116|
משה שרת במסיבת עיתונאים, הקריה תל אביב[1] 26.10.1951
היש סכנה לישראל מברית המועצות
שאלה: מר אבא אבן מסר הצהרה בוושינגטון לפני יום או יומיים, שלא פנו
לישראל בכל בקשה להצטרף לפיקוד ההגנה במזרח התיכון, אולם ביררו עם ישראל תוכניות
הגנה.
תשובה: אינני יודע אם הוא אמר כי ביררו תוכנית הגנה. עד כמה שאני
התרשמתי הוא אמר שתוכניות הגנה שימשו נושא. תמיד אנו מעוניינים לדעת מה נעשה
סביבנו, איזה תוכניות נקבעות, כי הדבר נוגע לנו באופן חיוני ואנו משתמשים בכל
הזדמנות לברר מהן המחשבות המנסרות או התוכניות הנקבעות. מחובתנו לעמוד על המשמר
ולדעת מה נעשה סביבנו. כך יש להבין את הודעת מר אבן.
שאלה: דובר על הצעות חדשות, כאילו עומדים להגישן לישראל ולארצות ערב.
תשובה: לא הוגשה שום הצעה לישראל בעניין זה.
שאלה: האם ישראל מקדמת בברכה את הקמת הפיקוד [המזרח-תיכוני]?
תשובה: ישראל תקבל בברכה כל סידור להגנת השלום והדמוקרטיה במזרח
התיכון.
שאלה: האם בגישוש המוקדם הביעה ישראל את נכונותה להצטרף להסכם מקביל
עם טורקיה?
תשובה: לא הובעה כל נכונות כזאת. היו רק שאלות לבירור המצב
והאפשרויות. לא היתה כל נקיטת עמדות.
שאלה: האם הרושם שלך, כשהשאלה תועלה באופן קונקרטי בשטח הצטרפות ישראל
לפיקוד, האם ממשלת ישראל תקבל את ההצעה?
תשובה: היא תדון על כל הצעה לפי תוכנה ולפי נסיבות הזמן בהן היא תוגש.
שאלה: אפשר אולי לדעת יותר פרטים בעניין ההענקה? פורסמו ידיעות סותרות
בעניין זה. מה יהיה תחום הסמכות של הוועדה האמריקנית אשר תפקח על ההענקה? באיזו
מידה הפיקוח הזה יכול להזיק לענייני העלייה, זאת אומרת, באיזו מידה ייכנסו ענייני
העלייה לתחום הפיקוח? בעניין זה היו כמה מברקים מאמריקה שעוררו דאגה וחרדה.
תשובה: זו לא ועדת פיקוח. זו ועדה שאתה צריך להגיע איתה לידי הסכם על
אותן המטרות ואותן התוכניות שלביצוען יוכלו להיות מוקדשים כספי ההענקה. ברור כי
בכלכלה או במדיניות העניינים משולבים ואחוזים זה בזה, אבל אינני רואה פה אפשרות של
השפעה ישירה על ענייני עלייה. בכלל, אין כאן שום ניסיון להטיל משהו על ישראל או
לכפות. ישראל ביקשה עזרה. עזרה זו ניתנה בתנאים מסוימים. אומנם תהינה מטרות אשר
אנו נציע והוועדה לא תמליץ על כך, ותהיינה מטרות אחרות שהיא כן תמליץ. אין פה שום
כבילה של ידי ישראל לנהל את מדיניות הכלכלה שלה. יש כאן רק אפשרות של תועלת למדינת
ישראל. אין כאן כל אפשרות של נזק. יש כאן רק אפשרות של תוספת לכוח ביצועה של
המדינה, תוספת ליכולתה של המדינה לביצוע משימותיה. אין כל חשש של גריעה.
שאלה: האם מדינת ישראל רואה את בקשת ההענקה כמחייבת אפשרות של קבלת
סיוע מארצות הברית? אנו הגשנו בקשה להענקה ועכשיו מדובר על "grant"
שפירושו הקצבה.
תשובה: אין כל הבדל איך אתה מייחס ערך למילים. המילים הקובעות כאן הן
המילים שמשתמשים בהן בארצות הברית. ביקשנו ״:grant" וקיבלנו ״ grant״. אם העיתונות הישראלית החליפה את המינוח, זה לא מחייב לא את מדינת
ישראל ולא את ממשלת ארצות הברית.
