53 | הממשלה, ישיבה
מ"ה
19.5.1951
הלוויית דוד רמז
סעיף שט״ו: פטירת שר החינוך והתרבות
הישיבה הוקדשה כולה לקביעת סדרי הלוויית שר החינוך דוד רמז (1951-1886), שמת בערב הקודם. דוד
רמז היה שר ראשון בתולדות ממשלות ישראל שהלך לעולמו.
יו״ר השר מ. שרת: נקום לזכרו של שר החינוך והתרבות דוד רמז. הרשיתי
לעצמי לומר מילים אחדות ברדיו ולהביע הרגשות ראשונות על מות חברנו היקר דוד רמז.
דברים אלה יתפרסמו מחר בעיתונות.[2]
לישיבה זו יש סעיף אחד בסדר היום. הרגשנו קודם כל צורך להתאסף
ולהתייחד עם זכרו של חברנו, שהוא כל כך טרי ורענן, וגם לקבוע על אחריות הממשלה
סידורים ידועים בקשר להלוויה.
אומר לכם מה היו השיקולים השונים. המשפחה עמדה בראשונה על כך שיחכו
במועד ההלוויה עד שיבוא הבן [אהרון] מארצות הברית, כי הוא בכלל הבן היחיד. לי לא
נראה בתחילה הדבר. אומנם אני מבין היטב לרגשות המשפחה, הייתי פעם במצב כזה,[3] אבל פירוש הדבר היה לדחות את ההלוויה עד יום ב' מתוך ביטחון,
שאינו מבוסס, כי שני האווירונים ידייקו בטיסותיהם ולא יאחרו במסע. פירוש הדבר או
להלין את המת שני לילות בירושלים, או לערוך את ההלוויה בשני שלבים - קודם להעביר
את הגופה לתל אביב ולמחרת היום הלאה. שני הדברים כאחד לא נראו לי. אף על פי כן,
התייעצתי במשך היום עם יושב ראש הכנסת. הוא חשב שצריך להיענות לבקשת המשפחה אם
הדבר רק אפשרי. היתה הקלה רבה כשבבואה הנה הסכימה האלמנה שהקבורה תהיה מחר, אם כי
זה בשבילה קורבן שהבן לא יהיה בקבורת אביו. על זאת הודיעו כבר ברדיו.
מזכיר הממשלה היה גם בקשר עם הרב מימון בשאלת ההלנה של שני לילות
בירושלים.[4] מקום הקבורה יהיה זכרון יעקב, כי זהו מקומו הראשון [של דוד רמז]
בארץ. לכל אחד מאיתנו יש מלבד מקום הולדת גשמית גם הולדת רוחנית בארץ-ישראל.
בשבילו זה היה זכרון יעקב. הוא גם קבר שם את הוריו ואת אחותו. מיד כשהודיעו לאלמנה
שהוא מת, אמרה שיש לקוברו בזכרון יעקב.
היינו סבורים שהדרך הטובה ביותר תהיה להוביל אותו ברכבת. חשבנו שהרכבת
תיסע ישר מירושלים לזכרון יעקב. זה היה מונע הרבה עיכובים וחוסך תחנות. גם חשבנו
שהוא, כאיש שחידש את מהלך הרכבת בישראל,[5] ראוי שהרכבת תשמש כאמצעי ההובלה האחרון שלו. אבל באה תביעה נמרצת
מאוד מאנשי הסתדרות העובדים העבריים בתל אביב, כי ההלוויה לא תפסח על בית הוועד
הפועל של ההסתדרות. מלבד שהיה אחד ממייסדי ההסתדרות ובוניה, היה עמוד התווך של
ההסתדרות במשך 17
שנה, מ-1928
עד 1945.
