38 | הרצאה בכינוס "החברה הישראלית למען או״ם",[1] ת"א                                            29.3.1951           

זיקת ישראל לאו״ם

שר החוץ מ. שרת הרצה בפתיחת כינוס "החברה הישראלית למען או״ם", שהתקיימה לקראת התכנסות ועידת האירגונים הבלתי ממשלתיים במזה״ת באיסטנבול, שאלה הוזמנו 40 מוסדות ישראליים. שר החוץ עמד בדבריו על זיקתה המיוחדת של ישראל לאו״ם על כל התוצאות הנובעות מכך, ועל תפקידם החינוכי של המוסדות החופשיים בארץ בהנחלת ההכרה בחשיבות מפעלו של האו"ם לציבור הרחב.

השר מ. שרת: שלוש עובדות קובעות את ייחוד הקשר של ישראל לארגון העולמי: אל״ף, החידוש שבזיקתנו לאו״ם, שהיא גם נכס וגם עול חובה. עדיין איננו רגילים למשמעת בינלאומית ולתפיסה כוללת של ענייני העולם.

בי״ת, התפקיד המיוחד שמילא, ועתיד למלא, או״ם בפתרון בעיותינו. שר החוץ הזהיר מפני השכחת חלקו היחסי של או״ם בהשגת עצמאות ישראל. הוא הדגיש, כי אילמלא ההחלטה ההיסטורית של 29 בנובמבר, שקדמה למלחמת השחרור, ודאי שגם המערכה שלאחריה היתה לובשת צורה אחרת. יתר על כן, או״ם לא הצליח אומנם למנוע את הפלישה הערבית - עם שיש לזכור כי לא היה אז עדיין לארגון האומות שום ניסיון בבלימת תוקפנות, וכי מאמץ ראשון בכיוון זה, אשר תוצאותיו עדיין לא נודעו, נעשה רק בפרשת קוריאה - אך התערבותו להפסקת הקרבות בארץ־ישראל היתה לברכה. ניצחוננו אומנם היה הגורם המכריע, אך אילמלא השם המפורש של החלטת או״ם לא היתה נוצרת אותה יציבות יחסית, שאיפשרה לנו לעבור למאמץ עליון של בניין. תפקיד או״ם לגבינו לא נסתיים עדיין. שהרי בעיות הפליטים, חוסר הסדר שלום ושאלת ירושלים לא ירדו מעל הפרק.

גימ״ל, תפקיד או״ם בשמירת השלום העולמי הוא הערך השלישי המייחד את שייכותנו לארגון האומות. אין אומה, שמלחמה תעורר בה סיבוכים כעם היהודי המפוזר בעולם. אין מדינה שמלחמה עלולה לפגוע בה כמדינת ישראל. עצם היות המדינה בתהליך של בניין ועלייה הוא העושה אותה נוחה מאין כמוה לפגיעה. מכאן ההכרח המיוחד לישראל להיעגן אל או״ם כאל תריס רב־כוח בפני מלחמה. קיים ניגוד בין הווייתנו הבינלאומית - כ״מעצמה עולמית״ מבחינת הקשרים המסועפים שיש לנו עם העולם - ובין הכרתנו הלאומית המוגבלת, מורשת ״עם לבדד ישכון״. סתימת הפירצה הזאת, וטיפוח ההבנה בציבור לגבי השפעותיהן של הוויות העולם עלינו, הם תפקידים חיוניים של הארגונים החופשיים בארץ.