2 | הממשלה, ישיבה י״ט^[1]

 

לא נקבל הסדר כפוי בירושלים

 סעיף ב׳: סקירה מדינית

 

השר מ. שרת: אחד האנשים הפעילים עכשיו בעולם הוא אמבסדור גארו, צרפתי, יושב ראש מועצת הנאמנות. עליו הוטלה משימה כפולה: קודם כל, הוא יושב ראש המועצה שהוטלה עליה משימה מטעם העצרת. שנית, המועצה הטילה עליו משימה, כיושב ראש שלה, להכין איזו טיוטה והוא גורס שעליו לשאול מראש את הצדדים מה חושבים הם על זאת. הוא איתנו ביחסי ידידות מכבר עוד מזמן היותו באלכסנדרטה^[2] בימי המשטר הצרפתי שם, ואחר כך בזמן היותו בירושלים.^[3] כמה שורות מחוקות במקור.

לי ולמר אבן היתה איתו שיחה לפני נסיעתי הנה. הוא ניסה להסביר לנו שזו המסגרת - שאפשר לרוקן אותה מתוכנה או למלא אותה במשהו - והשיחה נגמרה בלא כלום, אבל בידידות.

עכשיו הוא בא אל מר אבן והביא לפניו את קווי התוכנית הכלליים, עליהם הוא עובד, וביקש תגובה.^[4] אמר שאם תגובתנו תהיה שלילית לחלוטין - אין טעם ללכת לז׳נווה [לכנס מועצת הנאמנות שם], ויש להחזיר זאת מיד למזכיר הכללי [טריגווה לי] ולקרוא כנם מיוחד של העצרת. בפיו דבר זה הוא איום ידוע עלינו. הוא חושב שאם יהיה כנס של העצרת, נשב אנחנו על ספסל הנאשמים וכולם ילקו אותנו. אנחנו לא מתפעלים מזה ומוכנים לכנס מיוחד. אינני יודע כיצד יכול הוא להתגבר על החלטה מפורשת של מועצת הנאמנות, שאינה מניחה לו חופש פעולה.

מועצת הנאמנות מתכנסת בז׳נווה ב-13 לינואר. הוא [גארו] מציע חלוקה חדשה של ירושלים לשלושה: חלק ערבי, חלק ישראלי וחלק בינלאומי. זאת אומרת, הוא בפירוש קודם כל סר מהדרך שהתוותה החלטת העצרת, שכל ירושלים בשלמותה מהווה ״קורפוס ספרטום״ [גוף נפרד] ויש בה משטר אחיד.

החלק שהוא משאיר לנו זו רוב העיר החדשה. לגבי תוכנית זו היא ריבונות מלאה ואפילו עיר בירה. יכולים אנו לעשות שם כל העולה על רוחנו, אך הוא רוצה לחתוך מתוך ירושלים אזור שיהיה בינלאומי. לפני שאעבור לשרטט אזור זה אציין דבר שאיני יודע אם שמתם לב אליו. בנוסח הראשון של ההצעה ההולנדית, לפני שצורפה להצעה השוודית, היה פרק שלם הדן באזור בינלאומי מיוחד בשטח הפיקוח הבינלאומי בירושלים, בו כלולים מלון ״המלך דוד״, ימק״א, ״גברנמנט האוז״^[5] וכך הלאה. בנוסח ההצעה המשותפת עם שוודיה - סעיף זה נפל כולו. שוודיה לא רצתה בזה ונשאר איזה נוסח שאף פעם לא הגיע לדיון. בכל זאת, מעניין לדעת מאין נבע הדבר.

לפי החקירות שלנו היתה זו יצירתו של מוהן.^[6] אך אין זה אומר שום דבר ויש לברר בשם מי מדבר כאן מוהן. היו דיבורים בין עליאש^[7] ו[שמות בני השיח חסרים במקור] והוא ניסה לשכנע אותם שהפתרון לגבי העיר העתיקה הוא בינאום על מנת לעורר את הערבים לצאת ולבנות בשבילם עיר מחוץ לחומות וכך הלאה. הארכיבישוף^[8] אמר שהוא מקבל זאת. הוא קיבל את הדבר שהעיר החדשה צריכה להיות חלק בלתי נפרד של מדינת ישראל בלי שום הגבלות. אך פתאום הוא הופיע בעניין זה שצריך להיות אזור בינלאומי והראה ידיעה מאוד מפורטת לגבי ארכיבישוף בירושלים. נתברר שהגברת שהסבירה לו זאת היתה מנהלת הקולג' לבנות ברחביה.^[9] זה היה ביסוד אותו רעיון שהעלה מוהן בהצעה ההולנדית וזה אומר דרשני.

