58 | הממשלה, ישיבה נ״ג, בית הנשיא, רחובות^[1]

 

משבר קוריאה - ישראל תומכת באו״ם

סעיף א': סקירה

נשיא המדינה פרופ' ח. וייצמן: אני שמח לראותכם כאן. אנחנו רוצים לדבר על כמה עניינים. העניין הראשון זה המצב הפוליטי החיצוני. הוא לא תלוי בנו, אבל הוא נוגע או יגע בנו. אמסור רשות הדיבור למר שרת.

השר מ. שרת: אני רוצה להרצות בקצרה על המצב ועל הבעיה. קיבלנו שלושה מברקים מהמזכיר הכללי של או״ם ברווחים של שני ימים בין זה לזה, זאת אומרת מברק מ־25 בחודש, מ־27 בחודש ומ־29 בחודש. הכוונה כמובן לחודש החולף, ליוני. במברק מ־25 בחודש מודיעים לנו כי מועצת הביטחון קבעה שהיתה התקפה מזוינת על הרפובליקה של קוריאה על ידי כוחות בצפון קוריאה, ושמועצת הביטחון רואה את המעשה הזה כהפרת השלום.^[2] היא דורשת הפסקה מיידית של פעולות האיבה. היא דורשת משלטונות צפון קוריאה לסגת אחורנית עד לקו המקביל ^[3].38

במברק השני, מ־27 בחודש, שוב בחתימת המזכיר הכללי, מודיעים לנו כי מועצת הביטחון קבעה שהכוחות האלה לא שמו לב לדרישה, לא נסוגו, ולכן היא ממליצה (מכאן קורא באנגלית). כלומר, מועצת הביטחון ממליצה בפני כל חברי או״ם להושיט לקוריאה [הדרומית] אותה העזרה שעשויה להיות דרושה כדי להדוף את ההתקפה המזוינת ולהחזיר את השלום והביטחון על כנם באותו אזור.

במאמר מוסגר אני רוצה לומר, שעלינו לדעת כי ישנם סעיפים רבים במגילת או״ם המחייבים אותנו לכל מיני פעולות, אבל יש סעיף פשוט וקצר - סעיף 25 - האומר כך: (קורא את הסעיף באנגלית.^[4] נוסח הסעיף שמור בתיקי משרד החוץ, וכן נוסח כל המברקים שייקראו להבא). המברק מ-29 בחודש מסתמך על הקודם (קורא את המברק באנגלית). כלומר, הוא [המזכיר הכללי] אומר שבמקרה שממשלתנו יש ביכולתה להושיט עזרה, אזי יש בזה הקלה אם נודיע מעכשיו איזה עזרה יש בדעתנו וביכולתנו להושיט למען יוכל הוא להודיע את הדבר למועצת הביטחון ולממשלת קוריאה הדרומית.

עכשיו אמסור בקיצור נמרץ על מהלך הדיונים במועצת הביטחון. בישיבת מועצת הביטחון, שבה רוסיה נעדרת ובה יוגוסלביה התנגדה להצעה זו, היו נמנעים ואלה היו הודו ומצרים - (רוה״מ ד. בן־גוריון: כמה הצביעו?) - אני חושב ששבעה הצביעו^[5] ובכללם סין האפקטיבית,^[6] שניים נמנעו ואחד היה נגד. רוסיה נעדרה. ביחד אלה אחד-עשר חברים. אך לאחר זאת הודו ומצרים הבהירו עמדתן, ועמדת שני גורמים אלה חשובה לנו במיוחד לא רק בתור סתם חברים במועצת הביטחון, אלא מפני שהודו היא מדינה שהזדהתה עם המדיניות שלנו של אי-הזדהות, או אנחנו הזדהינו עם המדיניות שלה, ולכן יש ערך מוסרי ומדיני רב לעמדתן בשבילנו. מצרים, מפני שהיא גורם במלחמה נגדנו ועדיין מסרבת לעשות שלום, והיא גם מופיעה במשחק של כוחות איתנו ונגדנו במזרח התיכון.

