88 | נאום במליאת עצרת או״ם, ניו־יורק^[1] (אנגלית)

שלום וקידמה מותנים זה בזה

מר שרת: בפתח דברי רצוני להצטרף בשם משלחתי, ובעצם בשם כל אזרחי ישראל, לשבחים שנאמרו פה מעל דוכן זה לדרום-האפריקני הדגול, יאן כריסטיאן סמאטס. העולם איבד במותו מדינאי יוצא דופן באומץ לבו, ברוחו היוצרת ובראייתו הנוקבת. ישראל והעם היהודי מתאבלים על פטירתו של מנהיג הומניטרי זה, שידידותו ותמיכתו העקביות בהם היתה להם למקור לא אכזב של עוצמה מוסרית. שמו של פילדרשל סמאטס יתנוסס לדורות על מאבק האנושות לצדק ולחירות.

השאלה הגורלית אשר לפניה עומדת עצרת זאת היא האם ייחלץ העולם מן הקרע המדיני הנוכחי או ייסחף בו ויאבד. השאלה היא האם יכולים להתקיים זה בצד זה משטרים יריבים, או שהמאבק ביניהם מוכרח להסתיים בהתנגשות קטלנית. משטרים אלה, המושתתים על השקפות עולם נוגדות וסותרות זו את זו, היש ביכולתם להגיע לידי שיווי משקל, כיבוש היצרים וסובלנות הדדית, והאם יוכלו להשאיר את פתרון הבעיה לדרך ההתפתחות השלווה, או שמא הכרחי הדבר שיידחפו אל המלחמה וההשמדה? היוכלו כל העמים, יהיו השקפות עולמם אשר יהיו, למצוא מטרה עליונה משותפת בקיום התרבות ובשמירת החיים, או שהאנושות חייבת לומר נואש? האם תשמש התקדמות המדע מכשיר ישע או נשק התאבדות?

הבה נגלה את אשר עם לבנו ונאמר את דברנו בכנות. אין ביטחון מוחלט בתשובה חיובית. אין לסלק את הסכנות האורבות לנו בתפילת חרדה בלבד. יש להתייחס לאיום לקיומנו בכל הרצינות ואין כל ביטחון כי מאמץ משותף להצלה עצמית יידון לכישלון. כל כמה שיגבר המאמץ כן יגברו סיכויי ההצלחה. חלוקת העולם לשני מחנות יריבים הופכת את הבעיה שלפנינו לפשוטה מדי. אפילו בין הארצות המקבלות את שיטת המשטר האחידה הסובייטית אין אחידות מוחלטת, בשאר חלקי תבל קיים הבדל רב בין צורות המשטר וסדרי החברה. יהיה זה בלתי הגיוני למתוח קו מפריד בין האימפריאליזם מחד גיסא ואחוות עמים כנה מאידך גיסא. אין האימפריאליזם פרי השקפה חברתית מסוימת, אלא יציר כוח הזרוע. הצגת הבעיה כקפיטילזם אל מול סוציאליזם תהיה מטעה אף היא. יש עוררים רבים על תביעת הקומוניזם, כפי שהוא מבוצע בברית המועצות, שהוא מהווה את הצורה הנאמנה היחידה של חברה סוציאליסטית.

נקודת המחלוקת אינה כיצד להעריך משטר זה או אחר ואיזה משטר עולה על האחרים, אלא היש להטיל בכוח צורות שלטון, אשר אי־אילו ממשלות דוגלות בהן, על מדיניות אחרות - על ידי פלישה מן החוץ או על ידי חתירה מבפנים. זוהי נקודת המוקד של הבעיה. אין זו שאלת מוסר בלבד אם הטלת משטר בצורה זו תהיה בלתי מזיקה או צודקת. נקודת המוקד היא בזאת, כי כל ניסיון להטיל משטר באש ובחרב אל מעבר לגבולותיה של מדינה איזושהי, או להסית לכך תוך התערבות פנימית, מעלה מיד צלם בלהות של שואה עולמית. ההסדר הבינלאומי הנוכחי הוא עדין ביותר ושומר אך בקושי על שיווי המשקל שלו אל מול פי התהום. כל זעזוע חמור עלול לגרום שואה. בימי מתיחות אלה יש לבחון כל צעד צבאי וכל פעולה מדינית לאור השפעתם האפשרית על שלום העולם לא רק מפאת הרע שבמלחמה, אלא משום ששלום ועצם הקיום זהים עתה.