ייתכן שמאחורי דבר זה עומדת השפעה בריטית, ועל ידי זה שיסבכו אותנו רוצים הם להציל איזו יתד של קבע בירושלים, אם כי בסיפור שאספר לכם עכשיו, מכל הדין וחשבון שקיבלתי ממר אבן, נובע שאנגליה אינה שותפה בזאת אלא להיפך - מנערת חוצנה מהעניין.

אמסור מה התוכנית החדשה של גארו. הוא מציע שתהיה מובלעת בינלאומית תחת מושל של או׳׳ם, המורכבת: אל׳׳ף, מהעיר העתיקה מלבד מסגד עומר והשטח הערבי הסמוך לו עד לשער שכם. זאת אומרת שאת מסגד עומר והשטח הערבי סביבו הוא משאיר לעבר־הירדן^[10]. אך יתר חלקי העיר - החלק הנוצרי ובתוך זה היהודי - יהוו חלק מהמובלעת הבינלאומית. מובלעת זו לא תצטמצם בתוך החומות אלא תחרוג מהן. היא תתפשט כך: הר הצופים, הר הזיתים, ארמון הממשלה [ארמון הנציב], השטח עד לרמת רחל ועד בכלל, תלפיות, מחנה אלנבי אך לא תחנת הרכבת, מלון ׳המלך דוד׳, ׳׳טרה סנטה׳׳ ואחר כך הקו לאורך רחוב ממילא,^[11] הקתדרל סט. ג׳ון,^[12] נחלת שמעון [הצדיק] וסנהדריה.

הוא מסביר מדוע עליו לכלול חלקים אלה שבידינו, כי אחרת המובלעת תהיה בידי הערבים. גם שיח׳ ג׳ראח תהיה בתוך המובלעת.

בשיחה הוא רמז שאפשר יהיה לבוא לידי פשרה בעניינים טריטוריאליים, למשל, לתת לנו את הר הצופים ואת הרובע היהודי עם הכותל המערבי. אם ברור לו בדיוק איך זה ניתן לסידור - זאת איני יכול לומר.

בתוך מובלעת זו השלטון הישיר יהיה בידי או׳׳ם ועל יד המושל תהיה מועצה של שלוש הדתות. בית לחם העיר נשארת ערבית, אך את כנסיית המולד הוא רוצה לכלול במובלעת. כיצד יעשה זאת - אין זה ברור.

בידי עבר־הירדן נשארים כבישי יריחו ושכם, אבל הגישה להר הצופים ולהר הזיתים היא בידי או׳׳ם, תחת פיקוח או׳׳ם.

מחוץ למובלעת זו יש לישראל ועבר־הירדן ריבונות מלאה וחופש מלא עד להקמת בירות ועד בכלל. בשטח ירושלים שמחוץ למובלעת, זאת אומרת בשטח הריבוני, יש למושל או׳׳ם אך ורק תפקידי פיקוח הבאים: אל׳׳ף, הזכות למחות כלפי הממשלה על כל פגיעה בענייני המקומות הקדושים, ציילנות וכך הלאה, ללא שום זכות ביצוע. בי׳׳ת, לפקח על פירוז וניטרליזציה של השטח שיסודר על ידי משא ומתן - זאת אומרת, צריך להיות משא ומתן בין שני הצדדים על פירוז וניטרליזציה. גימ׳׳ל, השטח צריך להיות חופשי ממחיצות מכס פנימיות בתוך העיר.

גארו ביקש תגובה ראשונה, שנמנעתי לתת לו והבטחתי רק להעביר זאת לממשלה ולהמציא תשובה. בשלב זה רוצה הוא לדעת אם כדאי לו ללכת הלאה על בסיס זה או לא. הוא התייעץ עם [שגריר בריטניה באו׳׳ם, אלכסנדר] קדוגן.