הודו הודיעה על הזדהותה עם החלטה זו. נהרו פרסם הודעה האומרת: (קורא את ההודעה באנגלית) - (רוה״מ ד. בן־גוריון: כלומר, היא חזרה מנמנעותה) - והודעה זו נמסרה בישיבת מועצת הביטחון שלאחריה. זאת אומרת שקול זה נוסף לקולות התומכים, כך שאם יבוא מישהו ויאמר שהרוב של שבעה - שהוא הכרחי לקבלת איזו החלטה-שהיא, וסין היא מהשבעה - אינו רוב, טענה זו נופלת עכשיו, כי גם בלי סין יש רוב חוקי של שבעה. (ממשיך לקרוא הודעת נהרו באנגלית). גם שוודיה, שהיא אחת המדינות הבלתי מזדהות, לכאורה, הודיעה על הצטרפותה להודעה.

לפי הידיעות שלנו הודיעו ארבעים מדינות על הצטרפותן לקו זה. אין לנו ידיעות מדויקות כמה מהן הודיעו על נכונותן לעזור ואיזו עזרה הציעו. כל אשר ידוע לנו, ידוע רק מהעיתונות וזאת קראתם. קראתם הודעת אטלי^[7] והידיעה שקנדה שולחת שייטת או שתי שייטות אוניות. אוסטרליה נתנה לכוחותיה ביפן הוראה להעמיד את עצמם לרשות מקארתור^[8] - ( ד. בן-גוריון: הן שכנות) - דבר שלישי שצריך לדעת זו האווירה השוררת בארצות הברית. אומנם מעניין לדעת את האווירה השוררת במוסקווה, אבל זאת איננו יודעים, כי שם אין דבר שנקרא ״אווירה״. שם אנשים לא משוחחים ונפגשים ומה שנעשה בתוך הקרמלין בין סטלין ומולוטוב ועוד מישהו - זאת אפשר לדעת כאשר נראה מה הם עושים. אבל באמריקה אנחנו יודעים מה הם עושים.

יש שורה של מברקים מהנציגים שלנו בארצות הברית, מהשגרירות בוושינגטון. מיופה הכוח שלנו עכשיו הוא משה קרן.^[9] וגם מהמשלחת לאו״ם, מארתור לוריא^[10] וגדעון רפאל, הגיעו אלינו ידיעות.^[11] הם אומרים כך: ״חומר המשבר הקוריאני אין דומה לו בכל התקופה שלאחר המלחמה [מל״ע-2]. מאז המלחמה לא היה כמשבר הזה. השיחות שהיו לנו עם מזכירות או״ם ועם משלחות אחרות, וכן ידיעות פנימיות שהצלחנו להשיג ממקורות ראשונים על ה׳סטייט דפרטמנט׳, מסתכמות כדלהלן:

ראשית, החולשה הבלתי צפויה של כוחות קוריאה הדרומית חייבה פעולה דחופה מצד ארצות הברית כדי למנוע בעד התפוררות גמורה. משלחות רבות מתרעמות על ארצות הברית, שנכנסה לפעולה לפני שנתקבלה החלטת מועצת הביטחון, אבל הן מבינות כי כל שעה היתה חשובה. ההודים, בייחוד, נרגזים על שארצות הברית השתמשה בארגון האומות ככותרת.

[משלחת] מצרים השתמטה מכל העניין בתואנה שעוד לא קיבלה הוראות מקהיר. המסקנות הנובעות מההימנעות שלהם ברורות.

בי״ת, ממשלת ארצות הברית מנוי וגמור עימה להחזיר את המצב בקוריאה לקדמותו ולא לעבור את הקו 38. יש להם כוח צבאי מספיק באוקיינוס השקט למטרה זו. כנראה שההנחה אז היתה שלא צריך לשלוח כוח מתוך ארצות הברית.

גימ״ל, ארצות הברית משוכנעת שרוסיה תיסוג ולא תעשה מלחמה.

