33 | הכנסת, ישיבה 239 [1]                                                                                         19.3.1951

עליית יהודי עיראק

סעיף ב׳: הודעת שר החוץ על מצבם של יהודי עיראק

היו״ר י. שפרינצק: רשות הדיבור לשר החוץ, שימסור הודעה בדבר מצבם של יהודי עיראק.

שר החוץ מ. שרת: ברצוני למסור לכנסת על המצב שנתהווה לגבי עליית יהודי עיראק.

לפי הידיעות שבידינו, מאז פרסום החוק שהתיר יציאת יהודים מעיראק לישראל בחודש מרס 1950, נרשמו ליציאה 104 אלף יהודים, מהם כ־30 אלף בחודשיים האחרונים. במשך הזמן הועלו לארץ כ־40 אלף. לפי זה מחכים כיום לעלייה כ־64 אלף. קצב העלייה הוגדל בחודש מרס זה ל־14 אלף ונעשים מאמצים להגדילו ל־20 אלף לחודש. הקצב תלוי לא רק בכלי התחבורה ובאמצעים הכספיים העומדים לרשות הפעולה, אלא גם במהירות העבודה המשרדית של השלטונות העיראקיים המחלקים את היתרי היציאה.

החוק שאושר בפרלמנט העיראקי ב־19 במארס 1950 קבע, כי כל היהודים הבוחרים לצאת את עיראק מפסידים את אזרחותם העיראקית עם מסירת היתר היציאה לידיהם. החוק לא התנה את אפשרות קבלת היתר היציאה בשום תנאי אחר ולא איים על היוצאים בשום קנס. ראינו בחוק זה היענות חיובית לתביעתם הנמרצת של המוני יהודים בעיראק, כי יותן להם החופש לצאת את ארץ גלותם ולהתערות במדינתו העצמאית של העם היהודי. ידענו כי היוצאים משאירים מאחוריהם רכוש רב, אבל קיווינו כי במרוצת הזמן ועם השתפרות יחסי ישראל עם המדינות השכנות, תבוא גם בעיה זו על פתרונה החיובי.

עד לימים הראשונים של חודש מרס זה היו היהודים היוצאים חופשים מבחינה חוקית לחסל את רכושם כראות עינם. סכום המזומנים שהותר להם להוציא מהארץ עם עלייתם הוגבל ל־50 דינר לכל בוגר. גם כמות המיטלטלין הוגבלה ביותר, אבל זו היתה מצומצמת ממילא לרגל תנאי הנסיעה שכולה נעשתה באווירונים. המוכר את רכושו נאלץ למוכרו באפס מחיר מחמת תנאי השוק, אולם זכות הבעלות על הרכוש לא נפגעה וכל בעל נכסים או סחורות היה חופשי להפקידם בידי נאמן או להעבירם לזולתו בצורה חוקית, כפי שמצא לנחוץ.

ב־10 במרס [השנה] חל שינוי מפתיע וחותך במצב זה. באותו יום הוגש לפרלמנט ונתאשר בחיפזון חוק המקפיא את רכושם של היהודים שקיבלו היתרי יציאה ועם זה ויתרו על אזרחותם. ההקפאה חלה על נכסים נדים ולא נדים כאחד, הווה אומר על בתים, סחורות, כלים ופיקדונות בבנקים. נתמנה אפוטרופוס על הרכוש המוקפא, על מנת שהוצאות מנגנונו יכוסו מהכנסות הרכוש הזה. לפי התקנות שצורפו לחוק רשאי האפוטרופוס לשחרר סכומי כסף מהחשבונות המוקפאים לצורכי בעליהם, אולם לפי הידיעות שבידינו לא הופעל סעיף זה עד עכשיו כלל ועיקר. אף על פי שהחוק חל רק על הרשומים לצאת ולא על אלה שבחרו להישאר בעיראק, הרי כתוצאה ממנו נסגרו ונחתמו מיד כל החנויות היהודיות והוחל בחיפושים ללא הבחנה בין שני סוגי היהודים בתואנה של מניעת הברחה ועבירה על החוק.