הדמוקרטיה הישראלית הצעירה יונקת את השראתה ממקורות עתיקי יומין. אולם שאיפתה היא לסגל לעצמה את הטוב שבחברה החדשה. החופש הוא נשמת אפה של קיומה והתפתחותה של ישראל. הדמוקרטיה שלה מבוססת על חופש מדיני ותרבותי מלא בחייה הפנימיים ואפשרות בלתי מוגבלת של מגע בין אזרחיה לעולם החיצוני. ישראל מוכנה להגן על חירויות אלה מול פני כל איום, מחוץ ומבית, באותה מידה של החלטיות שגילתה במלחמה לעצמאות.

אולם בעוד אשר ישראל מאמינה בעקרונות אלה של דמוקרטיה של אמת, ומקווה שידם תהיה על העליונה בכל אתר ואתר, הריהי מכירה הכרה מלאה בזכותן של אומות אחרות להגיע לתשועתן ולמלא את ייעודן בדרכים אחרות. סובלנות הדדית לגבי דרכי חיים מדיניות הנוגדות זו את זו - אבן פינה היא לביטחון העולם. הקפדה מוחלטת על אי־התערבות בחייהם הפנימיים של אחרים מהווה מגן לשלום וליציבות בכל אתר ואתר.

יתרון המעצמות הגדולות בענייני העולם מטיל על שכמן את מרבית האחריות לשמירת השלום הבינלאומי. תפקיד מיוחד של חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון מוכר במיוחד במגילת האו״ם. דווקא משום שחילוקי הדעות בעולם החריפו, ולנוכח ההשפעה המכרעת אשר להתנהגותן של מעצמות אלו על גורל העולם כולו, ריסונן ורגש האחריות שלהן חייבים לשמש דוגמה לכל. על כן יש לקדם בברכה כל יוזמה לאחד את חמש המעצמות הגדולות לשם מאמץ משותף למען שלום העולם כפי שנדרש כאן על ידי נציגים שונים, ובמיוחד על ידי נציג ברית המועצות. ברור הדבר, כי מאמץ מעין זה, אם יוכתר בהצלחה, הוא הדרך הקצרה והבטוחה ביותר להשגת המטרה.

הסכמה לשיטה אינה מראה תמיד על אמון בהצלחתה. אם כי ניתן להניח באמונה, שאף אחת מחמש המעצמות הגדולות אינה שואפת למלחמה, הרי אין לדעת אם יושג ביניהן הסכם חיובי. למעשה, אפשרות מעין זו נראית כיום כרחוקה למדי.

אולם העולם שואף לשלום וחייב לנקוט כל אותם המאמצים האפשריים כדי להשיגו. אין להניח את גורל השלום לאפשרות של הסכם בין חמש המעצמות הגדולות. אם בין חמשת הגדולים אין אחדות דעות, הרי חייב רוב העולם לנקוט אותן הפעולות האפשריות ואשר נראות כיעילות - במסגרת מגילת האו״ם. גם אז ישמש הסכם בין חמש המעצמות הגדולות מיתרס נגד מלחמה, שאין להפריז בערכו, אולם בהעדר הסכם כזה, או עד אשר יושג, יש הכרח במאמץ בכיוון אחר.