דל״ת, לארצות הברית רצוי שפעולתה תתפרש כמילוי אחרי התחייבויותיה כלפי או״ם. היא מאמינה שחיסול מהיר ומוצלח של הסכסוך סופו שיחזק את או״ם וגם יקל על ההתפשרות עם ברית המועצות.

ה״א, אומנם ארצות הברית תנצל את המצב בקוריאה כדי לחזק את המצב הכללי שלה בדרום־מזרח אסיה, אבל אין לה כוונות תוקפניות נגד רוסיה.

ו״ו, בארצות הברית הקונגרס, הציבור והעיתונות תומכים תמיכה מלאה במדיניות של הנשיא. גם המזכיר הכללי ורוב המשלחות באו״ם תומכות בפעולת ארצות הברית.״

אנחנו מציעים להימנע לעת עתה מהצהרה פומבית, אבל אם נישאל, לענות: אל״ף, אנחנו מתנגדים לכל פעולות של תוקפנות מאיזה צד שיבוא. בי״ת, אנחנו מקווים שהסכסוך הזה ייעצר, זאת אומרת, לא יתפשט, ייבלם. גימ״ל, אנחנו נתמוך בכל מאמץ לשמור על שלמות או״ם ולהחזיר לו את כושר הפעולה המלא שלו״ - רמז להחזרת רוסיה [למועצת הביטחון] - זה במברק מ־28 לחודש.

ב־29 לחודש נתקבל מברק מוושינגטון ממשה קרן, המסתמך על טלגרמה זו, מביע הסכמתו לניסוח קו הפעולה המוצע, אבל מוסיף את הידיעות הבאות לעיוננו: ״ראשית, יש להניח שלא נוכל לזמן רב להימנע מלהכריז על עמדתנו בשאלה קוריאה באוזני ארצות הברית ובאוזני או״ם. בי״ת, ארצות הברית מגלה רגישות רבה בעניין זה, וייתכן שיראו בתגובתנו אבן בוחן לעמדתנו האמיתית כלפי הסכסוך העולמי. זאת אומרת, עמדתנו של הזדהות זו עוד לא העמדה האמיתית כלפי הדבר. גימ״ל, יש כאן אולי הזדמנות יחידה, על ידי הזדהות עם האו״ם, לתמוך תמיכה בלתי ישירה בארצות הברית, ולכן אני מייעץ שנקודה גימ״ל של הצעת [משלחת ישראל לאו״ם ב] ניו־יורק תנוסח באופן יותר ברור ונמרץ, כגון: ׳ממשלת ישראל מכירה בזכות ובחובה של או״ם לאחוז בכל הצעדים שיש ביכולתה כדי לעזור לנתקף. זהו אינטרס מיוחד של ישראל כאומה שסבלה מתוקפנות ועדיין צפויה לסכנה זו׳.״

הוא שואל אם מסכימים אנו לתת לו סמכות למסור הודעה לפי קווים אלה בשיחה שלו עם הייר,^[12] שתהיה ביום ב׳, יום מחר. הייר הוא אחד מעוזרי סגן מזכיר המדינה, שתחומו הוא המזרח התיכון. הוא מבקש לעיין אם כדאי לפרסם הודעה פומבית. הוא חושב שזה יתקן, אולי באופן מכריע, את האקלים הכללי של היחסים שלנו עם ארצות הברית מבלי שנסטה מהקו שלנו של אמון לאו״ם.

ב־29 לחודש בא עוד מברק, שהקבוצות הבאות הכריזו על תמיכתן בעמדת אמריקה בעניין קוריאה: אל״ף, כל ארצות ״הברית הצפון־אטלנטית״ [נאט״ו], כולל כל הדומיניונים הבריטיים. בי״ת, עשרים ואחת רפובליקות לטינו־אמריקניות והרפובליקה הפיליפינית. גימ״ל, גם הודו הודיעה ברבים על קבלתה. את הודעת הודו קראתי בפניכם. לדוגמה הוא נותן נוסח הודעת אורוגוואי בתור מדינה עצמאית יותר מאחרות במובן הרוחני באמריקה הלטינית.

