34 | הממשלה, ישיבה ל"ו
22.3.1951
שילומים - הגיעה שעת ויכוח
סעיף רפ״ו: שאלות
השר ד. יוסף: שאילתה לשר החוץ: לאור ההחלטה של
או״ם לקיים את העצרת בפריס, האם הוא אינו סבור שהם ישתדלו לדון בבעיית ירושלים
ולקבוע עובדות? האם אינו סבור שיש לקיים fait accompli
[עובדה מוגמרת] בירושלים לפני זה?
השר מ. שרת: אין נראה לי כל קשר־שהוא בין שאלת
ירושלים ומקום העצרת. הייתי בעצרת בפריס, הייתי בעצרת בניו יורק פעמיים - אותו
ההיגיון, אותו צירוף הכוחות המדיניים. המקום אינו משפיע על העמדות, גם לא על
היוזמות. דבר אחר - לעצרת צריך להתכונן, והדבר היחיד הנובע מהחלטה זו של ארגון
האומות המאוחדות הוא שיש לנו עוד חודש וחצי זמן להתכונן, כי מועד הפתיחה נדחה
בחודש וחצי.
בנוגע לעובדה [המוגמרת] - העובדה נוצרה על ידי
העברת הבירה לירושלים.[2] העברת הבירה לירושלים לא
מנעה העלאת השאלה בעצרת האחרונה. העברת משרד החוץ לא תמנע העלאת השאלה בעצרת הבאה.
אי־העברת משרד החוץ גם היא אינה משנה את העובדה מבחינה זו.
סעיף רפ״ז: הדיונים בכנסת
לאחר דיון קצר בנושאי ישיבות הכנסת
הקרובות אמר מ״ש:
השר מ. שרת: אתם זוכרים שמסרתי הודעה על האיגרת
בה תבענו ״שילומים״ ואחר כך נתפרסם שיר המוקדש למילה ״שילומים״[3] מצאתי עכשיו מילה עברית
״שילומה״. הפועל ״שלם״ מופיע בתנ״ך פעמים רבות, ״שלם ישלם את הגזלה״ וכדומה. זה
בדיוק מה שנחוץ לנו. משני שמות העצם - ״שילומה״ ו״שילומים״ - מצוי כל אחד מהם רק
פעם אחת בתנ״ך, כמו ״ביכורה״ ו״ביכורים״, אבל למילה ״שילומים״ נתלווה המושג של
כפרת עוון, ולכן מציע אני להשתמש בעברית במילה ״שילומה״, אם כי מצד שני לא חשוב
במה משתמשים אנו בעברית, כי המערערים על השימוש במילה ״שילומים״ התכוונו גם הם
לרושם בחוץ, ובחוץ מודיעים אנו את הודעתנו בשפה האנגלית4 ולא בעברית.
כאשר מסרתי את ההודעה, היתה הודעה בכנסת שהוויכוח
יהיה בהזדמנות אחרת. עכשיו באה שעת הוויכוח, ובוויכוח תטען ודאי האופוזיציה
שאיחרנו, שלא צריכים לטעון כך, לא צריכים לדרוש מיליארד וחמש מאות מיליון דולר,
אלא שישה מיליארדים דולר, וכולי. יחד עם זאת דורשים כל הזמן להעמיד על הפרק את
שאלת הפושעים הנאציים. פנינו בעניין זה לאמריקה והיתה דרישה בוועדת חוץ וביטחון
למסור את תוכן הפנייה בכנסת. אפתח במה שאמרנו. אקרא את התזכיר שהגשנו, ואומר שאני
עושה זאת על פי מישאלה שהובעה בוועדה. יהיה ויכוח ודאי על כך וגם על האיגרת.