הוא היה האיש המרכזי בהסתדרות. זה היה מפעל חייו ועבודתו. ההנחה לעת עתה היא
שנלווה אותו ממשרד החינוך עד תחנת הרכבת, ניסע ברכבת עד תחנת תל אביב, בתל אביב
נוציא את הארון מהרכבת, ההלוויה תיגש לבית הוועד הפועל ומשם תמשיך את דרכה הלאה
במכוניות. אין הכוונה להתעכב בנקודות היישוב שבדרך, אבל אם יצא קהל לפגוש את
ההלוויה, ניסע לאט יותר בעוברנו על פני מקומות ששם יעמוד קהל. הרכבת תצא מירושלים
בשעה 12.00,
תגיע לתל אביב בשעה 2.15,
תצא בוודאי מתל אביב ב-3.15
ותגיע לזכרון יעקב ב-5.30.
ההצעה היא שיהיו שלושה הספדים קצרים, אחד בשם הממשלה במקום מתאים
בירושלים. אם ההלוויה תעבור על פני הכנסת, יינשא נאום זה ליד הכנסת, אחד על יד בית
הוועד הפועל בשם ההסתדרות, וחברים אחדים - ואני בתוכם - חשבו כי מר שפרינצק צריך
לומר מילים אחדות על יד הקבר כחבר ותיק שלו.
אני מבין שיש למר שפרינצק לומר מילים אחדות בפתיחת הכנסת כיושב ראש
הכנסת. אני רוצה להציע למר [פנחס] רוזן לומר מילים אחדות בשם הממשלה. הוא מכירו
מימיו הראשונים בארץ. אני אמרתי כבר משהו ברדיו ואיני חושב שאני צריך לדבר פעמיים.
ישנו עוד שיקול: צריך שיהיה ביטוי לשיתוף חוגים שונים באבל הזה, ואני חושב שמתאים
מאוד אם מר רוזן יאמר מילים אחדות. בכלל צריכים הנאומים להיות קצרים מאוד. ערכם
בכנותם יותר מאשר בהרכב הדברים. לא זוהי ההזדמנות להעריך הערכה מקיפה את דרך חייו
ופעולתו של האיש. תהיינה עוד הזדמנויות מתאימות לכך. עכשיו דרוש ביטוי חברי,
תמציתי וכן.
אני רוצה למלא את בקשת הנשיא שלנו. הוא ביקש למסור לישיבה זו את
השתתפותו העמוקה באבלנו הגדול על מות מר רמז, שהכירו במשך שנים רבות, כיבדו וחיבב
אותו.
להלן התנהל דיון קצר בשאלה אם רצוי להשתמש ברכבת ואם יש להשבית את
משרדי הממשלה ואת בתי הספר חלקית לשעות ההלוויה או לכל היום. השר פנחס לבון הציע
לא לקיים יום לימודים ביום ההלוויה.
היו״ר מ. שרת: נראה את הדברים כמות שהם. לא לקיים לימודים פירוש הדבר
לעשות יום שמחה לתלמידים. זוהי עובדה נפשית. אני כשלעצמי נגד כל ביטול תורה לאות
אבל. בשביל האנשים שאינם הולכים לבתי הספר זה נהפך לאבל, אצל הילדים זה נהפך לשמחה
וצהלה. אין לקבוע שום חופש מפני שיש אבל. בעניין זה אני שוחה קצת נגד הזרם. על כל
פנים, אין לתת לילדים יום שלם של חופש סתם מפני שקרה אסון והם צריכים לשמוח. אבל
אני מבין שאי-אפשר יהיה לעסוק בלימודים כל היום, אולם לבטל לגמרי אין צורך.
להלן התנהל דיון על שעות השבתת משרדי הממשלה ובתי הספר ועל סדרי
ההלוויה בזכרון יעקב.
מחליטים:
1. לערוך את ההלוויה במכוניות מירושלים לתל אביב ומשם לזכרון יעקב.
2. משרדי הממשלה יהיו סגורים ביום ההלוויה משעה 10 בבוקר.
3. הלימודים בבתי הספר יימשכו עד 10 בבוקר. בשעה 10 ייערכו הספדים בכל בתי
הספר.
