נצרת כפיקדון
שם הספר  דבר דבור 1951
שם הפרק  נצרת כפיקדון
כותרת משנה  נאום בחירות נצרת

 

84 | נאום בחירות, נצרת[1]                                                                                  7.7.1951

נצרת כפיקדון

שר החוץ - מ. שרת: נצרת היא עיר קדושה לחלק גדול ביושבי תבל, ולא אגלה סוד אם אגיד, שמדינת ישראל רואה את נצרת כפיקדון בידיה. היא שומרת עליה ומקיימת חובתה כלפיה. על אף הקשיים העומדים בדרכה של מדינת ישראל, היא הכניסה שיפורים רבים בכל שטחי החיים של תושביה הערבים. רגשות ראש העיר לגבי השלום זהים עם שאיפותיה של ממשלת ישראל. אנו רוצים בשלום, אולם מדינות ערב מסרבות לכרות אותו עימנו כיוון שאינן דואגות למצב עמיהן ולמצב המזרח התיכון.

אין אנו עומדים בחיבוק ידיים. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לכינון השלום. צעד אחר צעד אנו מתקדמים לקראת מחיקת רשמי המלחמה שנכפתה עלינו. ממשלת ישראל דואגת לפליטים הכפריים הנמצאים בנצרת, ובקרוב תיפתר בעייתם בצורה המניחה את הדעת.

ישנם חוגים במדינה המבטיחים רבות, אולם אינם אחראים לדבריהם, כי ממילא אין בכוחם להוציא לפועל את הבטחותיהם. כל מי שיטה אוזן להם יגרום בלי דעת קשיים לעצמו ולמדינה. אין אני מבטיח לכם גדולות, אולם את אשר אומר נקיים.




[1] מועתק מ"דבר"8.7.1951. כתב העיתון דיווח: ״שר החוץ נאם בערבית. ביום שישי בבוקר כבר הורגשה התכונה הגדולה לקראת בואו של שר החוץ משה שרת לנצרת. באו לעיר משלחות מכפרים שונים להשתתף בקבלת הפנים שערכה העירייה לכבודו. בשעה עשר התאספו יותר מ־6,000 איש במרכז העיר. בשעה שתים־עשרה הגיע מ. שרת לשער נצרת ושם הקבילו את פניו ראש העיר, חברי הכנסת זועבי וג׳רג׳ורה, נציגי המימשל הצבאי, נציגי העדות הדתיות ונכבדי העיר. הבישוף הקתולי ג. חכים הגיש לאורח זר פרחים. מעל מרפסת לשכת העבודה הכללית בנצרת בירך ראש העיר י. פאהום ואמר שישמח לקבל את שר החוץ בעירייה כדי שיעמוד מקרוב על השיפורים הגדולים שחלו בעיר מאז קום המדינה, ועל קשייה״.

העתקת קישור