מעשי תוקפנות הם, לדאבוננו, אופייניים בעולם שלאחר המלחמה. נערכה פלישה לישראל ומועצת הביטחון לא הצליחה לגייס את הרוב הדרוש כדי לעצור בעדה. אותו הדבר אירע בקוריאה, ואולם הפעם נקטה מועצת הביטחון פעולה. בתמיכתן של רוב המדינות החברות באו״ם, בשעה הגורלית, עמד או״ם במבחן הפעולה. מה יארע לסמכותו של ארגון האומות אם תשותק שוב מועצת הביטחון על ידי קיפאון מתמיד? האם יש לוותר על שירותה כמגן השלום עד אשר יושג הסכם בין המעצמות הגדולות? יהיה זה אלנכון יום קודר בחייהן של עשרות אומות - ואף בחיי האנושות כולה - אם יחדור ללב העולם הייאוש לגבי כושר פעולתו של האו״ם להגן על העולם בפני שואת המלחמה.

אין מנוס מן הבעיה. או שתימצא דרך בטוחה כדי להפעיל את או״ם נגד תוקפנות, או שהעולם ייאלץ לחפש תרופות אחרות והארגון העולמי יתנוון מחוסר תכלית. לפיכך ראויות ההצעות שהושמעו מעל במה זו על ידי משלחת ארצות הברית לתשומת לב רצינית ביותר. ההתפתחות היחידה העשויה לדחות את הטעם בעיון מעין זה היא חידוש שיתוף הפעולה המלא בין חמש המעצמות הגדולות והוכחת יכולתה של מועצת הביטחון, בהרכבה המלא, לטפל במהירות בכל האיומים לשלום העולם.

יעילות או״ם מחייבת את שלמותו. המצב הנוכחי, כשמספר ניכר של מדינות עצמאיות וריבוניות לחלוטין נמצאות מחוץ למסגרת הבינלאומית של משמעת ואחריות, אינו צודק והוא בלתי טבעי ומזיק. משלחת ישראל מטילה ספק בתבונת המדיניות המעדיפה לדחות מספר רב של מדינות, שלכל הדעות הן ראויות בהחלט להתקבל כחברות באו״ם, על מנת לא לקבל כמה מדינות הנראות כבלתי רצויות. במצב שבו נמצא העולם טבעי הדבר, שהקרע הקיים בתוך הארגון ישתקף גם בין האומות המתדפקות על דלתותיו. קבלתם המיידית של כל המועמדים הראויים לכך לא תוסיף כל סיבוך למיבנה ארגון האומות המאוחדות, בעוד אשר התועלת שבהשלמת מיבנהו נראית לכל.

שאלת ייצוגה של סין [הקומוניסטית] היא דוגמה בולטת לעניין זה. כל כמה ששונה הדרך הדמוקרטית, בה דוגלת ישראל, מזו שנקטה הממשלה הסינית החדשה, הרי ישראל נמצאת בין שש-עשרה המדינות שהכירו בממשלה זו מתוך סיבות הדומות ביותר לאלו שהושמעו בהיגיון רב על ידי נציגי הודו, שוודיה וארצות השפלה. משלחתי סבורה, שיהיה זה בלתי נבון מצד או״ם, תוך התעלמות מן העובדות, לעודד באורח מלאכותי משטר אשר איבד את שליטתו על השטח ועל העם שהוא מתיימר לייצג. אם מוכן המשטר החדש בסין למלא בכנות את התחייבויותיו בהתאם למגילה [של או״ם], הרי יגברו סיכויי השלום באסיה ובעולם כולו עם הכרתו.