תגובת קדוגן היתה קרה. הוא אמר שהרושם שלו הוא ששני הצדדים יתנגדו לכל בינאום טריטוריאלי. הוא שאל ב״סטייט דפרטמנט״ ומצא אותם מסוייגים. הם אמרו שעליהם לדעת קודם כל עמדת הצדדים לפני שיביעו דעה. אלה הדברים שסיפר גארו למר אבן. העמדה הקתולית אינה ידועה לו. עד כאן לשונו.

מר אבן מוסיף: הרשמים הראשונים מתוך תוכנית גארו: אל״ף, הבינאום כפי שנקבע בהחלטת העצרת מתפורר מהר יותר מכפי שאפשר היה לשער. בי״ת, עלינו לענות בשלילה לתוכנית בגלל שטח המובלעת, פירוז וכולי, אך עלינו לענות באופן כזה שתינתן לו אפשרות לעבוד הלאה, כי לפי דעת מר אבן תוכנית זו חותרת הרבה תחת החלטת 9 בדצמבר.^[13] יחד עם זאת, אפשר אולי להשפיע על גארו שיצמצם את תוכנית המובלעת בעיר העתיקה בלבד, אך אז תתעורר שאלת הר ציון הסמוך לעיר העתיקה, בו יש לנוצרים מקום קדוש.

נתקבלה טלגרמה נוספת ממר אבן, בה הוא מציע לציין בתשובה רק את הדברים שדוחים אנו אותם לחלוטין, והם שניים: אל״ף, כלילת איזה שטח חילוני ישראלי-שהוא במובלעת של או״ם. בי״ת, שאנו דוחים כל פירוז והגבלה על ענייני מכס וויזות ולהשאיר לו להסיק מזה מסקנות.

לי נראה שמוכרחים אנו לענות לו ואיננו יכולים לסרב לדבר איתו, כי עלינו לדעת מה נעשה במועצת הנאמנות גם בלי כל שיתוף פעולה ישיר ורישמי. אני מציע לקבל הצעת מר אבן הראשונה - לענות בשלילה על דברים אלה. יחד עם זאת, עלינו לברר בתוכנו אם איננו יכולים להיפטר, מבלי שיבולע לנו מזה, מה״דורמיציון״ וה״קנקולום״^[14] על הר ציון. אם אפשר לתחום תחום המוציא את הכנסיות מתוכנו ומצרף אותן לעיר העתיקה ומשאיר חלק ההר בידינו, אזי יש לעשות זאת, כי נפטרים אנו מהמקום היחיד הקדוש [לנוצרים]. יש דעה שזה המקום היחיד הקדוש שבתחום ירושלים הישראלית, שם ישו אכל, כאילו, את הארוחה האחרונה המפורסמת לפני שהוצא להורג.

דברים אלה אומר אני באופן פנימי. אני חושב שצריך לבררם ואם ישנה אפשרות זו - אזי אפילו אם נצהיר שאין לנו כל תביעה לריבונות על כנסייה זו [חסרות שורות במקור] אני מציע לענות בשלילה על שני דברים אלה - שיהיה ברור לו שבעצם איננו מתנגדים לכך שחלק ידוע של העיר העתיקה יהיה בינלאומי שלא על חשבון השטחים של ישראל. אך נברר אנו עניין הר ציון בכיוון שהצעתי.

כאשר אמרנו שמציעים אנו שהעיר העתיקה תהיה נחלת בינאום - לא הוצאנו מזה את הכותל המערבי וייתכן שהוא כלל זאת בשטח הבינאום - (ראש הממשלה ד. בן^-גוריון: אינני חושב שנדון על זאת) - אך מוכרח אני לענות - (ראש הממשלה ד. בן^-גוריון: אני בעד זה שנדחה הצעה זו, אך לא בלי דיון. יש הצעה לדון על זאת, ויש הצעה לא לדון על זה עכשיו) - אני מציע לדון על זאת לאחר הדיון על המצב הצבאי.

הדיון על המצב הצבאי לא נרשם בפרוטוקול.