בינתיים שלחנו טלגרמה ב-30 לחודש לכל הצירויות, ואמרתי בה: ״אבקש דין וחשבון מיידי על תגובות למצב בקוריאה בבירתכם. בי״ת, אל תטלו יוזמה לעורר את השאלה, אבל אם יפנו אליכם בשאלה, תדגישו: אל״ף, ישראל מתנגדת ניגוד גמור לכל פעולה תוקפנית, אחת היא מאיזה צד תבוא. בי״ת, ישראל מקווה שסכסוך זה יצטמצם בתחומו ויופעל מנגנון של פשרה. גימ״ל, העמדה הכללית של ישראל היא תמיכה באו״ם לשם מילוי התחייבויותיה לפי המגילה, בייחוד לפי סעיף 25. כן ידועה ישראל היטב כמדינה מוקפת באויבים וייתכן שתזדקק נגדם לתמיכת או״ם. הקו הזה נקבע על יסוד הנחה, שחיסול מהיר של הסכסוך יחזק את או״ם ויאפשר התפשרות עם ברית המועצות. לעת עתה אל תפרסמו דבר״.^[13]

בינתיים נמשך הזרם של ידיעות מאמריקה. ב־30 בחודש מטלגרף ארתור לוריא כדלהלן: ״מברק זה מסכם את דעות חברי המשלחת בישיבה של היום. נוכח דרישתו של המזכיר הכללי - הוא מתכוון למברק האחרון מ־29 בחודש - וגם מפני הטעמים הבאים, אנו סבורים שאי־אפשר לדחות יותר קביעה ברורה של עמדתנו בפומבי: אל״ף, היקף התמיכה הבינלאומית במדיניות של ארצות הברית - זאת אומרת באו״ם - הולכת וגדלה במהירות ואנחנו עלולים להימצא מבודדים. בי״ת, אי־קביעת עמדה מצידנו הולכת ונעשית בלתי מובנת לאור מאמצינו להשיג את תמיכתו היעילה של או״ם כאשר אנו עצמנו היינו קורבנות תוקפנות בעבר וכאשר נהיה בעתיד. גימ״ל, שתיקה נמשכת והולכת מצידנו תזיק למעמדנו המוסרי באו״ם וכלפי כמה מדינות, בייחוד כלפי ארצות הברית, שהיחסים אתה מהווים בעיה מיוחדת.^[14] לכן, בהביננו היטב חומרת ההחלטה, אנו מציעים לפתוח את ההודעה שהצענו קודם ולהדגיש: אל״ף, שאנחנו מסורים למטרות של המגילה ודואגים לזאת שאו״ם יוכל לטפל באופן יעיל בתוקפנות, אחת היא איפה תהיה. בי״ת, מקווים שאפשר יהיה לצמצם את הסכסוך ולהקדים הקמת השלום על כנו ולהגיע לפתרון מניח את הדעת. גימ״ל, שיש הכרח להחזיר לאו״ם את כושר הפעולה המלא שלו ואת שלמותו״.

החלו לבוא מברקים המעידים על מתיחות ביחס אלינו במיוחד. יש מברק מ-30 בחודש מוושינגטון, מג׳ביץ [יעבץ]^[15] וארווין מאיר.^[16] שניהם, בשיחה עם ידיד אחד, מתחו ביקורת על שתיקתה של ישראל בשאלת קוריאה. ג׳ביץ העיד כי מעמדם של תומכי ישראל נעשה יותר ויותר קשה. בעניין זה מבקשים [אנשינו] לעיין במברק של הרצוג, הנספח הצבאי שלנו בוושינגטון.^[17] הוא מוסר שיחה של איש אחד עם האינטליג׳נס, אבל הוא ציין שלא היתה עוד שום הודעה מצידנו בעניין קוריאה. הוא אמר: ״ראו מברקו של הרצוג״.^[18] עובדה זו, וכן פיסות קש אחרות המעידות על כיוון הרוח, גורמות לנו [לאנשינו] דאגה שמעמדנו המוסרי והמדיני יכול להיות מאוד לא נוח אם ממשלת ישראל לא תודיע בעתיד הקרוב ביותר את עמדתה בערך לפי קווי ההצעות שלנו.^[19] על כל פנים, שתיקה בעניין זה מסוכנת נוכח המשא והמתן העומד להתחיל בשאלת אימון קצינים [של צה״ל בארה״ב], בשאלת הנפט ובשאלה הישנה של נשק. מעמדנו נעשה מבודד יותר לאחר שהודו קיבלה את החלטת מועצת הביטחון.

