61 | הממשלה, ישיבה נ״ד^[1]

נציגויות ישראל על משבר קוריאה

סעיף ד׳: סקירה

השר מ. שרת: אני רוצה למסור תגובות שקיבלנו מבירות שונות דרך צינורות שונים. לא רק שאין עדיין תגובות על ההצבעה בכנסת, אבל גם לא מכל המקומות החשובים לנו יש כבר תגובות על הודעת הממשלה.

עוד לפני הישיבה שלנו בבית הנשיא [לעיל מסמך 58] ביקשתי מהצירים למסור לי ידיעות על השתקפות העניין, איש איש בבירתו. כמה תגובות שקיבלנו מסרתי כבר בישיבה ההיא, אבל בינתיים נתקבלו עוד. מעניינים בעיקר הדין וחשבון ממוסקבה והדין וחשבון מלונדון. הדין וחשבון ממוסקבה מכיל הרבה יותר, או כמעט אך ורק מה שחושבים צירי ארצות המערב במוסקבה ולא מה שחושבת ממשלת מוסקבה, כי מה שממשלת מוסקבה חושבת, רק כאשר היא רוצה היא אומרת זאת. זה מאוד אופייני לכל המצב. נמיר מודיע כך:

״אל״ף, לדעת המערביים וניטרליים תיכננו הרוסים התקפת הצפוניים מתוך הנחה שיעבור זמן עד שאמריקה תחליט מה לעשות. בינתיים הדרום ייכבש כולו והעולם יעמוד בפני עובדה מוגמרת. ההתערבות האמריקנית המהירה הפתיעה וטרפה הקלפים. לפיכך רוסיה לא תיחפז להיכנס למאבק הצבאי במישרין ותסתפק בעזרה חשאית. לפי דעה זו יש לראות במלחמת קוריאה צעד חמור המקרב המלחמה החמה בין הגדולים, אך לא סכנה דחופה מהיום ולמחר אלא שדה ניסיונות צבאיים לשני הצדדים דוגמת [מלחמת האזרחים ב] ספרד לפני המלחמה האחרונה. (הערת מ״ש: ׳לפי דעתי, זוהי שמרנות טבעית של אדם החושב על העתיד לפי העבר׳).

״בי״ת, הנוסח המתון מאוד של תשובת גרומיקו לאמריקה חיזק את הגירסה הנ״ל, אולם החל מאמש נקט הרדיו הסובייטי טון תוקפני מאוד ועיתונות הבוקר ממשיכה בו בצורה המעוררת דאגה.

״גימ״ל, כל המערביים מצדיקים בהחלט את התגובה האמריקנית כהכרחית וצודקת, אך לא כולם בטוחים אם למעשה יצליחו לעצור התקפת הצפוניים ובכלל מגלים פחד עמוק ואמיתי בפני התלקחות תבערה עולמית. ממקור סודי נודע שהשגריר הבריטי כאן הבריק ללונדון הבעת צער שלא נעשה מאמץ מספיק להחזרת הרוסים למועצת הביטחון דווקא נוכח הצורך לקבל החלטות תקיפות נגדם. כמו כן סבורים האנגלים וכמה מערביים אחרים, שמבחינה תכסיסית היה מישגה מצד טרומן בהרחבת היריעה על פורמוזה ומקומות אחרים. ״דל״ת, לחגיגת יום המדינה אצל הקנדים אתמול לא בא אף אחד מהמזרח פרט לנציגות הסובייטית הרגילה והיוגוסלבים. זאת הפעם הראשונה לחרם גמור בחגיגה רישמית מובהקת.

״ה״א, העיתונות מפרסמת בסיפוק הודעת מצרים ואינדונזיה על אי התערבותן בסכסוך קוריאה״.

אני רוצה להוסיף גם משהו מהידיעות שקיבלנו מ[צירותנו ב]פראג. שם העיתונות כולה מקבלת את הגירסה הסובייטית, שבקוריאה היה ״משטר רקוב״ וכולי, אבל יש במברק גם פסוק כזה: ״אישיות מרכזית העירה שהעניין כולו מכה לתעמולת השלום. הטענה שהדרום התחיל הובאה בעיתונות בצורה לא משכנעת, ובשיחות הרחוב מביאים גזירה שווה עם הכרזות גרמניות בשעתן. בין מתנגדי השלטון התאוששות ופתח תקווה שמתחילות פעולות אמריקה נגד הקומוניזם, וזה בקו התעמולה לשידור הצ׳כי מלונדון. אחד ממזכירי השגרירות הבריטית הפליט בשיחה, שבשביל האמריקנים בכל העניין העיקר לא הגנת קוריאה, אלא ניצול המסיבות להבטחת פורמוזה והמזרח הרחוק״.

לונדון עצמה אומרת: ״הבריטים אינם מגלים שום עצבנות ודאגה. אינם חוששים למלחמת עולם ואין כל אטמוספירה של מלחמה. הם מותחים ביקורת על האמריקנים בשתי נקודות: אל״ף, שהצבא האמריקני נכנס לפעולה חמש שעות לפני החלטת מועצת הביטחון; בי״ת, שערבוב עניין פורמוזה מסכל את התקוות לסידור עניין סין. הם מביטים ברצון על הקמת ״פקס אמריקנה״ במזרח הרחוק, כי מקווים לתוצאות טובות מזה להודו-סין [בשליטת צרפת] ומאלזיה [בשליטת בריטניה]. התקווה היחידה היא להניח את העסק לאמריקנים אמיצי הלב ולא להיכנס לתוך העניין אלא בכוח סמלי. אין כל אמת בשמועות על הכנות לגיוס כללי. רק אסקדרונים ידועים של חיל האוויר יצטרכו לעמוד הכן בהודעה של 24 שעות״.

