91 | הממשלה, ישיבה נ"ג[1]                                                                                4.7.1951

ערביי ישראל והבחירות לכנסת

סעיף תי״ח: מקרה האסון במחצבת ״אבן וסיד״

ראש הממשלה ב״ג פתח בדברים על האסון שארע ביום הקודם במחצבת הקסטל, בו נהרגו שמונה חוצבים. התנהל דיון ובסופו הוענקו סמכויות מלאות לוועדת החקירה שמינתה שרת העבודה גולדה מאירסון.

השר מ. שרת: אני חוזר לעניין ועדת החקירה למקרה האסון בהר הקסטל. יש צורך בוועדה ממשלתית רבתי, לאו דווקא או לא רק לאסון הקסטל, אלא לבדיקת המצב שהשתרר בארץ - הפקרות חיי האדם. באותו עיתון בו נמסר על אסון הקסטל, קראתי בפינה אחת על שתי ילדות בנות 16-15, שטבעו בירדן. זה היה בסביבת דגניה, כנראה עולות חדשות שאינן יודעות איפה מותר לקפוץ לירדן. ראו מים וקפצו לתוכם. ברור שאנו חיים במצב של הפקרות לגבי חיי אדם.

שמעתי לפני ימים אחדים על מקרה מזעזע באמת. אחות בבית החולים בילינסון, אחות בחדר הניתוחים, חלוצה מהולנד, בעלת הכשרה גבוהה מאוד התפוצצה. יחד עמדו בקבוקים של חמצן בשביל חולי ריאות ובשביל מקרים דומים, ובקבוקים של כלורופורם. אי־אפשר היה להבחין בין שניים אלה. האיש שמילא את החומר התברר שהוא עיוור צבעים והוא הכניס חמצן לכלי של חומר מרדים, זה יצר חומר מפוצץ, וכאשר האחות פתחה בקבוק כזה, התפוצץ הבקבוק. היא שכבה חודשיים בבית החולים ומתה.

על כל צעד ושעל אתה נתקל בדברים כאלה. השתררה איזו הפקרות. אין כל רסן בעניין זה. יש פה בעיה של נקיטת אמצעים נגד זה ויש גם בעיה חינוכית.

 

סעיף תי״ט: ערעורים על רשימות בוחרים ערביים

היועץ המשפטי של הממשלה חיים כהן פתח את הדיון בהזכירו את החלטת הממשלה כי ברשימת הבוחרים לכנסת השנייה לא יכללו ערבים שאומנם נרשמו במרשם התושבים, אבל יש חשש שנכנסו לארץ שלא כדין. ביום הקודם נודע לו כי מספר הערבים שהוכנסו לרשימת הבוחרים שלא כדין הוא למעלה מ-20 אלף ועל כך הוא מבקש לערער, אלא מאחר שהיום הוא האחרון להגשת ערעורים לא ניתן להשלים את תהליך הערעור. מזכיר הממשלה זאב שרף הסביר מה קרה: משרד הפנים הכניס לרשימת הבוחרים כל מי שקיבל תעודת זהות בלי לבדוק אם נכנס לארץ כדין. את הנכנסים שלא כדין מחק משרד הפנים בחיפה ובדרום הארץ, אך הדבר לא נעשה לגבי ערביי הגליל, שם נמצאים רוב הבוחרים הערבים.

השר מ. שרת: אם נעשה דבר כזה - הוא נעשה לא לפי החוק ולא לפי ההחלטה המפורשת של הממשלה. אנו כעת דנים לא רק בבעיית מספר הבוחרים הערבים, אלא בבעיה מדינית. מבחינה משפטית זה לא לפי החוק, צריך לבטל את זכות הבחירה שלהם, אבל מבחינה מדינית הדבר הוא מסובך יותר.

אם אנו נעשה כפי שחושבים לעשות, אם נמחק היום 20,000 שמות ערבים מרשימות הבוחרים, יהיה לזה הד חזק ושלילי מאוד כלפי חוץ, אם תהיה שלילה סיטונית של הזכות לבחור, לא נצליח להסביר זאת בעולם. הם הורשו להישאר בישראל. נתנו להם תעודות זהות. הם אומנם נכנסו לארץ שלא כדין, אבל נמצאים בה כדין. נעמוד בעמדה קשה מאוד, חסרת סיכויים להסביר אותה. זה יקומם את כל הציבור הערבי. אני חושש מאוד מפני המצב הבלתי נעים בו נימצא אם נעשה דבר זה, אבל איני יודע מהי הברירה.

ראש הממשלה ב"ג שלל את עמדת מ״ש ובין היתר אמר:

ראש הממשלה בן-גוריון: לא מובן לי הנימוק של שר החוץ שלא נוכל להסביר זאת. אני מוכן להסביר זאת. יש לנו חוק האומר שרק מי שנכנס לארץ כחוק יש זכות בחירה. החוק הוא אומנם משונה בעיני, אבל הכנסת קיבלה חוק זה. אם יש יסוד ליועץ המשפטי להגיש למשפט - יגיש.

להלן התקיים דיון והסתיים בהחלטה:

מחליטים: להטיל על היועץ המשפטי, באם יראה צורך בכך, לברר את הדרך לערעור על אנשים שהוכנסו לרשימת הבוחרים שלא בהתאם להחלטת הממשלה 357.