שאלה: חשבתי שאנו מקבלים בצורת ״economic aid״?
תשובה: אנו ביססנו את בקשתנו על צורכי מדינת ישראל, ואמרנו בקווים
כלליים לאיזה מטרות תוצא ההענקה אם היא תתקבל. כאשר הגשנו את הבקשה ל־150 מיליון דולר, אני סבור כי
האיגרת [שלנו] נתפרסמה. אמרנו כי אם נקבל 150 מיליון דולר אנו מתכוונים להוציא את הסכום למטרות אלה ואלה,
והגשנו טבלה מפורטת לזה. זה מה שהיצענו. אני מאוד מעוניין לספק את מישאלתך בנקודה
זו, אבל לעת עתה לא ירדתי לסוף דעתך.
שאלה: אני אומנם לא קראתי את החוק של הקונגרס. אני מניח שהכוונה
הראשית למטרת עזרה היא למניעת התפשטות הקומוניזם.
תשובה: החוק אומר כך: מוקצב סכום של 60 מיליון דולר לסידור הפליטים הערביים. מוקצב סכום של 50 מיליון דולר לעזרת
הפליטים היהודים בארץ-ישראל. מוקצב סכום של 60 מיליון דולר לעזרה כלכלית לארצות המזרח, והסכום הזה של 60 מיליון לא מחולק בחוק,
אבל כאשר איש מחלקת המדינה מסר את עדותו וחוות דעתו לפני המוסדות הפרלמנטריים,
הגיש תוכנית של חלוקת הסכום, והתוכנית היא כזאת: 25 מיליון דולר לפיס, 15
מיליון דולר למדינות ערב, 15
מיליון דולר לישראל ו-5
מיליון דולר לארצות אחרות ובתוך זה לוב, חבש, ליבריה ועוד איזו מדינה. הווה אומר,
כי לישראל יש כאן הענקה של 65
מיליון דולר - 50
מיליון לקליטת עלייה ו-15
מיליון לעזרה כלכלית למדינה. אולם בדיונים שלנו המתנהלים עם האורגן המתאים של
ממשלת ארצות הברית אין כל אבחנה בין שתי הספרות האלה. מה שנדון זה הסכום הכולל של 65 מיליון. 65 מיליון זה הסכום שעמד על
הפרק כאשר עמדו לקצץ ב-5
אחוים. אם היה הקיצוץ מתבצע, היה הסכום מגיע ל-62 מיליון בערך. אין כל שחר למספר 68 מיליון בשלב הזה.
שאלה: איזה גוף בממשלת ישראל יעסוק בקשר לקבלת הכספים?
תשובה: השגרירות עוסקת בזה בארצות הברית, וימונו מספר אנשים מטעם משרד
החוץ ומשרד האוצר לטפל בזה במשותף.
שאלה: האם הממשלה החליטה כבר איך הכספים האלה ינוצלו?
תשובה: הממשלה כבר הגישה תוכנית לכתחילה ופירסמה אותה, אך הסכום הזה
לא הושג כולו ויש שאלה של קביעת עדיפויות. אבל התוכנית הכללית למה עמדה הממשלה להקציב
את הסכום פורסמה בעיתונות.
שאלה: בהודעה של מר אבן נאמר שזה כמה חודשים מתנהל משא ומתן על הגנת
המזרח התיכון. שר החוץ אמר שאין דברים של ממש. אבל, בכל זאת, אם במשך כמה חודשים
יש בירורים, אני רוצה לדעת על הגנה בפני מי המדובר? מי עומד להתקיף את מדינת ישראל?
מי עומד להתקיף את המזרח התיכון? מה דעת ממשלת ישראל על כך? ומשום שאותם הדיונים
על הגנה מתנהלים גם עם ארצות ערב, הרי שהמדובר לא על סכנת סיבוב שני. מפני מי
עומדים להגן ומה דעת ממשלת ישראל על כך?
תשובה: ממשלת ישראל לא יכולה להיות אדישה לכך שיש בעולם סכנה של מלחמת
עולם, ומלחמת עולם עלולה לפגוע בעצמאותה וביטחונה של ישראל.
שאלה: האם יכול להיות שינוי בסכום הזה של 60 מיליון?
