בעד משא ומתן ישיר - לא בחסות ועדת הפיוס
שם הספר  דבר דבור 1950
שם הפרק  בעד משא ומתן ישיר - לא בחסות ועדת הפיוס

100 | עצרת או״ם, ניו־יורק[1] (אנגלית)

14.12.1950


בעד משא ומתן ישיר - לא בחסות ועדת הפיוס

 

ביום זה אישרה העצרת ברוב של 5:48 ו־4 נמנעים, וביניהם ישראל, הצעת החלטה על הפליטים הערבים, שהגישה הוועדה המדינית אד־הוק. ההחלטה קראה למדינות ערב ולישראל לפתוח במשא ומתן ישיר, או באמצעות ועדת הפיוס[2]. בהסבירו את הימנעותה של ישראל אמר שר החוץ משה שרת:

משה שרת: ישראל הכריזה וחזרה והכריזה בעקביות על נכונותה להיכנס למשא ומתן ישיר עם שכנותיה על הסדר שלום ויישוב כל הבעיות העומדות על הפרק ביניהן. ממשלת ישראל משכונעת בעליל, כי השלום יושג אך ורק על ידי משא ומתן ישיר בסיוע בינלאומי או בלעדיו.

נוהל ראשוני זה של משא ומתן ישיר נשלל בתוקף בידי ממשלות ערב הנוגעות בדבר. נשגב מבינתנו, כי ממשלה המסרבת לדבר עם שכנתה, או אפילו לשבת אתה יחד סביב שולחן אחד, תרצה לכרות אתה שלום. עצם ההסכמה עם נוהל של משא ומתן ישיר אינה כשלעצמה ערובה להצלחה. משא ומתן עלול להסתיים בכישלון. אבל בלא משא ומתן ברי כי הכישלון בלתי נמנע.

השיטה של משא ומתן לא-ישיר, או של תיווך בלבד, כבר נוסתה ללא הצלחה במהלך השנתיים שחלפו. ועדת הפיוס הגיעה לכלל מסקנה, שדרך זו אין לה שחר.

ועדת הפיוס המליצה בדוח שלה לחייב את הצדדים המעורבים להיכנס למשא ומתן ישיר בחסותה, או באורח עצמאי בלעדיה, במטרה להסדיר את כל הבעיות העומדות על הפרק בינינו. אילו הועמדה המלצה זו של הוועדה להצבעה, היינו מצביעים בעדה בחפץ לב.

לדאבוננו, הצביעו רוב חברי הוועדה בעד נוסח שקבע את המשא ומתן הישיר רק כאחת החלופות האפשריות להשגת שלום, והניחה בידי הצדדים לחתור להסדר לפי הנוסח שהתקבל זה עתה במשא ומתן עם ועדת הפיוס, כאילו הסכסוך קיים בין כל אחד מן הצדדים ובין הוועדה ולא בין הצדדים עצמם. אי-בהירות זאת, לפי דעתי, מזמינה משבר, שכן כל צד יכול לבחור דרך פתרון כרצונו ולהכריז שהוא פועל לפי ההחלטה שנתקבלה.

בנסיבות הללו אין משלחת ישראל יכולה לקבל כל אחריות להחלטה זו, ומשום כך החליטה להימנע מהצבעה. ישראל נכונה להיכנס למשא ומתן ישיר עם כל אחת מהמדינות הערביות שעימה חתמה על הסכם שביתת נשק, אם באורח ישיר כפי שהיא מעדיפה, ואם בנוכחות ובחסות ועדת הפיוס.

 

ישראל הצביעה בעד הצעת התיקון של ברית המועצות, שקראה לעצרת להאיץ בממשלות המעורבות לפתוח במשא ומתן ישיר ביניהן. הצעה זו נדחתה ברוב של 46 נגד 6 ו-2 נמנעים.




[1] מתוך הפרוטוקול.

[2] בדיון בשאלת הפליטים, שהתנהל ב-6.10.1950 בוועדה המדינית (אד-הוק) של העצרת, התקבלה הצעת תיקון סינית להחלטה שקיבלה הוועדה לפני כן, לקרוא למדינות ערב ולישראל לפתוח במשא ומתן ישיר. התיקון הסיני הוסיף אפשרות של ניהול משא ומתן באמצעות ועדת הפיוס. ישראל נמנתה עם חמש המדינות שנמנעו מהצביע.

העתקת קישור