22 | הממשלה, ישיבה ל״ג[1]
1.3.1950
הדלפה מן הממשלה
סעיף
ב׳: סקירה מדינית
השר
מ. שרת: אני רוצה, קודם כל, להביע את חרדתי העמוקה נוכח מה שנעשה בעיתונות.[2]
יש טעם להמשיך בכל העניין הזה, אם אפשר לשמור אותו במסגרת מסוימת של סודיות. אחרת
אין כל טעם. אינני בא פה בטענות אל איש [משרי הממשלה], אבל אני מציין מצב שהוא
פשוט מסמר שערות. אתמול החל מחול שדים בעניין זה. אני מוכרח לציין, כי התחיל בזה
אתמול ״הצופה״.[3]
יכול היה להתחיל כל עיתון אחר. אתמול בבוקר התחיל בזה ״הצופה״ שפירסם ידיעה,
שנתקיימה ישיבה מיוחדת של הממשלה לדון על ההסכם עם עבר-הירדן. אומנם הוא לא פירסם
דברים לתוכנו של העניין, אבל עובדה היא שזה נתפרסם וחישמל את האווירה.
עצם העובדה, שהממשלה מתכנסת לישיבה
מיוחדת, אומרת להם [לעיתונאים]
כי
יש בזה דבר-מה מיוחד ואז כדאי להתחיל לחקור ולבלוש מהו הדבר. יש עיתונים המתברכים
בזה, שהם כבר כמה ימים ידעו על הדבר אלא שהם שתקו כאילו. לכן מתחילה עכשיו
השתוללות. בעיתוני הערב הופיע עניין אי-ההתקפה. אתמול עשיתי מאמץ מיוחד לבלום את
העיתונות. במידה ידועה, לגבי עיתונים אחדים, הצלחתי. אבל לגבי ״הארץ״ השגתי כנראה
תוצאות הפוכות. יש עיתונים אשר מאחוריהם עומד איזשהו גורם ציבורי, שמוכרח בצורה זו
או אחרת לגלות אחריות. אך יש עיתון שהוא רכוש פרטי[4]
ויש מי שעוסק בזה כבתוך שלו, ואין עליו כל ריסון ואחריות. ב״הארץ״ יש הסיפור
במלואו.[5]
לא אומר שזה בדיוק נמרץ. יש דברים שהם יותר מדי או פחות מדי, אבל ישנו סיפור ארוך.
ובינתיים, מה המצב? לפני ימים אחדים הכריז
עיתון ״הארץ״ על כישלון גמור ומוחלט של המשא ומתן, וכי כל מה שהשגנו זה רק לקומם
את רוסיה. וזה לא היה נכון! לא היה כישלון גמור. היום ״הארץ״ מכריז שהדברים
מוסכמים.
והדבר איננו כן, כפי
שתשמעו מהדין וחשבון. ואם העניין ייגמר כפי שנגמר אתמול, הרי עכשיו זה הכישלון
הגמור והמוחלט, אחרי שהציבור יודע מפי ״הארץ״, שהכל מוסכם! אני אומר את הדברים
האלה לגופם ובייחור לאחר השיחה שנשמע עליה.
היו״ר א.
קפלן הציע כי הדיון בפרסומים ב״הארץ" על המשא ומתן עם ירדן על שלום עם ישראל
יתקיים לאחר דיווח ראובן שילוח על הפגישה האחרונה עם הירדנים. בדוח זה עמד שילוח
על המחלוקת שהתגלעה בין המלך עבדאללה וממשלתו לגבי המשא ומתן, ואחר כך נדרשו השרים
לפרסומים ב״הארץ". נשמעה ביקורת על ההדלפה לכתבי "הארץ" והשר דב
יוסף הציע לפתוח בחקירה וציין כי בהתאם ל״פקודת הסודות הרישמיים" אפשר להעניש
כל מי שמגלה סוד ממשלתי. השר פנחס רוזן הציע כי תחילה יפרסם דובר הממשלה הכחשה כי לידיעות שפורסמו
ב׳׳הארץ" אין כל שחר.