ההקפאה הסיטונית, שבאה כחתף, הפכה רבבות יהודים בין־לילה למחוסרי כל. מגיעות ידיעות מדאיגות ביותר על המחסור החריף שפגע בהמוני אנשים. רבים באו עד פת לחם ממש.

מכסת המזומנים המותרת לכל יוצא מבוגר הוקטנה מ־50 ל־5 דינרים. למעשה גם מכסה אפסית זו אינה מתקיימת. ההקפאה שללה מהיוצאים גם את האפשרות לתרום מאמצעיהם להוצאות נסיעתם. פרשת הטיפול ביוצאים על ידי השלטונות מלווה בנגישות, בפגיעות גסות ובמעשי תעלולים.

יש לחזור ולהדגיש, כי רבבות היהודים שנרשמו ליציאה עשו זאת בהתאם לחוק מפורש אשר הטיל עליהם, חרף היתר היציאה, רק את אובדן הנתינות העיראקית. לאחר שנרשמו כחוק על יסוד ההנחה הזאת, נגזל מהם רכושם מבלי שהוזהרו על כך מראש.

העיתונות העיראקית הגיבה על הגזירה החדשה בשמחה לאידם של היהודים. נשמעו דרישות להטיל את ההקפאה וההחרמה גם על רכושם של יהודי עיראק שלא נרשמו ליציאה כלל, בכלל זה גם על רכוש הקהילות היהודיות. מתהלכות שמועות על הכנות הנעשות בכיוון זה, וכן על תוכנית לכלוא במחנות הסגר את הרשומים ליציאה. החרדה בקהילות היהודיות בעיראק הולכת וגוברת מיום ליום.

ממשלת ישראל נתנה את דעתה בכל הדחיפות על המצב שנוצר. היא רואה בפרשה הזאת של גזל בכוח החוק את המשך משטר העושק הזדוני, שהיה קיים בעיראק מאז ומעולם כלפי מיעוטים חסרי מגן וישע.^[2] החלטנו לפנות בצינורות דיפלומטיים אל המעצמות המקיימות קשרי ידידות עם ממשלת עיראק, ולהעמיד אותן על חומר המצב ועל הסכנות הגלומות בו. עם זה, לא ראינו מנוס לעצמנו מלהסיק מסקנות ישירות מהעובדה שהועמדנו בפניה. על ידי הקפאת רכושם של רבבות יהודים עולים לישראל - נעדרי נתינות כיום ואזרחי ישראל מיד עם עלייתם - פתחה ממשלת עיראק חשבון בינה לבין מדינת ישראל. קיים כבר חשבון בינינו לבין העולם הערבי, והוא חשבון הפיצויים המגיע לערבים שיצאו את שטח ישראל ונטשו רכושם בו עקב מלחמת התנופה של העולם הערבי נגד מדינתנו. המעשה שביצעה עכשיו ממלכת עיראק לגבי רכושם של יהודים, שלא הפרו את חוקיה ולא עשו דבר לערער את מעמדה ולחתור תחת ביטחונה, מכריח אותנו להצמיד את שני החשבונות. לפיכך החליטה הממשלה להודיע למוסדות המתאימים של או״ם, והנני להצהיר זאת ברבים, כי שווי הרכוש שהוקפא בעיראק יובא על ידינו בחשבון לגבי הפיצויים שהתחייבנו לשלם לערבים שנטשו רכוש בישראל.

בשם ממשלת ישראל הנני לקדם מעל הבמה הזאת בברכת אחים נאמנה את פני שבי גלות בבל של זמננו, הבאים אלינו יום יום. כל מאמצינו מכוונים להחשת קליטתם השלמה במולדת הנבנית. אנו בטוחים כי כל כוחם וחילם יהיה קודש למאמצי התאחזות בריאה ויוצרת. כן הננו שולחים ברכת הוקרה ועידוד לאחינו הנמקים בבבל. ידעו נא כי ישועתם קרובה. מנוי וגמור אתנו לעשות הכל להחשת עלייתם ולעריכת חשבון על זכויותיהם העשוקות.

להלן הגיבו נציגי כל הסיעות על המתרחש בעיראק.