תשובה: אסביר את המצב החוקי. אין האורגן המבצע רשאי לשנות אף כקוצו של
יוד מהחלטת הקונגרס. זאת אומרת, הוא לא יכול להגדיל את ההקצבה לפליטים ערבים על
חשבון 60
מיליון. קודם כל, ברור שהוא לא יכול לחרוג מהמסגרת הכוללת של 160 מיליון. לגבי כל דבר
שהקונגרס לא קבע מסמרות ביחס אליו, האורגן המבצע חופשי, זאת אומרת, ההודעה של
מחלקת המדינה כלפי המוסד הפרלמנטרי שבכוונתו לחלק את 650 המיליון כך וכך, אינה מחייבת את מחלקת המדינה במהלך הביצוע, וכאן
יכולים לחול שינויים. לפי הנוהג, הרי לרוב הסטייה אינה שרירותית מצד האורגן המבצע,
אלא אם הנהנה אינו מזדרז בהגשת התוכניות ובניצול האפשרויות ונשארים סכומים - יכולה
לבוא בחשבון העברה מצד אל צד. כאן יש אפשרות של גמישות, בדרך כלל. סכומים אשר אין
התחייבות מצד ממשלת ישראל להוציאם עד לסוף שנת התקציב, מתבטלים. אין צורך דווקא
לשלם את הכסף המוענק במזומן עד לסוף שנת התקציב, אבל יש צרך לקבל אישור מוחלט
להקצבת חומרים, לתאריך הנקוב.
שאלה: אם החוקים שהיו נהוגים בקשר לעזרה לאירופה נהוגים גם כאן?
תשובה: לא, אינני חושב. קודם כל, בעצם הימים האלה מתנהל משא ומתן על
השגת הסכמה להקדיש חלק מההענקה לכיסוי הוצאות שכבר נעשו במסגרת שנת התקציב
האמריקנית. נניח, אם מ־1
ביולי 1951
אנו הוצאנו כספים למטרות שכלולות במסגרת ההענקה הזאת, אנו סבורים כי זכאים אנו
לקבל את הסכומים האלה. מתנהל משא ומתן על זה ויש סיכויים מסוימים לכך. וההוצאות הן
גם למזון, לדלק ולחומרי גלם. בדרך כלל, מקובל שקובעים מראש בגדר החלטה עקרונית יחס
בין הסכומים שיוקדשו לצורכי אספקה וסכומים שיוקדשו לצורכי פיתוח. יש תמיד רצון
יותר חזק לשים דגש על פיתוח, ומרבית הכסף לא תינתן במזומן, כי אם בחומרים. אבל
בשום פנים ואופן לא רק בחומרי יסוד, כי אם גם בחומרי צריכה.
שאלה: ישנו עוד סכום של 10 אחוז מכספי הסיוע הצבאי למזרח התיכון, שהנשיא [טרומן] רשאי לתת מלבד
ליוון וטורקיה. האם החלו כבר דיונים? האם היוזמה מצידנו?
תשובה: אני חושב שהיא צריכה לצאת מצידנו. אינני
חושב שהצד שכנגד מוכן לזה עדיין.
שאלה: האם הממשלה קבעה כבר את סדר העדיפויות, שלפיו היא רוצה להוציא
את כספי ההענקה?
תשובה: כן.
שאלה: האם תביא את זה בפני הכנסת?
תשובה: בלי כל ספק.
שאלה: אתה אמרת, כי במקרה שתפרוץ מלחמה, ייתכן
שכאן סכנה לשלום של מדינת ישראל. במקרה שמדינת ישראל לא תצטרף לשום צד, האם במקרה
של פרוץ מלחמת עולם יש סכנה למדינת ישראל מצד מדינות ערב?
תשובה: לא הייתי שולל אפשרות כזאת בשום פנים.
שאלה: במקרה שישראל לא תצטרף לשום צד, האם יש
סכנה למדינת ישראל מצד ברית המועצות?
תשובה: שאלתך מניחה אפשרות מלחמה בין ברית המועצות ובין מעצמות אחרות.
אתה מניח אפשרות, שהמלחמה הזאת בין ברית המועצות ומעצמות אחרות תפגע במדינת ישראל.