יש רק הסתייגות אחת לעיקרון הייצוג האוניברסלי בחברה הבינלאומית המאורגנת, אשר ממשלתי תובעת אותה. הסתייגות זו נוגעת לגרמניה המזרחית והמערבית כאחת, וכן למדינות אחרות בהן עדיין קיימים משטרים שהיו פעם בעלי בריתו של הנאציזם. עם ישראל ויהודי העולם כולו רואים תוך חרדה וצער את תהליך כניסתה של גרמניה למשפחת העמים. עברה המאוס של גרמניה עומד בעינו. אשמתה לא כופרה ואופיה לא נשתנה. כפי שידוע לכל, הרוח הרעה של הנאציזם עדיין שולטת בגישתה של גרמניה. עיתונות העולם מלאה הכרזות על רשעותם של השליחים החדשים של האסכולה הנאצית הקמה לתחייה, רשע אשר לא נשתנה ולא כופר. תקומתם המעוררת דאגה של ארגונים המוניים - נאציים ברוחם - הינה תופעה אופיינית למצב הקיים. לאחר שהשמידו את רובה של יהדות אירופה והשאירו רק שארית פליטה מצערת בגרמניה עצמה, שופכים עתה הנאצים את חמתם על המתים בחבלם בבתי עלמין ובהחריבם מצבות המתים. הפייסנות שנוקטים עתה בשני חלקי גרמניה מחללת את זיכרם הברוך של הקדושים ללא ספור, רומסת ביהירות את הקורבנות שהובאו במיגור הנאצים וזורעת את זרעי מעשי תוקפנות וזוועה מחודשים. גוברת עתה הסכנה, שהמדינה היחידה שתפיק טובת הנאה מן המשבר העולמי הנוכחי תהיה אותה מדינה עצמה, אשר תוך שימוש בכוח הזרוע ובאכזריות גרמה למלחמה האחרונה, הכריחה עמים שוחרי שלום לחגור את נשקם ולצאת להגנת השלום והדמוקרטיה, ושימשה העילה הישירה להקמת או״ם - שמטרתו למנוע מעשי שואה דומים לעתיד.

השואה האיומה שגרמה גרמניה באירופה עשויה להאיר באור נאמן את הדיון בבעיה החמורה של הכוח האטומי. הפצצה האטומית היא נשק איום, אך גם בלי להיזקק לאמצאה זו הוצאו להורג בדם קר 6 מיליון יהודים, גברים, נשים וטף, ומספר דומה של בני עמים משועבדים אחרים, בכבשנים, בתאי גזים, ואף באש פלוגות רובאים. אין קץ למעשי האכזריות המאורגנים, הסבל ומעשי התועבה, שאפשר לחולל ללא כל מניעה לאנשים חפים מפשע מאחורי קווי החזית ומאחורי גדרות תיל. מלחמה תוקפנית היא נגע אשר אותו יש להוקיע, למנוע, לבטל ולדחות. השימוש בנשק אטומי אינו אלא תוצאה איומה של אותו נגע יסודי. איסור יעיל של תוקפנות ומניעתה על ידי נאמנות מלאה למגילה, ופעולה נמרצת להבטחתה - כל זאת צריך להקדים את איסור השימוש בנשק אטומי וכל יתר כלי ההשמדה ההמונית.

שאלת השאלות נשארת מה יגבר - כוחות ההרס הזוממים לקרוע את העולם לשניים, או המסגרת שהוקמה למען אחדותו? על שאלה זו אין להשיב במילים בלבד. זוהי קריאה לחזוננו ולמדיניותנו היעילה, ורק יכולתנו הנאמנה לפעול במאוחד עשויה לתת את התשובה. אין התפקיד שלפנינו רק בתגובה מהירה לתוקפנות. יש לעקור את הנגע מן השורש. יש לחסל את מקורות אי־שביעות הרצון, המדנים, ההתמרדות וההתערבות המזוינת. מאמצים חיוביים מהווים תרופה יסודית בעוד שפעולה משטרתית היא רק תחליף - אם כי לעיתים קרובות אין לוותר עליו. הנגעים שיש לבערם הם העוני, המחלה והבורות. בצדק צוין בעת ויכוח זה, כי התכלית האמיתית של כל מאמצינו תהיה הרמת קרנו של היחיד ושל ההמונים.