הוא [קרן] מזכיר שוב שהוא ביום ב׳ יראה את הייר. טילגרפנו לו שעד השיחה ביום גימ״ל יקבל הוראות ברורות.^[20]

נמצא פה [בי-ם] ישראל גינזבורג, נציג ״הבוקר״ [בארה״ב], שראה את [סטיוארט] רוקוול, איש ה״סטייט דפרטמנט״ הממונה על ישראל. הוא קרא בפניו מכתב מהשגרירות [האמריקנית] בישראל, שאומר כי העיתונות העברית נמנעה לעת עתה מלתפוס עמדה בעניין קוריאה פרט ל״קול העם״ ו״על המשמר״ הנוקטים קו ברור, קומוניסטי. רוקוול הביע צערו על ההיסוסים שלנו והשווה זאת עם תגובות ידועות בעיתונות הערבית, בייחוד במצרים.

מברק מ-1 בחודש, מוושינגטון מאת קרן: ״ניילס^[21] טילפן לי בלילה לפתע ממיין, מקום מושב הנשיא, ושאל אם ממשלת ישראל פירסמה הודעה על קוריאה. לא היה בידי בלילה ובבית הטופס של המברק שלך פ/44, בו הורית איך לדבר בשיחות, אבל אמרתי על פי הזיכרון את תוכנו. הוא הרגיש הקלה רבה ואמר שבוודאי יפנה אלי ה׳סטייט דפרטמנט׳ ביום ראשון וישאל מה עמדתנו. אחר כך טילפן לוריא מניו-יורק ואמר כי ניילס, לפני שיחתו איתי, טילפן אל נחום גולדמן ואמר לו שב׳בית הלבן׳ ישנה אכזבה והתמרמרות על שתיקתנו. לאחר זאת אני משוכנע יותר שאי-אפשר לדחות יותר הודעה פומבית, ותוכן הודעה זו ישפיע באופן מכריע למשך כל תקופת העתיד שאפשר לראותו מראש על יחסינו עם ארצות הברית. שימו לב, שגם שוודיה הצטרפה עכשיו להחלטת מועצת הביטחון״.^[22]

גדעון רפאל, חבר המשלחת שלנו [באו״ם], מטלגרף. הוא אומר ש״חוסר הכושר המעשי הצבאי והדמורליזציה בדרום קוריאה מחייבים את ארצות הברית למאמץ הרבה יותר גדול מאשר היא ראתה מראש. אם כוחות אמריקנים רבים ייתקעו בקוריאה - מופיעה סכנה של קמפניה ממושכת ושל ניסיון מצד הסובייטים לפרוץ בכיוון אחר, שיכול להביא לידי מלחמה עולמית. אף על פי שחריפות התגובה האמריקנית לעניין קוריאה נובעת מתוך הרצון ללמד את רוסיה פרק ולגייס כוחות נגד התפשטות קומוניסטית, אין אנו צריכים לראות את הסכסוך כהעמדה תחת שלט של מזרח ומערב, אלא יש לנו כל הרשות לראות זאת כניסיון ליישב סכסוך בינלאומי על ידי תוקפנות, שאנחנו כגורם של תוקפנות קודמת מוכרחים לגלות.^[23] יתר על כן, מצבה של מצרים מוכיח שלא ויתרו על התקווה ליישב שאלת ישראל על ידי תוקפנות מחודשת. הסיכוי הזה, הניסיון של העבר והנימוקים שנתנו במברקים הקודמים, צריכים להביא אותנו לידי תמיכה בפעולת או״ם״.

