שאלת המיעוט הערבי מחייבת דיון מעשי
שם הספר  דבר דבור 1950
שם הפרק  שאלת המיעוט הערבי מחייבת דיון מעשי

24 | הכנסת הראשונה, ישיבה קכ״ג[1]      

7.3.1950

שאלת המיעוט הערבי מחייבת דיון מעשי

סעיף ב׳: ענייני סדר היום (המיעוט הערבי במדינת ישראל)

היו״ר י. שפרינצק מסר את רשות הדיבור לח"כ משה ארם (מפ״ם), שבשם מפלגתו ביקש להעמיד לדיון מקיף את מצבו של המיעוט הערבי בישראל. בין השאר אמר, כי "שנתיים לאחר קום המדינה ושנה וחצי לאחר סיום הקרבות רוח רעה, רוח פרוצה, מהלכת במדינת ישראל ביחס למיעוט הערבי".

מ. שרת - שר החוץ: אני רוצה להגיב בשם הממשלה על הצעתו של חבר הכנסת ארם. לפני שאעשה זאת, ארשה לעצמי להעיר הערה על הנוהל ההולך ומשתרר אצלנו לגבי הצעות לסדר היום. ארשה לעצמי לגזול רגעים ספורים מהכנסת. אני חושב שמותר לי הדבר, משום שאינני גוזל הרבה מזמנה של הכנסת. נדמה לי שהולך ומתקבל אצלנו נוהל משונה מאוד. מובאת הצעה לסדר היום. עצם ההצעה אומרת כי יש לדון ולהחליט אם יהיה דיון על ההצעה לגופה או לא. אבל מי שמביא את ההצעה מלווה אותה בהסבר השנוי במחלוקת, ובציון עובדות שלדעת אחרים הן מופרכות או בלתי נכונות. אם יבוא מישהו לענות מייד ובו במקום על ההסבר המופרך ועל העובדה הבלתי נכונה, הרי הוא נכנס מייד לוויכוח לגופו של עניין וחורץ את משפט השאלה העומדת לסדר היום. לעומת זה, אם לא תבוא תשובה מיניה וביה על הדברים האלה, הרי הם נחרתים ברישומה של הכנסת וברישומו של הציבור, ועל ידי כך נגרם עוול לאמת לפי דעת הצד שכנגד.

אני סבור שאין בשום פנים לקיים ולקדש נוהל שכזה. אחת מן השתיים: או שההצעה היא רק לסדר היום ואז יש רק להציע אותה ואז תבוא ההחלטה אם דנים או אין דנים, או שמוחלט מראש שיש ויכוח לגופו של עניין ואז יש ויכוח מקיף. אין לקיים את הוויכוח למקוטעין ולחצאין.

עכשיו לגופו של עניין. אני לא אענה על הערכות שהשמיע כאן חבר הכנסת ארם ולא אעמוד על עובדות. אני סבור, וגם משוכנע, כי השאלה שהוא עורר אינה שנויה במחלוקת בינינו, בין המפלגות. אפשר להציב אותה מעל הדוכן הזה מן השפה ולחוץ כשאלה השנויה במחלוקת בין מפלגות, אבל כל היודעים את

1 מתוך הפרוטוקול. דברי הכנסת 4, עמ׳ 949-948, סעיף ב׳. הישיבה התקיימה בבית הסוכנות היהודית, ירושלים.

המציאות ואת העובדות. יודעים כי אין השאלה הזאת, בשום פנים ואופן, שנויה במחלוקת בין מפלגות. אין זו גם שאלה השנויה במחלוקת בין הממשלה ובין האופוזיציה.

העקרונות שנקבעו לגבי מעמד כל אזרחי מדינת ישראל, עקרונות של שוויון ושל צדק ושל סיפוק צרכים בלי איפה ואיפה על ידי המדינה הם עקרונות המקובלים על כולנו, וכולנו נאמנים לעקרונות האלה במידה שווה, וזהו סילוף המציאות אם איזו סיעה, או איזה יחיד, יבואו לדגול בעקרונות אלה כאילו הם בלבד נאמנים להם ולהאשים אחרים בהפרתם.