ביבשות הענק באסיה ובאפריקה רוחשים מאות מיליונים של בני אדם השרויים בעוני ובהשפלה. מניעת חיי תרבות מאנשים אלה מטילה איום קודר על האופק. אפילו ייפתר הסכסוך העולמי הנוכחי בדרך של שלום, הרי שלום העולם יהיה נתון בסכנה כל עוד יימשך אי־השוויון המחריד לגבי העושר והדעת. סילוק אי־שוויון זה, או הקטנת ממדיו לפחות, הוא בעת ובעונה אחת תפקיד כביר ומעודד למדיניות העולמית. רתימת האו״ם למפעלים כבירים של פיתוח כלכלי ושימוש באוצרות הטבע והמדע של העולם לטובת הכלל היא לעת עתה רק בתחילתה.

בתזכירו רב ההיגיון והמחשבה על תוכנית עשרים השנים לשלום, מגדיר המזכיר הכללי בבירור את הקשר החיוני שבין שגשוג כלכלי לסיכויי הביטחון הבינלאומי. הוא רואה את או״ם לא רק כמתרס נגד תוקפנות אלא גם כמכשיר חיובי לעצמאות וקידמה. הסיכויים החיוביים ביותר של האו״ם למען האנושות בימים יבואו נתונים בכיוון זה - ובראש ובראשונה למען האזורים הבלתי מפותחים, הנחשלים ומפגרים מבחינה כלכלית וחברתית.

מדינת ישראל מצידה - בתחום יכולתה המוגבלת ועם עזרה מן החוץ הבלתי מספיקה בהחלט - פתחה בשלב ראשון של שיקום ובניין. כל מבנה ארצנו הולך ומשתנה עתה לנגד עינינו. אוכלוסיית ישראל גדלה ב־75 אחוז במשך עשרים ושמונה החודשים האחרונים. המוני יהודים עולים ארצה ומתיישבים בה כשמאחוריהם המצוקה והפחד ולפניהם החרות והכבוד העצמי. עצם בואם לישראל מחסל את מקורות החולשה והסכנה לעם היהודי ולעולם כולו. בתהליך עלייתם נחלצים רבים מהם ממעמקי חוסר כל ופיגור לפעילות ולדרכי חיים של תרבות. כדי לאפשר כל אלה מפתחים אנו בקצב גובר והולך את כל אוצרות הטבע שבארצנו

תוך שימוש בכוחות המדע והטכניקה. הארץ מתנערת מתרדמתה רבת השנים ותושביה מתקדמים לקראת צורות חיים נעלות יותר. אילו נשמעו שכנינו לקריאת מועצת הביטחון וכרתו אתנו ברית שלום תחת אשר לסבך את הבעיה בהעלאת האשמות שווא ובהארכת סבלם של הפליטים הערביים על ידי דחיית פתרון בעייתם - כי אז אפשר היה לצרף את מאמצי הבנייה שלנו לאלה של שכנינו והיה זה לברכה לאזור כולו. את הנעשה בשטח הפיתוח בתוך גבולותיה הצרים של ישראל על ידי מדינה אחת קטנה, ללא עזרה, ודאי שאפשר לעשות בקנה מידה רחב על ידי ריכוז מאמצי העולם כולו בכל מקום שבו שואפים המוני בני אדם לשפר את בריאותם, להעלות את רמת חינוכם ולהחלץ לפעולה יוצרת.

תפקיד כפול לפנינו: לנהוג בתקיפות נגד מעשי תוקפנות מכל צד שיבואו יחד עם ראיית הנולד בפעולה נועזת נגד שתי מכות האנושות - עוני ובורות. אלו חייבות להיות הסיסמאות שאו״ם דוגל בהן. קידמה של ממש לא תיתכן בלי שלום, כמו כן לא ייתכן שלום של קבע בלי קידמה. השגת שניהם כאחד היא עיקר מהותו של הארגון הבינלאומי. שניהם עולים בד בבד עם חזון האדם.