השר מ. שרת: אני מטיל
ספק בתועלת ההכחשה, מפני שבמקרים כאלו מכל לאו משתמע הן. להכחיש שלא היה משא ומתן
ושלא היה מגע - אי־אפשר. זאת אומרת שבכל הכחשה תשתמע איזו הודאה. הייתי מתקשה מאוד
לנסח הכחשה שתהיה יעילה במקרה כזה. צריך לדאוג לתגובה מתאימה בעיתונות. העניין
כשלעצמו חמור מאוד והוא מעיד על חוסר אחריות מובהק וחוסר פטריוטיזם. הדבר נובע מכך
שאין מאחורי העיתון הזה כל גורם ציבורי. שלטון [פרטי] כזה הוא גרוע יותר מאשר
שלטון אופוזיציה, אשר יש לה, קודם כל, איזה שיקול מדיני.
נשאלתי
אם בטוח אני שבמשרד החוץ הכל בסדר? איני יכול לומר זאת, כמובן. כי לא אני בלבד
ידעתי את הדבר במשרד החוץ. זה טבעי. יש אנשים הפועלים בעניין זה בוושינגטון והם
צריכים לדעת את מהלך הדברים. הם נפגשים יום יום. לאמריקה מודיעים. אנו גם לא לבדנו
אדונים לאינפורמציה הזאת בתוך מדינת ישראל. האמריקנים יודעים, אנשי או״ם יודעים.
אתמול חיבר פקיד או״ם מברק, המשתרע על שלושה עמודים גדולים ובו פרטים על מהלך
העניין, והלא הוא לא שמע זאת מאתנו כי אם מהממשלה הירדנית, ואיש אחד שלנו השפיע
עליו שיכווץ את זה עד כמה שאפשר, והלה נשמע לו וכיווץ זאת כדי חצי עמוד. אני יודע
שעיתונאי אמריקני ידוע קיבל מברק מבעל העיתון באמריקה, בו נאמר: ״להווה ידוע לך,
שעומדים לחתום על הסכם, אל תהיה אפוא בטלן ועמוד על המשמר. אני יודע ממקור נאמן,
כי הדבר הזה עומד להתרחש״. הוא גם הזכיר את שם האיש מ״הסטייט דפרטמנט״ שסיפר לו
זאת. יש אפוא גם דברים כאלו.
קודם כל, במשרד החוץ
נצטרך לערוך חקירה ולנקוט באמצעים נמרצים מאוד זה אולי יחבל בעבודה
במובן זה שאנשים שצריכים לדעת על הדברים לא ידעו את העניין עד שנגיע לשלב מסוים.
אני מוכרח לשקול את הדבר היטב, כי לא ייתכן שתמשך בשטח זה אנרכיה.
אשר
לכך אין אנו נוהגים במפלגות. בתור איש שיכול להחשב כרפורטר בעניינים פוליטיים, אני
רוצה לומר, שלא היתה שם ישיבה של המפלגה ולא היתה שום מסירת אינפורמציה למפלגה
שלי, מתחילת המשא ומתן. אבל נכון, שמעמדו של ראש ועדת החוץ מחייב קשר. אני יודע,
ששר האוצר עומד בקשר עם ראש ועדת הכספים - (השר מ. שפירא: מר אהרונוביץ' הוא דווקא
איש שומר סוד מאוד!) - זאת גם לא הפעם הראשונה שמסרתי לו על כך. על המסגרת הכללית,
בה מתנהל השלב החדש של המשא ומתן, מסרתי לו שלשום בצהרים, לפני שנסעתי ירושלימה,
ואני בטוח בו ביטחון מוחלט. זה מה שרציתי לומר.
אשר
לעניין החקירות [בעניין ההדלפות]. אם אפשר חקירה לפי החוק - הרי זה דבר חשוב מאוד.
הייתי מציע להטיל על משרד המשפטים לברר באופן הדחוף ביותר את הצד המשפטי של הדבר.
