48 | הכנסת, ישיבה 251 [1]                                                                                      14.5.1951

המצב בצפון

סעיף ב׳: הודעת שר החוץ על הסכסוך עם סוריה

היו״ר י. שפרינצק: רשות הדיבור לשר החוץ.

שר החוץ מ. שרת: ברצוני למסור לכנסת על המצב בצפון הארץ. המאורעות שנתרחשו בשבועות האחרונים בגבולה הצפוני-מזרחי של המדינה נתפרסמו ברבים בכל שלבי השתלשלותם. כן נתפרסמו תגובותיה של ממשלת ישראל על מאורעות אלה בהודעות רישמיות לעיתונות וכלפי מוסדות או״ם, ובנאומי הנציג הקבוע של ישראל באו״ם [אבא אבן] שנשמעו בישיבות מועצת הביטחון.

הסכסוך פרץ לכאורה לרגל עבודת הייבוש של עמק החולה, אבל שורשו האמיתי נעוץ באופיו המיוחד של הסכם שביתת הנשק בין ישראל וסוריה, הלוקה בחוסר בהירות מבחינות חיוניות, ובעיקרו של דבר, בתביעותיה המופרכות של ממשלת סוריה לגבי חלקים מסוימים של אותו אזור, תביעות אשר ממשלת ישראל דחתה אותן תמיד ודוחה אותן כיום לחלוטין.

הסכסוך הגיע לשיאו בימים הראשונים לחודש מאי מתוך התפתחות עניינים שלא היה לה כל קשר עם עבודת ייבוש החולה, והמעידה כשלעצמה על אופיה האמיתי של המזימה שאנו עומדים בפניה. כוח מזוין, מורכב מתושבים ערביים מקומיים שגויסו וזוינו בכוונה תחילה לשם מטרה זו על ידי הצבא הסורי, ומאנשי צבא סוריים סדירים חמושים כהלכה, תפס עמדות בתחום ישראל בגיזרה המרכזית של האזור המפורז ומחוצה לו, ופתח באש על יחידות צבא שלנו. מעשה מחוצף זה, שהיו בו הפרה גלויה של הסכם שביתת הנשק ופעולה תוקפנית כלפי ישראל, חייב תגובה דחופה ונמרצת. אור ליום 6 במאי התקיפה יחידה של צבא ההגנה לישראל את המשלט העיקרי של האויב על גבול האזור המפורז [בתל אל־מוטילה], עקרה את הכוח שתפס אותו משלט מעמדותיו והדפה אותו אל מעבר לגבול הסורי. העמדה השנייה שתפס האויב באותה סביבה פונתה מאליה במנוסה מבוהלת.

רצוני להשתמש בהזדמנות זו כדי להרים על נס את הגבורה הראויה לתהילה של יחידת צבא ההגנה לישראל, אשר ביצעה את המשימה בתנאי שטח קשים ביותר. יש לציין בסיפוק מיוחד את הצטיינותם באומץ לב ובכושר קרב גם של חיילים מבני העלייה החדשה. אני בטוח, כי כל חברי הכנסת יהיו שותפים להוקרה מיוחדת שהביעה הממשלה למפקדים ולחיילים שהשתתפו במבצע. מעל הדוכן הזה רצוני לשלוח תנחומים למשפחותיהם של אלה שנפלו בקרב. יש לראותם כחללי מלחמת השחרור אשר ההתנגשות המאוחרת הזאת היא מעוללותיה.

הידיעות המהימנות שהיו לממשלת ישראל על אחריותו הישירה של הצבא הסורי לכל ההרפתקה הזאת, ועל השתתפותם הישירה של כוחותיו הסדירים בביצועה, נתאמתו על ידי הוכחה גשמית ניצחת, בהימצא בשני המשלטים גוויות של חללי קרב במדי הצבא הסורי וכמויות של נשק חדיש עם ציוד מלחמתי וחומרי אספקה מסומנים בסימנים רישמיים של הצבא הסורי.

ממשלת ישראל פנתה רישמית למועצת הביטחון, האשימה את ממשלת סוריה בהפרת הסכם שביתת הנשק ובמעשה תוקפנות כלפי ישראל, וביקשה דיון דחוף בהאשמה זו. העניין נדון במועצת הביטחון ב-8 במאי, בישיבה שנקבעה עוד לפני כן להמשך הבירור בשאלת סכסוך החולה והכרוך בו. נציג ישראל מר אבא אבן הרצה בישיבה זו במפורט את טענות הממשלה, וטפח על פני שומעיו את העובדות המוכיחות את אשמת סוריה. יש יסוד לקבוע, כי טענות אלו נתקבלו על דעת רוב חברי המועצה.