ברגע האחרון התקבל מברק של קרן, שזו תשובה למברק שלי למסור הערכות על המצב. אמסור תוכנו על פי הזיכרון, כי בטעות לא הבאתי מברק זה הנה: הקהל תומך תמיכה מלאה בטרומן. באמריקה שוררת הרגשת ביטחון, אבל מתיחות רבה. מבינים שהעניין רציני מאוד ויכול להימשך זמן רב, שאין לסמוך לגמרי על כוח המלחמה של קוריאה, אלא אמריקה צריכה או לוותר או להילחם, שמנוי וגמור עם אמריקה להילחם בקוריאה [הדרומית] ולחסל עניין זה אפילו אם ברור שזה מביא לידי מלחמה עולמית. היא לא תיסוג עכשיו, כי כל כבודה ועתידה עומדים על הקלף, והוא [קרן] מניח שנפרסם הודעה. הוא רק מציע שלא נאמר בהודעה על דבר תיווך שום דבר.

ועוד מברק מרפאל: ״[אנדרו] קורדייה - סגנו של טריגווה לי - העיר את ההערות הבאות על הימנעותה של מצרים: אל״ף, זה לקח טוב ל׳סטייט דפרטמנט׳ שהשקיע מאמצים כל כך גדולים במצרים וזלזל בידידים האמיתיים של ארצות הברית. בי״ת, זוהי הזדמנות בלתי חוזרת בשביל ישראל לחזק עמדתה כלפי או״ם וארצות הברית. גימ״ל, הכישלון של מצרים מבטיח בחירת טורקי למועצת הביטחון. דל״ת, הוא חושב שעכשיו מוטל על ארצות הברית לדאוג לכך שמצרים לא תהיה חופשית לעשות מה שהיא רוצה.

דבר אחרון שאני רוצה למסור הוא על עמדת מצרים [לגבי החלטת מועצת הביטחון]. אתם יודעים, שמצרים הודיעה לבסוף שהיא קיבלה הוראות להימנע בעניין זה - לא לתמוך - והיתה חליפת דברים חריפה למדי בין הנציג המצרי ובין הנציג הבריטי במועצת הביטחון. הנימוקים שבהם נימקה מצרים את עמדתה היו, ראשית, שזה סכסוך בין מזרח ומערב שאין לו כל נגיעה אליה. שנית, שמועצת הביטחון לא התערבה במקרים קודמים של אגרסיה והזכירה את עניין ארץ-ישראל. מדברים אלה צריך להבין שעניין ארץ-ישראל היה אגרסיה שלנו נגד מצרים, כי קשה לשער שהציניזם שלו יגיע לכך שיודה בתוקפנות מצרים. שלישית, שכל זמן שצבא בריטי נמצא במצרים [בבסיסים לאורך תעלת סואץ] יש למצרים דאגות אחרות מאשר לטפל בקוריאה.

אני סבור שאחת היא מה אנחנו נודיע בפומבי, או מה תהיה ההודעה. מלבד זאת, הן אנו בהודעות שלנו, בשיחות שלנו עם אמריקה, עם אנגליה ועם או״ם, ואולי גם על ידי פרסום בצורה מסוימת, נסב תשומת לב מיוחדת לעמדה של מצרים, לאמור, שעמדה זו מוכרחה לגרום דאגה רבה לכל שוחרי השלום במזרח התיכון ובעולם בכללו, שאנחנו כל הזמן טענו שהמצב מסוכן ועכשיו היא מוכיחה זאת ונמנעת מלהודות בסמכותה של מועצת הביטחון לפעול נגד תוקפנות. זה מטיל צל כבד מאוד על כוונתה ביחס אלינו ואנו מניחים שלדבר זה יושם לב.