שאלתך מניחה מראש אפשרות שהמלחמה הזאת תפגע במזרח התיכון. אני אומר: אם ישנה לדידך
אפשרות, שהמזרח התיכון יהיה אחת מזירות ההתגוששות, הריני סבור כי העובדה שמדינת
ישראל לא תצטרף לצד זה או אחר אינה משמשת בשום פנים תריס. אנו יודעים מה קרה
במלחמת העולם הקודמת במקרה של פרס. היא לא הצטרפה לצד זה או אחר - ושני הצדדים
נכנסו לפרס.
שאלה: האפשר לשאול כיצד ממשלת ישראל תגיב בנוגע לסכסוך האנגלו-מצרי
ומה תוצאות הניצחון השמרני [בבחירות בבריטניה] על המדיניות במזרח התיכון?
תשובה: בנוגע לשאלה הראשונה, מבלי לערער בשום פנים על זכות כל מדינה
לעצמאות גמורה, לריבונות מוחלטת, אני סבור כי יש שני דברים שמדינת ישראל לא יכולה
לאשר אותם ואינה מעוניינת כי הם יקומו. ראשית, ייקבע כאן נוהג שבעולם כי היא רשאית
כמדינה על דעת עצמה ובשרירות ליבה לבטל ולקרוע חוזה בינלאומי שהיא חתמה עליו. אם
מצרים יכולה לעשות את זה כלפי אנגליה, היא יכולה לעשות את זה מחר כלפי ישראל. אם
היא יכולה לעשות דבר כזה, השאלה היא אם כריתת שלום עם מצרים כדאית. זה דבר ראשון,
לפי דעתי, שמבחינה עקרונית מדינת ישראל לא יכולה לתמוך בו. דבר שני: תעלת סואץ
תחדל להיות מעבר ים בינלאומי ותיהפך לנחל מצרים חדש.
כשלעצמי, אינני סבור כי עלול לחול שינוי מהותי במדיניות הממשלה
הבריטית במזרח התיכון אם יחולו חילופי משמרות. יכולות להיות הדגשות בצד זה או זה.
בדרך כלל אני סבור כי המדיניות הבריטית במזרח התיכון נתונה במידת מה בכור ההיתוך.
אין היא קופאת על שמריה, אלא יש בה הרבה חיפוש ותהייה והתלבטות, וברור כי תהליך זה
יימשך. אינני רואה אפשרות של שינוי חריף ומהותי בהשתלשלות של המדיניות הזאת.
שאלה: הנכונה הידיעה, שיורשה לממשלת ישראל להוציא מכספי ההענקה סכום
גם מחוץ לארצות המטבע הקשה?
תשובה: פרט זה לא נהיר לי. זה שבועות שלא קראתי את העיתונות קריאה
סבירה ורצופה ולכן איני יודע מה התפרסם בדיוק ומה לא התפרסם.
שאלה: האם אפשר לשמוע ידיעות נוספות על ועידת פריס?
תשובה: ארשה לעצמי לסקור את התפתחות העניינים ער עכשיו: כידוע לכם
ועידת פריס - אני נוקט את המינוח של ועדת הפיוס - נפתחה בהודעה של הוועדה ובהגשת
הצעות ידועות מצד הוועדה לשני הצדדים. בפתח דבר הציעה הוועדה לשני הצדרים לחתום על
נוסח הצהרה מסוים, ובו דרישה שהמדינות הערביות מצד אחד, וממשלת ישראל מצד שני,
יאשרו חגיגית את קו הוועדה להתחייב ליישב את כל הניגודים ביניהן אך ורק בדרכי שלום
ויימנעו - ומילים אלה אני מדגיש - מהשתמש בכוח ומעשי איבה. בנוסח האנגלי נאמר:
״בהתאם להתחייבויות המדינות חברות או״ם, והמדינות שחתמו על הסכמי
שביתת הנשק, מאשרות ממשלות מצרים, ירדן, לבנון וסוריה, וממשלת ישראל, בכובד ראש את
כוונתן ומחוייבותן ליישב את כל המחלוקות בהווה ובעתיד אך ורק תוך הסתייעות בהליכי
שלום, להימנע מכל שימוש בכוח או מעשי איבה מתוך כיבוד מלא של זכות כל צד לביטחון
ולחרות מחשש להתקפה, ובאמצעים אלה לקדם את השבת השלום בפלשתינה״.
