112 | נאום הפתיחה, מילווה העצמאות,^[1] ניו יורק (אנגלית)                                    17.9.1951

לשם מה מילווה העצמאות?

ידידים יהודים ואמריקנים דגולים,

אני מביא לכם ברכות מעם שנולד מחדש ומארץ שחידשה חייה. אנו התפללנו לנס כפול זה מאות בשנים. אנו עמלנו עשרות שנים להגשמת הנס הזה. אנו מימשנו אותו בתוך שנים ספורות. אנו נטלנו על עצמנו משימה חסרת תקדים בהיסטוריה. זמן ומרחב כאחד פעלו יחדיו נגדנו. אנו הופרדנו מארצנו במשך אלפיים שנה ונתפזרנו לארבע רוחות השמים. ואף על פי כן שבנו ונאחזנו בארצנו העתיקה ואנו מחזירים אליה גולים מקרוב ומרחוק.

אנו עדים עתה לחוויה העזה והמרנינה של השפעת תהליך התחייה הזה על הארץ ועל עמה לאחר שאיבדנו לריק זמן רב כל כך בעבר, מפני שהנחנו לגורלנו להיגרר במרוצת מאות שנים כה רבות. עתה, משניתנה לנו הזדמנות, אנו חייבים לעבוד קשה ומהר במילוי תפקידנו לבנות את ישראל על יסודות איתנים וליישב בה בקצב מהיר ככל האפשר יהודים רבים ככל שתוכל הארץ לקיים.

יהודי ניו יורק! נשלחתי על ידי ממשלת ישראל כדי להודות לכם על הסיוע הכביר שהושטתם לנו ועל מסירותכם העמוקה בעבר ובהווה למימוש המטרה הכבירה של שיבה ושיקום. אני גם נתבקשתי לגייס את תמיכתכם, עכשיו ובימים יבואו, לעשיית ארצנו בית למיליונים.

לא מכבר אולצנו להילחם על נפשנו. באותם ימים עזרתם לנו לנחול ניצחון, ואז הגיעו ימים שבהם מאות אלפי יהודים מרוששים החלו לזרום לארצנו ולהתיישב בה. אתם עזרתם לנו להביאם, להזינם, לבנות להם קורת גג, לספק להם עבודה, לרפא את חוליהם ולטפל בילדיהם. עתה הבשילה העת אשר בה עלינו לפתח את כל משאבינו הכלכליים למען יוכלו כל העולים הללו לפרנס את עצמם, לעמוד על רגליהם־הם ולהעניק לארצם רמת שגשוג גבוהה. עיזרו לנו להשיג מטרה זו. כך תגבר עוצמתנו. כך יעצים כבודכם.

אנו פתחנו עכשיו במיבצע הפצת איגרות חוב של מדינת ישראל במטרה לאפשר לכל יהודי ויהודי, למעשה, לאפשר לכל אזרח ואזרח בדמוקרטיה האדירה הזאת, להיות שותף למפעל ההיסטורי. כל הכנסותיו של מפעל האיגרות יושקעו בפיתוח כלכלי מושכל. האיגרות שתרכשו יהפכו לאמצעים להבטחת מחיה הוגנת להמוני יהודים הזקוקים לה - לצינורות השקאה, לציוד חקלאי ממוכן, למפעלי תעשייה, למיבנים לבתי חרושת, למפעלי חשמל, לאוניות משא, למטוסים. בידיכם מונחת היכולת לאפשר למדינת ישראל לשגשג ולגבור על כל מכשול.

אם כל יהודי בניו יורק, ובארצות הברית כולה, יעשה ככל יכולתו, תבטיח התוצאה הכוללת את עתיד ישראל. בידי כולכם להפגין את אמונכם בישראל ואת אהדתכם לה בצעדים שתנקטו. הבה ייענה כל אחד מכם לקריאת ישראל!

בטרם אסיים דברי, הרשו נא לי להביע את ההערכה העמוקה של ממשלתי למאמץ המפואר שעשו שלושת יומוני היידיש בכרך זה בעמידתם לימין מפעל איגרות החוב ובפנייתם לתמיכת המוני קוראיהם בו. יומונים אלה שרתו במשך עשרות שנים מאות אלפי מהגרים יהודים שהפכו לאזרחים חופשיים באמריקה. הם הזכירו להם יום יום את חובתם כלפי בני עמם־הם ודירבנו את התעניינותם בתרבותם־הם. התמיכה המאוחדת של שלושת הגורמים העיקריים הללו, המבטאים את דעת הקהל היהודית באמריקה, במפעל הנרחב הזה של איגרות החוב, היא מקור של סיפוק עמוק לממשלת ישראל ואזרחיה.

בהזדמנות זאת של התכנסותנו בצל קורת היומון ״פארווערטס״, רצוני להעלות על נס את זיכרו היקר של ידיד ישראל, חלוץ דגול של העיתונות היהודית ושל האיגוד המקצועי בארץ זו, חברנו אייב קאהן, שהידיעה על פטירתו לפני שבועות מספר עוררה רגשות צער כנים וזיכרונות עזים בקרב רבים בישראל, ובייחוד בלב כל מי שהיתה לו זכות להכירו מקרוב.

לבסוף, רצוני לומר עד מה היה לי לכבוד לעמוד על במה זו יחד עם ראש העיריה הדגול של הכרך הגדול הזה. אנו ברכנו על הידיעה, כי במסגרת מסע לאירופה שעומד ראש העירייה מר אימפליטרי לערוך, יוכל לבקר בארצנו ולהתרשם מהישגינו.

בשם ראש ממשלת ישראל מר דוד בן־גוריון ובשמי, לעונג ולכבוד לי להזמין את ראש העיריה להיות אורחנו, לאפשר לנו להודות לו אישית על אהדתו למפעלנו ולגמול לו ולו במידה צנועה על האירוח הלבבי והנדיב שהעניק הוא אישית לראש הממשלה עצמו, ושהעניקו קודמיו לנציגים אחרים של מדינת ישראל.

אני אומר לכולכם: ״שלום!״ - ולראש העיריה: ״להתראות!״