אין זו שאלה בין מפלגות, אין זו שאלה בין הממשלה והאופוזיציה, זאת שאלה בין עקרונות המקובלים על כולנו ובין מציאות מורכבת מאוד שאנו כולנו נאבקים איתה, מציאות שהיא פרי הבדלים של דורות ושל מאות בשנים, מציאות שהיא מוישה של מלחמה, מציאות שהיא פרי מצבים יוצאים מן הכלל שהינם תוצאה מן העובדה שעדיין אין שלום בינינו ובין המדינות השכנות וסביבתנו נסערה.

זהו מצב העניין. לא תצמח כל תועלת לנו ולקיום העקרונות שבהם כולנו דוגלים מבירור סתמי וסיטוני, שייערך במסגרת הכנסת כולה והוא לא יוכל להיות כאן אלא בירור סתמי וסיטוני. לנו דרוש לא בירור עקרוני, אלא בירור מעשי. לא בירור מופשט אלא בירור ענייני. בירור כזה לא יהיה במסגרת הכנסת. כדי שהבירור הזה יהיה מעשי, ענייני ויעיל, כדי שהוא ידריך את כולנו לקיום העקרונות המקובלים על כולנו, אנחנו צריכים לחדור לעומקו של העניין ולברר וללבן כל עובדה מכל צד של השאלה. כאן לא נוכל לעשות זאת ולו רק מפני שלא נוכל בכנסת להסתייע בידיעתם ובעדותם של האנשים הממונים על העניינים האלה ומכירים אותם מתוכם, יודעים אותם לפני ולפנים. אין כל כוונה להשתיק עוולות וקיפוחים. להיפך, אני אציע את הצעתי מתוך כוונה רצינית מאוד לגלות, ללבן ולפענח דברים ולא להשתיקם.

כבר אמרתי, שהשאלה אינה שנויה במחלוקת בין המפלגות. רק בירור ענייני,

כזה שאני מתכוון אליו, ולא כפי שיהיה אם תתקבל הצעת חבר הכנסת ארם, יוכיח שלמעשה אין השאלה הזאת שנויה במחלוקת בין המפלגות. רק בירור כזה ילבן כיצד, במקרים שונים ובנסיבות שונות, התנהגו חברי מפלגה זו וחברי מפלגה אחרת. אם יתקיים הבירור פה, הוא אולי יבהיר כמה עובדות שאינן ידועות או שגילויין אינו רצוי למישהו. אבל גילוי כזה לא יועיל לעניין. ואני מתכוון קודם כל ובראש וראשונה לתועלת העניין. לכן אני מציע לכנסת להעביר את השאלה הזו לוועדה, להטיל את בירור העניין על הוועדה לענייני חוץ וביטחון - (קריאה: מדוע לא לוועדת הפנים?) - אני אומר מה שהממשלה חושבת בעניין זה. אם יציעו שהעניין יבוא לבירור לפני שתי הוועדות יחד, אני מניח שיש לי הסמכות להסכים לכך, אבל כשלעצמי הנני סבור שהדבר צריך לבוא לפני הוועדה לענייני חוץ וביטחון, באשר זהו מכשיר הכנסת לבירור שאלות מדיניות. ועדה זאת תוכל להרחיב את היקף הבירור והיא תוכל להעמיק אותו, דברים שהכנסת לא תוכל לעשותם. ואין צורך לומר כי אני בטוח, שהוועדה לענייני חוץ וביטחון תשמח להזמין את המציע, את חבר הכנסת ארם, להשתתף בדיון. זוהי הצעה בשם הממשלה, אדוני היושב ראש.

הצבעה

בעד ההצעה לדון בשאלה במליאת הכנסת מיד – 18

בעד ההצעה להעבירה לוועדה המתאימה -         43



[1] מתוך הפרוטוקול. דברי הכנסת 4, עמ׳ 949-948, סעיף ב׳. הישיבה התקיימה בבית הסוכנות היהודית, ירושלים.

העתקת קישור