40 | התייעצות מדינית במשרד החוץ^[1]

או״ם והמקומות הקדושים בירושלים

שר החוץ מ. שרת: מטרת ההתייעצות היא תכנון שלבי המערכה על ירושלים מעתה ועד העצרת. השלבים הם: אל״ף, מעתה ועד לכנס מועצת הנאמנות בניו-יורק. בי״ת, כנס מועצת הנאמנות עצמו. גימ״ל, מסיומו של הכנס ועד לעצרת הכללית. דל״ת, העצרת עצמה. ראשית, חייבים אנו להשיב רישמית ובכתב למועצת הנאמנות על החלטתה בקשר לתקנון ירושלים. התשובה צריכה להיות מורכבת משני חלקים: אל״ף, ניתוח התקנון ושלילתו תוך הסברה על חוסר האפשרות לבצעו וכולי. בי״ת, עלינו להגיש הצעות מעשיות חיוביות.

אשר לחלקו הראשון [של התקנון] אין הוא מעורר בעיות מדיניות. אלה מתעוררות לגבי החלק השני. שאלת הקו החיובי נדונה בישיבת הממשלה, אשר החליטה: אנו נבחין בין מה שנאמר בכתב במסמך רישמי לבין הוראות וסמכות אשר יינתנו לנציגינו בניהול משא־ומתן בעל־פה בשאלת ירושלים. אנו דוחים את העיקרון שהעניין והזכות שיש לאו״ם משתרעים על פני העיר ירושלים כולה. העיקרון שאנו מקבלים הוא כי המקומות הקדושים מהווים בהחלט נכס בינלאומי. הצענו בזמנו לפתור את הבעיה על דרך הפיקוח [של או״ם], אך אם לא יתקבל פתרון זה נהא מוכנים לכל פתרון אחר החל על המקומות הקדושים. כל זה ייאמר בכתב, אולם בעל־פה ובשיחות ניתנת לנציגינו האפשרות לבירור פתרונות על בסיס האקסטריטוריאליזציה של המקומות הקדושים.^[2]

אני מציע כי תוקם ועדה לבירור הגדרתם וקביעתם של המקומות הקדושים. בבירור תוכנית הפעולה ברור כי יהיה צורך בפעולת הסברה ענפה. השאלה היא אם נחבר תזכיר כללי ומיוחד בשאלה זו או שנסתפק כבסיס לפעולת הסברתנו במכתבנו למועצת הנאמנות. אני מפקפק אם מבחינת הזמן העומד לרשותנו נספיק לחבר כעת תזכיר מיוחד. לפיכך אני מציע שנסתפק באפשרות השנייה וכן נדפיס חוברת שתכיל את נאומיו של אבן בבעיה זו. יש להפעיל מיד את ויידנפלד^[3] להגשמת המשימה שהוטלה עליו לתכנון הסברה באמצעות מאמרים, תצלומים, פילם מיוחד, שידורי רדיו, הדפסת מפה מפורטת של ירושלים.