אפשר גם לומר, שאם תהיה שאלה של מה יכולים אנו לעשות בקוריאה, [נשיב] שלא יכולים לא להביא בחשבון שאין שלום בינינו ובין שכנותינו, ושמצרים נוקטת עמדה כזאת וכזאת.

עכשיו השאלה העיקרית היא מה עלינו להודיע. היתה לי היום שיחה עם ראש הממשלה, וראש הממשלה ניסה לחבר נוסח קצר. אני חיברתי אחר כך נוסח קצת אחר ושניהם לפניכם. אין לראותם כקבועים במסמרות, על כל פנים מצידי, אבל אלה סיומות של נוסח אפשרי. אם רוצים אתם, אחלק את שני הנוסחים האלה ביניכם. הקצר הינו של מר בן-גוריון והארוך יותר - שלי.^[24]

ראש הממשלה ד. בן-גוריון: אני צריך לומר שאנחנו נמצאים במצב קשה, אבל כל העולם נמצא במצב קשה. האינסטינקט הראשון הוא להתחמק עד כמה שאפשר, אבל אם מתעמקים קצת יותר בעניין אזי ההתחמקות אינה התחמקות, אלא נקיטת עמדה. לכן יש לקבל עמדה ביודעים. אם צריך לקבל עמדה - יש לקבל עמדה פחות או יותר ברורה, אבל לא יותר ממה שנחוץ, ממה שהכרחי, ועמדה שאפשר להגן עליה מתוך מצפון נקי.

אני מקבל פסוק אחד מהצעתו של מר שרת, מפני שהוא יותר ברור, וזה הפסוק האומר ״ממשלת ישראל עומדת מאחורי מועצת הביטחון במאמציה לעשות קץ להפרת השלום בקוריאה ולהחזיר את השלום באותו אזור״. אך אינני מקבל את השאר. אנחנו לא צריכים לדבר על עצמנו בעניין זה. לא צריך לדבר על מצרים. אם כי בנוסח זה לא מדובר בה, הרי מעיר אני הערה על הדברים שאמרת. לדעתי, ברגע זה לא צריך לעשות זאת. אנחנו מוכרחים לחדול פעם מהמנהגים שהיו טבעיים אצל יהודים, שראו את עצמם במרכז כל דבר - כיצד משפיע הדבר עליהם ומה היחס אליהם. כאן יש עניין חמור. אמריקה עשתה את הצעד שאני בטוח שכולנו רצינו שתעשה. אני בטוח ששני שלישים של העולם רצו שתעשה צעד זה. אילולא עשתה זאת היינו רואים בזה אסון גדול וראשית חורבן. היא עשתה זאת באופן חוקי, באופן פורמלי, לא על דעת עצמה. מאידך גיסא, אנחנו לא רוצים שדבר זה יתפשט, שרוסיה תתרחק עוד יותר מאו״ם. לכן אני מקבל את הפסוק הזה ומכניס זאת בהצעה שלי, שייאמר ש״ממשלת ישראל מקווה שייעשה מאמץ להכניס את רוסיה [בחזרה] למועצת הביטחון״. אנחנו אומרים שני דברים למען יבינו שתומכים אנו במה שעושים לקוריאה, אבל רוצים שיחזירו את השלמות לאו״ם ויעשו מאמץ להחזיר את רוסיה למועצת הביטחון - (נשיא המדינה פרופ' ח. וייצמן: מדוע נאמר שרוצים אנו בכניסת רוסיה למועצת הביטחון?) - כי איננו רוצים שתהיה מלחמה עולמית. אינני חושב גם שיש הכרח שמסכסוך קוריאה תצמח מלחמה עולמית. אם הרוסים אינם משוגעים, לא תהיה מלחמה עולמית - (נשיא המדינה פרופ' ח. וייצמן: אבל מדוע לנו לאמר שנעשה מאמצים להחזיר את רוסיה לאו"ם? היא עזבה את האו"ם) - (השר מ. שרת: זו סכנת מלחמה. או"ם בלי רוסיה לא יחזיק מעמד) - לא צריך לעשות את העולם הפקר. אך לאחר שייגמר עניין זה של קוריאה צריך לעשות ג׳סטה של שלום.