החלטת מועצת הביטחון, שנתקבלה פה אחד, נתפרסמה בעיתונות. הסעיף העיקרי שבה אומר: ״מועצת הביטחון פונה לצדדים, ולפרטים בשטחים הנוגעים בדבר, בדרישה להפסיק את הקרבות ומביאה לתשומת לבם של הצדדים את התחייבויותיהם לפי סעיף 2 סימן 4 של מגילת האומות המאוחדות, לפי החלטת מועצת הביטחון מ-15 ביולי 1948 ולפי המוטל עליהם בהסכם שביתת הנשק, ובהתאם לכל אלה דורשת מהם למלא אחרי התחייבויותיהם והתנאים שקיבלו על עצמם״.^[2]

נציגי ישראל וסוריה כאחד הציעו לכתחילה תיקונים לנוסח ההחלטה. התיקון הישראלי בא להוסיף הוראה מפורשת בדבר הוצאתם של הכוחות המזוינים, סדירים או בלתי סדירים, מן האזור המפורז. התיקון הסורי בא לחייב את החזרת הערבים יוצאי האזור המפורז למקומות מגוריהם הקודמים ואת סילוק המשטרה הישראלית מתוכו. שני התיקונים נלקחו חזרה לפני ההצבעה. נציג ישראל חזר בו מהצעת התיקון שלו לאחר שהוסבר והובטח לו מצד מציעי נוסח ההחלטה, כי ההוראה שבאה לחייב את הצדדים למלא והתנאים שקיבלו על עצמם מכוונת לכלול גם את ההתחייבות לגבי אי-החזרת כוחות מזוינים באזור המפורז.

ממשלת ישראל קיבלה על עצמה לקיים ולשמור את הפסקת האש בהנחה מפורשת ומובנת מאליה, כי גם הצד שכנגד ינהג כך. לעת עתה שורר שקט ברחבי האזור והעבודה בביצוע תוכנית ייבוש החולה נמשכת כסידרה.

שתי שאלות מוסיפות לגרום דאגה לממשלה: שאלת ביטחונם של היישובים העבריים באזור המפורז של שטח ישראל, ושאלת מציאות כוחות מזוינים סוריים או כוחות ערביים מקומיים מזוינים על ידי סוריה בתוכו, במידה שישנם כאלה.

בדרך כלל, נוכח הסבך שנוצר עם הקמת האזור המפורז כתוצאה מתנאי שביתת הנשק, יש לציין שיפור ניכר של המצב בעקבות המאורעות האחרונים. עם זה, שוקדת הממשלה על ביטחונם של היישובים העבריים באזור המפורז, שנתרבו והתפתחו מאז נחתם הסכם שביתת הנשק. לעומת זה, מנוי וגמור עם הממשלה לעשות הכל, קודם כל באמצעות מוסדות או״ם, כדי לעקור מן האזור המפורז כל כוח צבאי בלתי מוסמך, סדיר או לא סדיר.

סכסוך החולה מכה גלים בארצות שמסביבנו ומשמש נושא להתלחשויות מאחורי הקלעים ולדיונים רישמיים. לכל המרקחה הזאת יש רק סיבה אחת: תאוותיה של סוריה אשר לא באו ולא תוכלנה בשום פנים לבוא על סיפוקן. אילמלא תאוות אלו לא היו הסדר והשקט מופרעים כל עיקר.

במהלך הקרבות של מלחמת השחרור, תוך הדיפת התוקפנות וחיסול הפלישה, תפסו צבאות ישראל שטחים נרחבים מעבר לגבולות המדינה בצפון [בלבנון] ובדרום [בסיני]. הם פינו את השטחים האלה מרצונם, כי אין ולא היתה לישראל כל תביעה עליהם. אשר לסוריה אין מגיע לה שום פרס בעד השתתפותה התוקפנית במלחמת מדינות ערב נגד ישראל.^[3] היא לא זכתה בפרס כזה בהסכם שביתת הנשק והיא לא תצליח לזכות בו על ידי הפרת ההסכם.

כשם שאין לישראל כל כוונה להתפשט מעבר לגבול על חשבון סוריה, כן מנוי וגמור עימה להגן בכל הכוח העומד לרשותה על כל שעל מאדמתה מפני כוונות החדירה וההשתלטות מצד סוריה. מוטב לכל הנוגעים בדבר, ולכל המתעניינים בו, לתת את דעתם על עמדתה האיתנה הזאת של ממשלת ישראל.

להלן הציע ח"כ חיים לנדאו (חרות) כי הכנסת תדון בפרשת הפלישה הסורית לאזור המפורז. ח"כ מאיר ארגוב (מפא״י) הציע כי דיון זה יתקיים במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצעת ח"כ לנדאו נדחתה. הצעת ח"כ ארגוב נתקבלה.