89 | הוועדה הראשונה, עצרת או״ם, לייק
סכסס[1] (אנגלית)
4.10.1950
בעד אחדות קוריאה
מר שרת (ישראל): המטרה היסודית של האו״ם בסוגיית קוריאה חייבת להיות
מימוש מוקדם ככל האפשר של אחדות קוריאה. אין דבר כלשהו שיצדיק את המשך חלוקת הארץ.
אדרבה, הדבר שאינו שנוי במחלוקת הוא שקוריאה היא יחידה אורגנית. ניסיון העבר
הוכיח, שכל עוד החלוקה קיימת היא תמשיך להיות מקור של אי-יציבות ואיום על שלום
העולם. כך אפוא שתי הצעות ההחלטה שהונחו לפני הוועדה, השונות ביסודן זו מזו, קראו
פה אחד לאיחוד קוריאה במועד הקרוב ביותר שאפשר, ולהקמת ממשלה מרכזית אחת לשטח
כולו, אשר תבטא את הרצון הריבוני של העם הקוריאני באמצעות בחירות כלליות חופשיות.
משלחת ישראל סבורה, כי הוצאה לפועל של בחירות שכאלה בנסיבות הקיימות חייבת להתנהל
בחסותו הישירה של מוסד כלשהו שהאו״ם יקים למטרה זו. גוף זה יצטרך להשיג שיתוף
פעולה מצד כל הסיעות והגופים בקוריאה.
לא אוכל לצדד בהמלצה הכלולה בהצעת ההחלטה, שהוגשה מטעם ברית המועצות
וארבע משלחות אחרות, להקים ועדה משותפת [שוויונית לדרום ולצפון] שתנהל בחירות בכל
קוריאה. נתוני האוכלוסייה אינם מצדיקים נקיטת עיקרון של שוויון, ולמעשה הצעה זו
תעורר התנגשות מתמדת ותוליד משבר.
משלחתי מסכימה עם כל הסעיף שבהצעת ההחלטה שהוגשה מטעם הממלכה המאוחדת
ושבע משלחות אחרות, הקורא להקמת ועדה בעלת סמכויות ומטלות ולהקמה מיידית של ועדה
ארעית באותה מתכונת. יש צורך חיוני מובהק, שהסמכות הכללית של האו״ם בקוריאה תתקבע
ללא דיחוי מיותר. לעומת זאת, איני יכול להסכים עם הקביעה הכלולה במבוא של הצעת
ההחלטה, האומר כי הממשלה הנוכחית של דרום-קוריאה ״מושתתת על בחירות שהיו ביטוי תקף
של רצונם החופשי של הבוחרים״. אם התייחסות זאת חלה על הבחירות שהתקיימו במאי
האחרון, הדעות על האמון העממי באותה ממשלה חלוקות עד מאוד. מאחר שרוב חברי האסיפה
הלאומית לא היו מזוהים עם המשטר הנוכחי, עלולה ממשלת דרום-קוריאה למצוא את עצמה
בעמדה של ממשלת מיעוט. המעמד הפרלמנטרי של הזרוע המבצעת של אותה ממשלה טעון הסדרה
לאלתר, אולם בד בבד עם זאת יש להבהיר שההסדרה תהיה זמנית בלבד וכי האו״ם יטול על
עצמו אחריות לעריכת בחירות בקוריאה כולה במועד המעשי הקרוב ביותר למען תקום סמכות
קבע כל-קוריאנית.
השאלה העיקרית, לדעתי, היא כיצד יתקדם האו״ם ליצירת מצב של יציבות,
שעליו מדובר באותה הצעת החלטה משותפת, שהינה חיונית הן לאיחוד קוריאה והן להקמת
ממשלה כל־קוריאנית שתיבחר בבחירות דמוקרטיות. נקודת המוצא בהקשר זה היא אירועי 25 ביוני 1950, וממשלתי מזדהה עם התיאור
וההגדרה של פרוץ פעולות האיבה בקוריאה כפי שנקבעו בהחלטות מועצת הביטחון. ברצוני
לציין כי במקרה הגרוע ביותר, המסמכים שאליהם התייחס נציג ברית המועצות מלמדים, כי
ממשלת דרום־קוריאה, בשלב מסוים, טיפחה תוכניות תוקפניות. אולם קיים הבדל ניכר
ביותר בין כוונה ובין פעולה ממשית. השלטונות הצפון־קוריאניים, לעומת זאת, הטוענים
כי ארצם היתה קורבן לתוקפנות, מעולם לא הגישו תלונה למועצת הביטחון, והתעלמו
מקריאת המועצה להפסיק אש ולסגת. בשל יחס זה איבד קו הרוחב 38 כל תוקף זמני שהיה לו, שהרי עיקרון טעון קיום דרך קבע, אחרת הוא
בטל ומבוטל. כיבוש קוריאה כולה בידי כוחות או״ם עשוי להיות הפתרון היחיד למימוש
שלום ואחדות יעילה בקוריאה, אולם משלחתי סבורה כי יש לחתור לסיום מהיר יותר של
פעולות האיבה ולניסיון להשכין אחדות בשלום.