השר מ. שרת: אני מציע - אל״ף, לענות. בי״ת, אני מציע לענות שדוחים אנו כל דבר הפוגע בריבונות שלנו ובעמדתנו. לא נמסור שום שטח מהשטחים שמחזיקים אנו בהם לבינאום. לא נקבל עלינו שום סידור כפוי ולא נסכים לשום סידורים של מכס וכולי. גימ״ל, אנו מוכנים ללכת קצת הלאה, וזו השאלה, ולהגיד שאנחנו מסכימים שחלק מהעיר העתיקה, על כל פנים החלק הנוצרי, יהיה שטח בינלאומי. ואז יש לפי דעתי טעם, אם אומרים אנו זאת, רק אם נגיד שמוכנים אנו להוסיף לזאת את ה״דורמיציון״ - הכנסייה על הר ציון. אם דבר זה ניתן, יהיה זה רווח נקי כאשר נגיד שאיננו מחזיקים בה. את זאת צריך לברר. עם זאת, עלינו לומר שאת הרובע היהודי ואת הכותל המערבי רוצים אנו לעצמנו. זו תוספת אפשרית. אפשר להילחם עליה או לא, ואם נגיד שלא נמסור שום שטח לבינאום מהשטחים שמחזיקים אנו בהם - פירוש הדבר פרט לאוכלוסייה זו.^[15]

ראש הממשלה ד. בן-גוריון: אני מציע לא להיכנס במשא ומתן עם גארו. איני יודע מה סמכותו ובשם מי הוא מדבר. אנחנו נקטנו עמדה הגיונית ונכונה: יש מקומות קדושים, מבינים אנו את האינטרס העולמי ומסכימים לפיקוח האו״ם עליהם. איננו חייבים לזוז מעמדה זו. עלינו לראות תחילה מה יהיה עם מועצת הנאמנות, כיצד היא תצא מעסק זה. יכולה להיגרם איזה חבלה לנו אם ניכנס במשא ומתן זה, כי אז נקבע העובדה שנכנסים אנו במשא ומתן ומוותרים על מה שיש לאחר. איני דואג כל כך לעבדאללה, אבל עלי לדאוג לעצמי. אינני יודע אם מסירת הרובע הנוצרי להם תביא לסידור העניין. הם יודעים על הרובע הנוצרי. הציבור הרחב היושב באו״ם אינו בקיא בעניינים אלה, אבל גארו ואנשים כמוהו יודעים היטב כל שעל בירושלים והם יודעים כי שטח זה נמצא בידי עבדאללה. לכן לא נעשה איתו דין על חשבון עבדאללה. דבר זה לא יסיח דעתם של אלה שאינם רוצים בזאת מתוך נימוקיהם-הם. הם רוצים בחלק מישראל.

בינתיים יש איזו שַנסָה שנבוא לידי איזה סידור עם עבדאללה. אנחנו ניראה כדו־פרצופיים. אומנם הודענו לעבדאללה שההצעה האחרונה שלו אינה באה בחשבון ולא תהווה יסוד לשיחות.^[16] אם הם עומדים על כך - תיפסקנה השיחות. עלינו לראות במה יסתיים הדבר. לונדון כנראה בקיאה בדבר. ב׳׳טיימס׳׳ נתפרסם מאמר שהסיכויים קלושים. דבר זה לא מפליא אותנו, ואף על פי כן עדיין לא נסגרה הדלת.

אילו אפשר היה להוציא לפועל את הסידור ההוא שעשינו עם עבדאללה, שהוא מקבל משהו מאיתנו ואנו מקבלים את העיר העתיקה בירושלים - את החלק היהודי שלה עד הכותל המערבי - הייתי חושב זאת לדבר גדול. איני להוט אחרי קבר ישו. לו כבשנו את העיר העתיקה לא היינו מסתלקים ממנו, אך לשמור את [מנחם] בגין ואחרים שלא יפוצצו את קבר ישו - איני נלהב לזאת כל כך. איני חושב שנשיג משהו במשא ומתן זה. אם יש מי שאינו רוצה שתהיה הבנה בינינו והערבים - הוא ישתמש בדבר זה.

 

השר מ. שרת: הצעתי תשובה שלילית ולא משא ומתן.

 

ראש הממשלה ב״ג הסכים עם ההצעה והיא התקבלה.