אלו הן מילים בעלות משמעות רבה. אין לי כל ספק כי הוועדה, בטרם שניסחה,
שקלה את הנוסח הזה ועמדה על משמעותה של כל מילה ומילה. היא אמרה ״כוח או מעשי
איבה״, פירושו שיכולים להיות מעשי איבה המתבצעים לא על ידי שימוש בכוח. ברור למה
הכוונה. מתבצעים כעת מעשי איבה בלי שימוש בכוח. יש הסגר כלכלי, יש חרם כלכלי, ואם
ישנם כאלה אז אין לדעת מה יכול דמיון אנושי פורה ו״חיובי״ להמציא. יכולים להמציא
עוד צורות של מעשי איבה, שעשויים להתבצע מבלי להיזקק לכוח. אבחנה זאת מקבלת חשיבות
מיוחדת לאחר מה שהיה בעניין זה במועצת הביטחון, ונפסקה הלכה זו לגבי מניעת מעבר
אוניות מסוימות דרך תעלת סואץ, ומועצת הביטחון פסקה כי אין זכות למצרים להמשיך
במעשי איבה כאלה והיא חייבת להפסיק אותם. כאשר ראינו את הניסוח הזה ראינו בו חיוב
רב, ונתנו בלבנו שבח לוועדה שהיא ידעה איך לנסח את הדברים.
מדינת ישראל הגישה הצעות משלה. מפאת תוכנן של ההצעות שלנו אין בעצם
הבדל מהותי בינן ובין הצעות הוועדה. לא באו הצעות מדינת ישראל להרחיב את המסגרת
הזאת מבחינת התוכן, אבל הן באו לשנות את הצורה וגם על ידי שינוי הצורה להכניס תוכן
יותר מהותי במצב היחסים. בעוד שהוועדה היתה מוכנה להסתפק בשמיעת הצהרה על ידי כל
אחד מהצדדים - ביקשה מדינת ישראל לתת לאותו תוכן צורה אחרת והיא חוזה של אי־התקפה
הדדית, כי לפי הצעת הוועדה היה מספיק שכל צד יצהיר את כוונות השלום שלו, ואילו אנו
הצענו כי הם יחתמו על מיסמך בינלאומי אשר יאושר על ידי האו״ם, ועל ידי כך יצורף
למגילה [של או״ם] ויקבל עליו את חסות המגילה. זו היתה הצעתנו. לעומת זאת, הציעו
המדינות הערביות שהן מוכנות לאשר מחדש את הסכמי שביתת הנשק, אבל הן פירשו מהי
המשמעות שהם נותנים להסכמי שביתת הנשק. בנוסח הצרפתי נאמר:
״משלחות מצרים, ירדן, לבנון וסוריה מצהירות כי ממשלותיהן, כחתומות על
סעיפי שביתת הנשק עם ממשלת ישראל, ומתוך שאיפתן ליצור את האווירה הדרושה להמשך
פעילות ועדת הפיוס של האו״ם, מאשררות את כוונתן לכבד את התחייבותיהן לגבי הסעיפים
האמורים, ולא לנקוט באמצעים צבאיים להסדרת בעיית פלשתינה ולכבד זכותו של כל צד
לביטחון ללא חשש מהתקפה צבאית כלשהי מצד אחר״.
זאת אומרת, לא להיזקק לכוח מסוים ותו לא. ובכן, ההפרש בין הנוסחה
הערבית והנוסחה של ועדת הפיוס ברור ומובהק. ועדת הפיוס רוצה לגזור על מעשי מלחמה
ומעשי איבה - והללו אומרים: ״אנו מוכנים להתחייב לא להיזקק למעשי מלחמה. למעשי
איבה אחרים אנו חופשיים״.
חזרה הוועדה ובהודעתה לשני הצדדים אמרה: לא תיתכן התקדמות חיובית לקראת
פתרון בעיותיהם אלא אם כן שני הצדדים, בתחילת הדיון, יביעו את החלטתם הנחרצת לכבד
איש את זכות רעהו להימנע מפעולות מלחמה או איבה זה נגד זה ולסייע להחזרת שלום הקבע
בארץ-ישראל. הנוסח האנגלי:
״ועדת הפיוס מודעת לשוני שבין הניסוחים שהציעו הצדדים. אולם הוועדה
סבורה כי הצדדים, בהעלותם הצעות אלו, תרמו ליצירת אוירה נוחה לדיונים הנוכחיים,
ולקדום החזרת שלום קבע בפלשתינה״.