משלחתי אינה יכולה להסכים עם הקריאה אל הכוחות הלוחמים בהצעת ההחלטה
שהגישו ברית המועצות וכמה משלחות להפסיק לאלתר את פעולות האיבה. האו״ם הוגדר בהצעה
זו כאחד מן הכוחות הלוחמים. או״ם אחז בנשק כדי להתנגד לתוקפנות, והתוקף הוא שחייב
להניח את נשקו ראשון. משלחתי מצדדת בהפניית קריאה להפסקת אש לאלתר בתנאי שקריאה זו
תופנה לצפון־קוריאה לבדה. ברצוני להדגיש, כי שיתוף פעולה בין כל הגורמים יעשה רבות
למען איחוד, ואני מציע כי בד בבד עם זאת תיקרא ממשלת צפון־קוריאה להתחייב ברצינות
לשיתוף פעולה מלא עם או״ם בהקמת קוריאה מאוחדת בהתאם להחלטות האו״ם. כאשר שני
תנאים אלה יתקבלו, יוכלו כוחות או״ם לעצור בעד התקדמותם בשלב הנוכחי. לא תיתכן שום
שאלה של נסיגת כוחות האו״ם, שכן דבר זה רק יחולל מחדש מצב דומה לזה שחייב את
פעולות האו״ם.
לנגד עיני משלחתי עומדת אך ורק טובתו העליונה של העם הקוריאני. לפיכך
אני תומך בקביעות שבשתי הצעות ההחלטה לגבי השיקום הכלכלי של קוריאה, וכן גם בהמלצה
לגבי קבלתה כחברה באו״ם. אני גם תומך בהצעה ההודית להקמת תת־ועדה לניסוח החלטה
שתשיג תמיכה מירבית.
בסיום דברי, עלי לומר כי המשימה שלפניה עומד האו״ם היא למצוא פתרון
אשר הן בשיטתו והן במטרתו יניח יסודות לשלום יציב בקוריאה. אכן, ייתכן בהחלט, כי
הסכם ממשי בסוגייה זו, וכן לגבי סוגיות רבות אחרות, אינו מעשי, וכי האו״ם יוכל
להתקדם רק מכוח החלטות שיתקבלו ברוב קולות. משלחתי משוכנעת בערכו של ניסיון אחרון
להשיג הבנה אמיתית.
הדיון נמשך
בהשתתפות מספר נציגים וסיומו נדחה לישיבה שנייה באותו יום אחר הצהרים במהלך הישיבה
השנייה נטל מ"ש את רשות הדיבור:
מר שרת (ישראל): משלחתי הצביעה בעד הצעת ההחלטה של משלחת הודו בתקווה
שגם אם לא תושג פשרה בין הצעה זו והצעת הרוב מספר 558, שהגישו שמונה מדינות, יתאפשר לפחות שינוי בהחלטת הרוב, אשר יגדיל
את מספר התומכים בה. לדאבוני ההצעה ההודית נדחתה. בנסיבות אלה אני מציע את התיקון
הבא להצעת הרוב, שמטרתו להטיל על הגוף שימונה בידי העצרת הכללית לעסוק בשאלת
קוריאה, להשיג פשרה מכוח הבטחת שיתוף פעולה של הגופים המייצגים את אוכלוסיות צפון
ודרום-קוריאה:
״הסיעות והנציגים של אוכלוסיית
קוריאה, צפון ודרום, נקראות לשתף פעולה עם גופי האו״ם בהשכנת שלום, בקיום בחירות
ובהקמת ממשלה מאוחדת״.
יו״ר הוועדה העמיד
להצבעה את הצעת התיקון של מ"ש והיא התקבלה ברוב של 22:29 ו-2
נמנעים.
תיקון נוסף שהציע מ"ש
בהמשך הדיון, שהתקיים אחר הצהרים התקבל ברוב של 6:52 ו־1 נמנע.
