38
| התייעצות מדינית במשרד החוץ[1]
ירושלים ודעת הקהל הנוצרית
גדעון רפאל[2] פתח
בתיאור השתלשלות העניינים בנושא ירושלים במועצת הנאמנות.
שר החוץ משה שרת: נראה לי, שעלינו
להביא בפני העולם הצעות שתתקבלנה יותר על דעת־הקהל הנוצרית מאשר הצעת הבינאום
התיפקודי. את הצעותי, שעוד טרם השגתי עליהן את הסכמת הממשלה, אני מחלק לשלוש:
אל״ף, בינאום תיפקודי, הווה אומר, פיקוח בינלאומי על המקומות הקדושים
שבירושלים. בי״ת, בינאום הרובעים הנוצרי והיהודי שבעיר העתיקה וכן כנסיית
ה״קנקולום״ שעל הר ציון. השטח הזה יהיה רצוף מבחינה טריטוריאלית. גימ״ל,
אקסטריטוריאליזציה של המקומות הקדושים, כלומר הפקעת המקומות עצמם מריבונותן של
המדינות השולטות עליהם כיום והעמדתם תחת שלטון בינלאומי. במקרה זה לא יהוו המקומות
הקדושים המבונאמים שטח רצוף מבחינה טריטוריאלית. לדעתי, יש להניח היום על השולחן
את כל קלפינו ולהסביר כי אין זו אשמתנו אם רובם של המקומות הקדושים נמצאים בידי
הצד שכנגד.
להלן התנהל דיון. הנוכחים השמיעו הצעות לפעילות
הסברתית מתאימה בארצות שונות וכלפי הוותיקן.
שר החוץ משה שרת: השאלה הנצחית עדיין
קיימת, דהיינו, הלפנות אל הוותיקן ישירות או לאו. ברור שהצעותינו תבואנה לידיעת
ראשי הכנסיה בין אם נפנה אליהם ובין אם לא.
ברור שיש לעשות מאמץ גדול של הסברה,
לכוון את הטיפול לנקודות התורפה הנוחות, לטפל בממשלות השונות, ביהדות, בחברי מועצת
הנאמנות, בחברי מועצת הביטחון, בשבע המדינות שלא תמכו בהחלטה. איני סבור שיש איזו
סתירה בין כל הדעות שהושמעו בעניין זה. אדרבה, הדברים חפפו והשלימו זה את זה.
השאלה היא ארגונית. לפנינו ארבעה חודשים בהם עלינו לתכנן פעולתנו. השאלה היא מה
לעשות? מאיזה מרכזים - מה מהקריה ומה מניו-יורק? מי יעשה?
כלומר מי מאנשי המשרד ומי מהאנשים שמחוץ למשרד? - אני מציע כי תורכב
ועדה קטנה לעניין זה, אשר תחבר את התוכנית המתאימה. כמו כן אני מציע שבינתיים
ישמעו ראשי המחלקות הרצאה על השתלשלות העניינים והמצב הנוכחי.
סוכם כי תוקמנה ועדות לדיון בגורמים הפרוטסטנטיים
בארצות הסקנדינביות, באמריקה ואנגליה, בגורם האסיאתי ובגורם הסובייטי.