המצב היה ברור. הוועדה הזמינה את שני הצדדים להתחייב לא להיזקק יותר
למעשי מלחמה ולא למעשי איבה אחרים, הנעשים לאו דווקא בשימוש בכוח. הערבים הציעו מה
שהציעו, ואחרי זה הודיעה הוועדה כי היא מכירה בשוני שבין הנוסחאות שהוגשו על ידי
שני הצדדים, ואף על פי כן היא סבורה ששני הצדדים יעשו ליצירת אווירה נוחה בשביל
הדיונים הנוכחיים ולהחזרת השלום. זאת אומרת, היא בעצם סמכה את ידיה גם על הנוסח
הערבי. מרוח הדברים ברור שהיא היתה מרוצה לו הערבים היו מרחיקי לכת, אבל היא מוכנה
להסתפק במועט הזה ולגשת לדיונים. קשה לאשר כי הוועדה בהודעתה זו נהגה בדיוק בהתאם
להודעתה הפותחת. והנה, זהו המצב שבפניו אנו הועמדנו ואנו השקפנו עליו באופן רציני
ביותר.
מדוע? גם הערבים כיום נוקטים עמדה כזאת שהסכם שביתת הנשק אומנם מחייבם
להימנע מפעולות מסוימות, אבל לא מפעולות אחרות. במידה שאמצעי איבה אחד הגיע לדיון
בינלאומי, נפסקה הלכה לא להכשיר אותו אלא לפסול אותו. אם עכשיו מודיעה ועדת הפיוס,
כי היא מוכנה להסתפק בנוסח הערבי הזה, יכול מישהו פעם לטעון כי הפירוש הזה, הגירסה
הזאת של ההתחייבות, קיבלה אישור מוסמך מטעם האו״ם. אנו סבורים, כי לגופו של עניין
יש כאן דבר חמור ויש כאן ערעור המשקל המוסרי. ברור שזה לא יכול לבטל את החלטת
מועצת הביטחון, אבל יש בזה ערעור המשקל המוסרי שלה, ולכן, במידה שיש לראות את
הדיונים המתנהלים בפריס בוועידה בין מדינות ערב וישראל - ולפי נוסח החלטת העצרת
קשה לשלול גירסה כזאת, כי החלטת העצרת האחרונה אומרת כי ״ייכנסו למשא ומתן ישיר או
על ידי הוועדה״ - במידה שזה משא ומתן בין שני
הצדדים, איננו רואים אפשרות להיכנם למשא ומתן על יסוד המצב הזה, כי יש
בו משום הרעת מצבנו. יש בו נזק ברור בעוד שהתועלת בהמשך הדיון מפוקפקת. אבל אנו
מבחינים בין שאלות העומדות בינינו ובין מדינות ערב לבין השאלות העומדות בינינו
ובין האו״ם. ואם אין ביכולתנו לדון על אותן מהצעות הוועדה הנוגעות לעניינים
השנויים במחלוקת בינינו ובין מדינות ערב, אנו סבורים כי אין סיבה שלא נמשיך בדיון
ובשיתוף פעולה עם הוועדה על הסעיפים שהם יכולים להוות שטח של עבודה משותפת בינינו
ובין או״ם, כמו סידורם הסופי של הפליטים.
שאלה: כלומר, שמשלחתנו תסכים גם היום להיכנס לדיון עם הוועדה על אחד
מחמשת הסעיפים שאינו בינינו ובין מדינות ערב?
תשובה: כן. אנו מנסחים את זה: ״סידור סופי של הפליטים הערבים״.
שאלה: בקשר להתחייבותנו למיליון הדולר [ליישוב הפליטים], האם היא
עומדת?
תשובה: לפי דעתי זה מחייב דיון מחדש. אנו לא יודעים אם הוקמה הקרן
[ליישוב הפליטים]. כשהכרזנו על כך התנינו זאת בתנאים מסוימים אשר לא נתקיימו, אבל
אנו מוכנים לדון בשאלת סידורם הסופי מתוך ניסיון אם אפשר להגיע לידי הסכם.