כן קיבלנו מברקים מארצות הברית כבר לאחר הודעתנו ביום א׳ ולפני ההצבעה [בכנסת]. [השגריר אבן דיווח:] ״ביום ב׳ עמדה להתקיים שיחה ב״סטייט דפרטמנט״. היתה שיחה עם ראש מחלקת המזרח התיכון בנוכחות האיש הממונה על ארץ-ישראל והיועץ הפוליטי הצבאי של מחלקת המזרח התיכון. הייר פתח בשאלה לפירוש הפסוק האחרון בהודעתנו על קוריאה, האומר: ׳אנו מקווים שיימשכו המאמצים ללכד את חמשת הגדולים׳. הם מרוצים מאוד מהפסוק הראשון. אשר לשלישי, אינם רואים את עצמם כעומדים עכשיו על מישור אחד עם ברית המועצות ולכן, עד כמה שהם נוגעים בדבר, אינם רואים כל צורך בליכוד. הייר אמר את הדברים בנוסח הידידותי הרגיל שלו ובקצת הססנות, והדגיש שאין הוא בא למתוח ביקורת אלא רק רוצה לשמוע את פירושנו. עניתי, שההצהרה תומכת במועצת הביטחון ללא כל דו-משמעיות. הפסוק האחרון אינו גורע מזה, אבל מדגיש את השאיפה לשלום, אשר אנחנו מניחים שגם ארצות הברית שותפה לה.

״הוספתי הסברה - מודיע שגרירנו - לפי מברקך כך וכך. אמרתי לו באותו מברק, שהוא צריך להסביר ב׳סטייט דפרטמנט׳, שכל גישה שלנו לברית המועצות, וכל הצהרה שלנו הנוגעת לברית המועצות, מסוייגת תמיד על ידי שיקול יסודי אחד: הדאגה והאחריות ליהודי רוסיה והתקווה שיש לנו, למרות הכל, להגיע לידי איזה קשר אתה.

״אחר כך [מוסיף השגריר] עברנו לשאלת הנשק. הוא [הייר] אישר שהם יענו לנו [על בקשתנו לנשק] סעיף סעיף, זאת אומרת, באופן מעשי לפי הדרישות. לאחר שהעמדה העקרונית נתקבלה בחיוב בהסכם המשולש - בהסכם של שלוש המדינות^[2] - רוב ההחלטות עדיין תלויות ועומדות. יש כבר החלטה שלילית סופית אחת - בנוגע לתותחים בלי רתיעה. יש לחכות לתשובה חיובית בקרוב בנוגע ל׳אבטרקס׳, למין ידוע של אבק שריפה, לפגזי ׳פיאט׳, לציוד רדאר ולמטוסי אימון, אבל הכמויות עדיין לא נקבעו. הוא מבקש לראות בכך התפתחות חדשה, אבל דורש בכל תוקף סודיות בעניין זה וביקש את עזרתנו פה למנוע דליפות.

״אחר כך חזרה השיחה לעניינים הכלליים ואנו הדגשנו כי הלקח של מדינת קוריאה מלמד, שמדינה קטנה צריך שיהיה ביכולתה לעמוד בפני תוקפנות בשלב הראשון שלה. הוספנו גם שהחלטת מצרים^[3] מגבירה את חששותינו לאפשרות של התקפת פתאום כזאת. הייר הודה, שהחלטת מצרים היא צעד חזרה. אף על פי כן, הוא נוטה למעט את חשיבותו ולתלותו יותר במשא ומתן בין אנגליה ובין מצרים, מאשר בשנאת ישראל. הוא חושב שלמרות העמדה הזאת יש בדרך כלל לציין התקדמות איטית לקראת השלום, ואנו חלקנו עליו בנקודה זו.

״ההערכה הכללית היא: האווירה בדרך כלל ידידותית, אבל היתה בולטת הפנייה של ״מחלקת המדינה״ על ידי השאלה הראשונה לפרש את הפסוק השלישי, ועל ידי הניסיון להמתיק את פשע מצרים. הוא אומר שאיש אחר, שהיה בשיחה, שהוא המתנגד המושבע שלנו, היה יותר מדי עסוק לרשום פרטי כל השיחה, שלא יכול היה להספיק להכניס איזה דיבור.

״החלטת ממשלת ישראל נתקבלה בדרך כלל טוב מאוד והיו ברכות רבות.

גם [ארתור] לוריא מטלגרף מניו-יורק, שההחלטה עשתה רושם מצוין ופיזרה את כל הספקות״.

מעניינת עוד גם הידיעה מ[צירותנו ב]טורקיה: ״החלטת מועצת הביטחון בשאלת סכסוך קוריאה נתקבלה בשביעת רצון בטורקיה. בית הנבחרים הטורקי אישר פה אחד החלטת ממשלתו לתמוך במועצת הביטחון. מונתה ועדה פרלמנטרית לטפל בגיוס מתנדבים. כל העיתונות מביעה תקווה שהסכסוך יצטמצם בקוריאה ורואה בהתערבותה המיידית של אמריקה כעירבון לשלום העולם וכמהלומה לתוקפנות הקומוניסטית. במקרה שהסכסוך יתפשט ויעבור גם לאירופה, תקרא הממשלה את העם לדגל. כהכנה לכך מתקיימות בימים אלה התייעצויות ודיונים ממושכים בין משרד המלחמה והמיפקדה הראשית והיועצים הצבאיים האמריקנים. הדיפלומטים האירופיים המערביים מודאגים שהסכסוך מצא את ארצותיהם בלתי-מוכנות ובלתי-יציבות״.