74 | הכנסת הראשונה, ישיבה קע״ה^[1]

10.8.1950

תעמולת ישראל באו״ם

 

סעיף כ״ד: שאילתות ותשובות

כ״ד/2: הסברה ותעמולה באו״ם

חבר הכנסת יעקב גיל (״ציונים כלליים״) שואל את שר החוץ: משרד כבודו מוציא סכומים גדולים מתקציב המדינה ובכל זאת התעמולה שמשרדו מנהל באו״ם לטובת עניינינו היא כמעט אפסית, ולעומתה מתנהלת בגושפנקה של או״ם תעמולה מצרית, ובשבת האחרונה נמסר בשידור מלייק סכסס תקליט מנאומו של הנציג המצרי, שסיבת סירובה של מצרים לתמוך במועצת הביטחון [בשאלת קוריאה] נובעת מהתעלמותה של המועצה מדאגותיה של מצרים לערביי ארץ־ ישראל ולגורל פליטיה.

המצרים הפולשים והרוצחים מופיעים בשידור או״ם כצדיקים, ואילו ויתרו להם במלחמתם נגד מדינתנו היו אף הם מצטרפים למערב במלחמתו בקוריאה.

מה חושב כבודו לעשות על מנת להפסיק את שאננות משרדו נגד תעמולת זוועה וסחיטה מצרית זו בשידור או״ם?

 

שר החוץ מ. שרת: שאננות משרד החוץ לגבי הסברה ותעמולה באו״ם קיימת רק בדמיונו של בעל השאילתה. כל הצגת העניין בשאילתה מופרכת בתכלית ומעידה על חוסר בקיאות גמור בעובדות. דברה של משלחת ישראל נשמע בקרב המשלחות לאו״ם במידה נאותה ומכשירי הפרסום וההסברה של או״ם כלפי הציבור הרחב עומדים לרשותה במידה לא פחותה משהם משמשים משלחות אחרות. בעל השאילתה האזין כנראה במקרה לשירות הרדיו של או״ם דווקא בערב שבו ניתנה אפשרות השידור לנציג מצרים. אילו האזין בקביעות, היה שומע רק לפני שבועות מספר שידור ממושך בחסות או״ם שהוקדש כולו להצגת השקפותיה של ישראל, אשר נפתח בתשובות לשאלות מפי שר החוץ והיה מורכב בעיקרו מהסברותיו של השגריר מר אבן. תקליטים של נאומי נציגי ישראל שודרו פעמים רבות על ידי השירות של או״ם ואין ספק כי ישודרו גם בעתיד.

 

כ״ד/3: דרישה לשחרור העסקנים הציונים ברומניה ממעצרם ולהרשאת עלייתם לארץ.

חבר הכנסת מאיר גרבובסקי (מפא״י) שואל את שר החוץ: בימים האחרונים פורסמו בעיתונות ידיעות מדאיגות על מאסר עשרות מנהיגים ציונים ברומניה. [ ---] ברצוני לשאול את שר החוץ אם ידועים לו פרטים על מאסרים אלה ואם יוכל לתת הסבר על סיבתם?

כן הנני לשאול אם נקטה הממשלה צעדים מתאימים להביא לידיעת הממשלה הרומנית, כי אין מדינת ישראל יכולה לקבל בשוויון נפש את המאסרים, והיא תובעת את שחרור האסירים ומתן אפשרות להם לעלות לישראל.

שר החוץ מ. שרת: ממשלת ישראל שמעה בצער ובדאגה על מעצרם של למעלה מארבעים עסקנים יהודים ברומניה, כולם ציונים, מהם שעמדו שנים רבות בשורות הראשונות של התנועה הציונית עד לסיום פעולותיה של ההסתדרות הציונית באותה ארץ, ואשר תרמו את חלקם האישי למפעל שהביא לידי הקמת מדינת ישראל.

ממשלת ישראל תמהה במיוחד על מעצרים אלה משום שהם נעשו ברובם דוקא בתקופה שבה חלה הרחבה מסוימת בממדי העלייה של יהודי רומניה לישראל - תמורה שממשלת ישראל קידמה אותה בברכה.

אין למשרד החוץ שום ידיעות על ההאשמות שיש בידי השלטונות הרומניים כלפי הנעצרים, ועד כמה שידוע לו לא נתפרסמו שום האשמות כאלו. בשלב זה אין הממשלה יכולה להביע תקווה כי בתוצאות החקירה ישוחררו האנשים האלה ממעצרם ובהתאם לרצונם המובע יורשו לעלות לישראל.

יש לממשלת ישראל כל היסוד להניח, כי ממשלת רומניה יודעת היטב עד כמה רדיפת ציונים באיזו ארץ שהיא עוכרת את יחסי הידידות בין אותה ארץ לבין מדינת ישראל ופוגעת קשה ברגשות העם היהודי בעולם כולו.