שאלה: חוץ מסידור סופי של הפליטים, האם יש עוד שאלות לבירור בינינו
ובין או״ם?
תשובה: מקום שנאמר ״ויתור הדדי על תביעות נזקי מלחמה״, הדבר אינו בא
בחשבון. זה בינינו ובין מדינות ערב וגם הוא מחוץ למסגרת.
שאלה: נניח שאנו בכל זאת נכנסים במשא ומתן על עניין הפליטים. איך
יסוכל הרע שנעשה על ידי הצעת הוועדה?
תשובה: אנו סבורים, כי הוועדה עוד חייבת בירור לציבור.
שאלה: זאת היא גם נסיגה מהעמדה של ישראל בעניין הפליטים?
תשובה (לא לפירסום): יש בזה שינוי, אבל אנו רואים
את פתרון בעיית הפליטים כרווח בשבילנו - פוליטי-ביטחוני.
שאלה: מה בקשר להחזרת הפליטים?
תשובה: לא. לא תהיה החזרה בכלל.
שאלה: האם ביוזמת ועדת הפיוס או בלעדיה הוקם
איזשהו מגע בלתי רשמי ישיר עם הערבים בפריס?
תשובה: לא אוכל לומר זאת.
שאלה: מה בקשר לבירורים הקודמים בעניין פיצויים בדיון עם המשרד המיוחד
של אנדרסן?
תשובה: שום הסכם לא היה, ושום משא ומתן לא התנהל עם ועדת אנדרסן.[2] שאלה: היתה תביעה גם בקשר למטלטלין?
תשובה: ועדת אנדרסן לא ניהלה בכלל משא ומתן. היא
היתה צריכה לרכז חומר והיא הציגה שאלות. היו שאלות שענינו עליהן והיו שאלות שלא
ענינו עליהן.
שאלה: אולי אפשר לדעת באיזה שלב אנו נמצאים
בעניין החולה?
תשובה: בדרך כלל אני חושב שהגענו להסכם מעשי
ומפורש עם ריילי כמעט בכל הסעיפים. יש עוד שאלות פתוחות שאנו ננהל משא ומתן ביחס
אליהן.
שאלה: במסיבה האחרונה לפני צאת השר לחו״ל, אמר כי היתה תגובה של
מעצמות המערב בקשר לתביעותינו לשילומים מגרמניה. כעת, אחר ההודעה של גרמניה
המערבית, האם היה המשך המגע עם מעצמות המערב בקשר לזה?
תשובה: כן, היה המשך המגע. אומנם היו כמה דברים בזמן האחרון שהאפילו
על זה אבל היה ויהיה המשך. אנו נמצאים עכשיו בשלב שהיינו רוצים לדעת מה המושגים של
ממשלת בון. היו אולי שני חידושים בהודעת ממשלת בון: היתה הודיה באשמת העם הגרמני,
והיתה הסכמה עקרונית לתשלום קיבוצי. היא הראשונה והיחידה, לעת עתה, לתשלום קיבוצי
והדבר הזה התקבל עקרונית על ידי ממשלת בון. אבל לעת עתה זוהי אלגברה, והיינו רוצים
לקבל מושג אריתמטי.
שאלה: האם הסכימה ממשלת ישראל למשא ומתן ישיר?
תשובה: אין בנוגע לזה שום החלטה של ממשלת ישראל. יש רק החלטה לעשות כל
מה שדרוש כדי להביא את גרמניה להחזרה לפחות חלק מהגזילה - לא למחול! - ולהקדיש את
זה לשיקום ישראל. זו החלטה של ממשלת ישראל. אין החלטה בנוגע למגע ישיר.
שאלה: הנכון הדבר, שהכרזתו של אדנאואר באה כבר לאחר משא ומתן מסוים
שהיה איתנו?
תשובה: לא נכון.
שאלה: האם אפשר לדעת משהו כללי על מהלך מילווה העצמאות [ה״בונדס״]?
