משרד החוץ נשאר בתל אביב
שם הספר  דבר דבור 1951
שם הפרק  משרד החוץ נשאר בתל אביב
כותרת משנה  משרד החוץ ישיבת בכירי המשרד

 

75 | משרד החוץ, ישיבת בכירי המשרד,[1] תל אביב                                          16.6.1951

משרד החוץ נשאר בתל אביב

כמוס

מ״ש פתח את הישיבה שהוקדשה לירושלים, ואמר שעל הפרק עומדים שלושה נושאים: אי, היש צורך בחקיקה מיוחדת לירושלים; בי, הכנה לקראת עצרת או״ם; ג, העברת משרד החוץ מתל אביב לירושלים. בנושא החקיקה הוחלט להקים ועדה שתגיש מסקנותיה לשר. בנושא ההכנה לקראת עצרת או״ם התמקד הדיון באפשרות שהוותיקן יעלה שם את שאלת ירושלים, ובנושא העברת המשרד לירושלים היו מחייבים ושוללים. מ״ש סיכם:

משה שרת: אין לדעת ברורות את מזימות הוותיקן, על כן יש לעשות את ההכנות לקראת כל יוזמה מתוכננת או פתאומית מצדו. יש ללמוד כל מה שאפשר על כוונת הוותיקן. מאידך גיסא, במקרה שהוותיקן אינו חושב להעלות את השאלה, אסור לנו לעשות כל דבר העשוי לעורר אותו לפעולה. על כן נוסף על הטעמים האחרים, גם מטעם זה אין למנות נציב למקומות הקדושים ואין להציע כעת בינאום העיר העתיקה.

יש לעודד ביקורים, אך לא כדוגמת המבצע המיוחד של אשתקד.[2] יש להוציא את הספר שהרצוג הציע.[3]

העברה חלקית של המשרד אין בה כל תועלת מדינית ויש בה נזק מעשי רב. העברת משרדי הממשלה לירושלים גרמה לתקלות הרציניות ביותר, לחבלה בכל עבודת הממשלה והכניסה דמורליזציה בפקידות.[4] לא אסכים להעברת משרד החוץ בתנאים שיביאו לדמורליזציה במשרד ולחבלה בעבודתו היעילה. אם איו דרך אחרת לקרב את העברת המשרד לירושלים, יש לבקש את הממשלה לשבת על המדוכה ולמצוא את הפתרון להכנת משרדים ודיור.

רשם ש. בנדור.




[1] מתוך הפרוטוקול.

[2] הכוונה להזמנת אישים בעלי השפעה לביקור בירושלים במטרה להעמידם על המציאות של חלוקת העיר בין ישראל וירדן.

[3] יעקב הרצוג, מנהל המחלקה לעדות נוצריות במשרד הדתות, הציע להוציא ספר על העדות הלא יהודיות בארץ ובעיקר על הנוצרים. משימה זו הוטלה על דר׳ ליאו כהן.

[4] בשל קשיי מציאת מגורים בירושלים.

העתקת קישור