש. מוטב להשאירו על העץ עד שיבשיל. התנאים כיום אינם מתאימים עדיין להתגשמות הרעיון. חשוב שהיה הוויכוח וההצעה הושמעה. עוד נגיע להגשמתה.




[1] מסמכי משרד החוץ, מתוך הפרוטוקול. ישיבות חברי משלחת ישראל לעצרת או"ם בפריס התנהלו יום יום. להלן שתיים מהן.

חברי המשלחת: שר החוץ, א. לוריא, ג. רפאל, י. רובינסון, מ. טוב, ז. הרמן. א. ברקאי, א. שביט, מ. בן-פרץ, ה. זינדר, מ. פישר, א. נג׳ר, א. ליברן, ש. דיבון, ד. הכהן, א. שלוש, מ. אליצור.

 

העתקת קישור