תשובה: בדרך כלל מילווה העצמאות הצדיק את ההחלטה עליו. ברור שזה פתח
כי זה עושה נפשות ברחבי הציבור היהודי באמריקה. בגלל האפשרות הזאת להקדיש כסף
לבניין המדינה לא על ידי תרומה בלבד, כי אם על ידי השקעה שמהווה נכס מסוים בשביל
הנותן וגם האפשרות של קשר ישיר בלתי אמצעי בשביל כל יהודי כפרט עם מדינת ישראל ועם
תהליך בניינה והנכסים הנוצרים בה. המפעל הזה עודנו צעיר. אין לראותו כמאמץ
חד־פעמי. יש לראותו כמאמץ מתמיד לאורך ימים. יש לראותו כצינור של קבע אשר דרכו
יזרמו אמצעים של יהודים להמשך בניינה והתפתחותה של המדינה, אמצעים שיהוו חוליות
חדשות המרתקות המוני יהודים למדינה ולנכסים הנוצרים בה. כיום סובל המפעל הזה, מצד
אחד, מחוסר כוחות מספיקים מהארץ לקידומו, אבל התביעות של אמריקה לגבי כוחות מהארץ
הן תביעות קפדניות ומחמירות מאוד. דבר שני, הוא סובל, כמו שסובלת המגבית היהודית
כיום, שכל נבואות השחור שניבאו לה לא נתאמתו. אבל שני המפעלים האלה סובלים מהמצוקה
המיוחדת במינה שישנה בכלכלה האמריקנית, שהיכתה קשה את מקצועות המסחר ה״רכים״, בעוד
שבמקצועות המסחר ה״קשים״ ישנה גאות. והקו האופייני של הכלכלה היהודית באמריקה הוא
כי רוב היהודים העוסקים במסחר ובתעשייה מרוכזים במקצועות ה״רכים״. מקווים עד סוף
שנת 1951
להגיע ל-100
מיליון דולר. כיום הגיע כבר ל-75
מיליון ובהתחייבויות, אשר למעלה ממחציתן שולמה והגבייה הולכת ונמשכת.
שאלה: לקראת העצרת, האם ניכרת בבירות העולם פעולה למען בינאום ירושלים
או תעמולה של הוותיקן?
תשובה (לא לפרסום): יש אולי ניסיון להחיות את ההצעה הבלגית של אשתקד.[3]
שאלה: האם נשתנו היחסים בינינו ובין עבר-הירדן אחרי חילופי הגברא?
תשובה: לא נשתנו בעצם. זה תחום שאין כבר יחסים פרט ליחסים הבאים
לגילוי במנגנון שביתת הנשק.
שאלה: בקשר עם העצרת, האם אפשר לדעת על עמדתנו לגבי השאלה הכללית מה
שקוראים: Collective
Measures Committee?
תשובה: אמרנו שיש לה סמכות לפעול כאשר מועצת הביטחון משותקת על ידי
הווטו.
שאלה: האם שמעת את השמועה שמתכוונים
לחסל את ועדת הפיוס? תשובה (לא לפרסום): שמועה כזאת שמעתי. שאלה: לפני בואך ארצה?
תשובה: לפני בואי ארצה.
להלן נשאלו שאלות באנגלית על ידי כתב ״נו יורק טיימס״ סידני גרוסון.
שאלה: אשמח אם תוכל לומר לנו אם אתה מרוצה, מנקודת המבט של ישראל,
מתוכניות ההגנה של המעצמות המערביות להגנת המזרח הקרוב ככל שהן ידועות לך, ואם
אינך מרוצה, מדוע?
תשובה: לא יהיה זה הוגן מצידי אם אמסור מידע או אביע דעה על תוכניות
שעושות ממשלות אחרות. ישראל כשלעצמה אינה עוסקת בתכנון תוכניות להגנת המזרח הקרוב.
ישראל היא המדינה האחרונה שיש להפנות אליה שאלה זו.
שאלה: לך יש עניין בהגנת ישראל.
תשובה: מטבע הדברים.
שאלה: האם אתה מרוצה מההתפתחויות הנוכחיות?
תשובה: אנו בהחלט לא מרוצים ממצב הביטחון הקיים במזרח הקרוב על רקע
היעדר שלום בינינו ובין העולם הערבי, ומן העמדה הבסיסית של מדינות ערב כי הן עדיין
נמצאות במצב מלחמה עם ישראל. אנו מתקשים לתאר אפשרות של תוכנית כוללת יעילה להגנת
המזרח הקרוב ככל שיתמיד מצב זה של קיום שני מחנות יריבים באזור זה.