להלן התנהל דיון בשני ניסוחי ההודעה, של מ"ש ושל ב"ג. השרה ג. מאירסון הביעה דעתה ש״הנוסח של מר שרת הרבה יותר בהיר. נדמה לי שהנוסח של מר שרת אומר יותר בשביל הרוסים, וכאשר אנו עומדים לעשות צעד כזה חשוב שנעשה כל האפשר כדי לפייסם, כי תוצאות צעד זה עלולות להיות די חמורות". השר דוד רמז שאל: "מדוע לא נזכיר בפירוש שיש להחזיר את רוסיה לאו"ם?"

השר מ. שרת: זו אינה רק רוסיה אלא גם פולין, צ׳כיה וגם רוסיה. אם מזכירים בשם מפורש, צריך להזכיר במפורש כל אלה שפרשו. אף על פי שבנוסח שלי הכנסתי את הנוסח של victim of agression, הכנסתי זאת בלי אהדה יתרה. ההיגיון המדיני אינו בעד זה. הכנסתי זאת כי התייעצתי עם כמה אנשים ועמדתי תחת לחץ לא רק לומר זאת, אלא לומר הרבה יותר מזה. מפני זה מוכרח הייתי לוותר משהו, ואז אמרתי שאומר משהו בעניין זה. מה ההיגיון נגד? כי מה זאת אומרת: בעצם לא איכפת לנו הדבר, אלא מתוך דאגה לעצמנו אנו עושים זאת. אם יש לנו איזה בירור עם הרוסים, ואומרים דבר כזה, בשיחה אפשר להזכיר את הדבר כאשר יורדים לבסיס המציאות. אך בהודעה כלפי העולם, אשר באים לבסס על זאת את העמדה, יש לזאת בת-טעם לא כל כך נעימה. זה דבר אחד.

דבר שני. ההצעה של דר׳ יוסף במקום stand behind לומר associated with. אנחנו חברה מאוד צנועה באו״ם, ומועצת הביטחון זה מוסד עליון של או״ם.

אני רוצה להציע נוסח כזה [קורא הצעת נוסח באנגלית].

ראש הממשלה ד. בן-גוריון: אומר איזה נימוק נגד ה־״full functioning capacity״. בזה יש הטלת פגם בארגון האו״ם לאחר שרוסיה יוצאת ממנו. ברור שאם רוסיה יוצאת זה פגם, אך בזאת יש סנקציה מוסרית, ואם מישהו ברוגז, אנו רוצים שיוחזר ומעוניינים אנו בשלום. לא צריך לומר שעל ידי כך לא קיים ארגון האו״ם. אהנו צריכים להגיד מה רוצים אנו שיעשו, ולא שאם יעשו מה יצא מזה. בכלל, מה שלא הכרחי להגיד - טוב יותר לא להגיד - (נשיא המדינה פרופ' ח. וייצמן: נכון מאוד).

השר מ. שרת: המילים האחרונות שהצעתי בסוף הנוסח מתקבלות. [לבקשת הנשיא, קורא את הנוסח המלא שהתקבל]:

ממשלת ישראל שוללת ומגנה כל מעשה תוקפנות בכל מקום שיהיה ומאיזה צד שיבוא. בתוקף ההתחייבויות הברורות הנובעות ממגילת האומות המאוחדות תומכת ישראל במועצת הביטחון במאמציה לשים קץ להפרת השלום בקוריאה ולהשיב את השלום על כנו באותו אזור. ממשלת ישראל מקווה כי ארגון האומות המאוחדות ימשיך במאמצים על מנת ללכד את כל המעצמות הגדולות במאמץ משותף לקיים את שלום העולם.^[25]