81 | נאום בחירות, יפו[1]                                                                                                                                     12.5.1951

כשלונן הציוני של מפ״ם וה״ציונים כלליים״

שר החוץ - מ. שרת: בשלב הנוכחי הגענו לשיא בעלייה יהודים לארץ. באפריל בלבד עלו 30,200 נפש - מספר שלא היה כמוהו בתולדות העליות - דף חדש בספר שתחילת כתיבתו לפני שבעים שנה עם בוא הביל״ויים ולא נגמר עם הקמת המדינה, כשם שלא התחיל בה. המדינה אינה אלא פרי הציונות. הציונות היא, ראשית, פעולה עצמאית של העם היהודי למען עצמו, כחלק מן העולם ומתוך ראיית עניינו כדבר העליון, ושנית, הדאגה לקיום כל יהודי ויהודי בארץ תוך תנאי שוויון מקסימליים, כדי להקל על ריכוז יהודים במולדתם בזמן מועט ככל האפשר. מילוי שני תפקידים ציוניים אלה הן אבן בוחן לכל מפלגה בישראל.

מפ״ם נכשלה במבחן הראשון, שכן אינה מעמידה את עניינו של העם היהודי מעל לכל, אלא דורשת נאמנות למרכז עולמי הנמצא במקום אחר. ייתכן ששיטתו של אותו גוש מדיני, התובע משמעת מוחלטת למרכז, היא טובה, אך היא איננה מתאימה לעם היהודי. אין לנו להתקשר מתוך משמעת עיוורת לגורם זר הפועל לפי שיקולים ואינטרסים משלו. ברית המועצות, המתנגדת לציונות ברוסיה, התנגדה לה גם בארץ־ישראל עד שהיה היישוב לכוח בן 600 אלף נפש. אז החליטה להכיר בנו ותמכה בנו, כי היה לה חשבון שאנגליה לא תישאר פה. עמדה זו היא ״בסדר גמור״, מבחינתה של ברית המועצות, אך האם יכולים אנו לנהוג לפי שיטה הדורשת מאיתנו לשאול את עצמנו בכל מקרה אם מעשה זה או אחר שלנו כשר או פסול בעיני גורם מדיני זר - או האם עלינו להחליט בכל עניין לפי טובת עמנו כחלק מכלל העולם?

גם בעמדתה בשאלת העזרה לישראל מארצות הברית מפ״ם מתכחשת לאינטרס הלאומי. יהדות אמריקה היא הנס השני בדורנו בצד נס מדינת ישראל ואסון יהדות אירופה. אלמלא הנס ההוא ספק אם היתה קמה מדינת ישראל, וספק אם היתה יכולה להחזיק מעמד. אך חיזיון מופלא זה של היהדות האמריקנית לא יתבאר אלא על רקע המשטר הקיים בארצות הברית, המאפשר ליהודים - ולא ליהודים בלבד - להתארגן, להכריז על רצונם, לשלוח מכספם חוצה לארץ. מה משקל, לעומת זאת, ליהדות השנייה בגודלה, ליהדות הסובייטית, בחיים היהודים בעולם?

מתי היא מגלה את רצונה? במה היא משתתפת? ואף כאן המצב המיוחד הזה של הציבור היהודי הסובייטי הוא תוצאה של המשטר הסגור הקיים בברית המועצות, שאין בו אומנם משום שנאה ליהודים, אך פגיעתו קשה במיוחד ליהודים בהיותם עם שאינו מרוכז בארץ אחת.

אין לתלוש את תופעת היהדות האמריקנית ממסגרת המשטר שהיא שרויה בו כפי שמנסה מפ״ם לעשות, בעוד היא מחייבת עזרה מאת היהודים האמריקנים תוך כדי שלילת המימשל בארצות הברית ונכונותו לסייע למפעל בארץ. אם יש ממשלה המוכנה לעזור למפעל האנושי הגדול שלנו, וטובת העם דורשת מאיתנו את קבלת העזרה, מדוע נוותר עליה? מה מידה ציונית היא לגדף את ממשלת ישראל על שהיא משתדלת לקיים יחסי ידידות עם ממשלת ארצות הברית?

אשר ל״ציוניים הכלליים״, הם שואפים לקיים את אי־השוויון בארץ ואף להגדילו מתוך העדפת האינטרס של חוג מצומצם. דמותם החברתית של החוגים הקובעים במפלגה זו נתגלתה בעבר בנישול הפועל העברי ממעמדו במושבות ובמגמות ״ישוביסטיות״ בשטח הביטחון - כמה וכמה ישיבות של המיפקדה הארצית של ה״הגנה״ התפוצצו בגלל התנגדות החוגים הללו לריכוז נשק ברשות הכלל. ״הציוניים הכלליים״ גם התנגדו לעניין ההעפלה, ובהווה מתגלה אופיים בלימוד זכות על הספסרות ועל ה״שוק השחור״ ובשאיפה ל״יוזמה חופשית״, שפירושה התרוששות הרבים והתעשרות המעטים. במצב הקיים של עלייה בלתי פוסקת מן ההכרח שיהיה משטר קיצוב. אין להתאונן על פיקוח מופרז אלא להיפך, על חוסר פיקוח מספיק.

על אופייה של מפלגת ״הציונים הכלליים״ מעיד טיבם של שותפיה הגלויים. בעד מי יצביעו הספסרים. מכל החוגים, גם מן הציבור הדתי, אם לא בעדה - כי היא המפלגה המצדיקה את ״השוק השחור״ ודורשת זכויות ו״חופש״ למעטים על חשבון הכלל.

אין ספק, שהעניינים במדינה היו אחרים אילו ניתנה הממשלה בידי מפלגה שרוב מוחלט מאחוריה. במצב הקיים של הכרח בצירופים קואליציוניים מתפצלת האחריות. מפלגת פועלי ארץ־ישראל אינה בורחת מפני האחריות, אך צריך לאפשר לה את הנשיאה בה במלוא עולה בלי הפרעות וחבלות.