שאילתא על הר סיני
שם הספר  דבר דבור 1951
שם הפרק  שאילתא על הר סיני
כותרת משנה  הכנסת, ישיבה 235

 

24 | הכנסת, ישיבה [1]235                                                                                             7.3.1951

שאילתה על הר סיני

סעיף א׳: שאילתות ותשובות

גישה חופשית להר סיני

חבר הכנסת ע. ז׳בוטינסקי (חרות) שאל את שר החוץ ב-14 בפברואר 1951: בקשר לדיונים על פיקוח או״ם על המקומות הקדושים, ברצוני לדעת אם ממשלת ישראל נקטה בצעדים לשם הכללת הר סיני ברשימת המקומות הקדושים לדת היהודית, למען הבטח אפשרות של גישה חופשית אל ההר הקדוש הזה. אם עדיין לא ננקטו צעדים בכיוון זה, האם יש לך התנגדות לנקיטת צעדים כאלה עתה?

שר־החוץ מ. שרת: התשובה על השאלה הראשונה שלילית, ועל השאלה השנייה - חיובית.

 

השתוללות ה״לגיון הערבי״

חבר הכנסת ע. ז׳בוטינסקי שאל את שר החוץ ב־14 בפברואר 1951: לאור ההצהרות המרובות של אישי ממשלה ישראליים ובריטיים על היחסים הידידותיים השוררים בין שתי הממשלות, ברצוני לשאול את כבוד שר החוץ האם אין ממשלתנו מוכנה לפנות לממשלה הבריטית בשאלה, באילו צעדים היא עומדת לנקוט כדי למנוע את ההשתוללות הרצחנית של ״הלגיון הערבי״, השתוללות המקפחת באופן שיטתי חיים רבים של אזרחי ישראל, וזאת לאור העובדה כי גוף צבאי זה הנו בריטי למעשה, בהיותו מוחזק על ידי האוצר הבריטי ובהימצאו בפיקוד של קצינים בריטיים.

שר־החוץ מ. שרת: בפגישה האחרונה בין נציגי המטות של צבא ההגנה לישראל ו״הלגיון הערבי״ ניתנו הבטחות מהצד שכנגד להנהיג סידורי ביטחון מיוחדים למניעת ההתפרעויות באזור הספר. במידה שיש כיום צורך במגע ובפעולה כלפי הצד שכנגד, נעשה הדבר באמצעות הצינורות שנקבעו בהתאם להסכם שביתת הנשק. כוחות הביטחון שלנו עומדים כמקודם על המשמר מפני הסתננות. רק אם יתחדשו מעשי הפרת הביטחון יהיה צורך לעיין בצעדים נוספים, לאו דווקא אלה המוצעים בשאילתה.

ערי ז׳בוטינסקי (חרות): ברצוני לשאול את כבוד השר: האם נעשו צעדים במישרין באנגליה, כדי לקבל את הבטחת התערבותה לשם הפסקת פעולות האיבה והשוד מצד ״הלגיון הערבי״?

שר החוץ מ. שרת: התשובה שלילית.

 

מעמד הקונסולים בירושלים

חבר הכנסת קוק (חרות) שאל את שר החוץ ב-14 פברואר 1951: בתשובה לשאלתי בזמן נאומך בכנסת על מועד העברת משרד החוץ ממקום מושבו הזמני בתל אביב לבירת המדינה, ענית כי העניין הוא כעת טכני גרידא, כלומר, שלהלכה משרד החוץ הוא כאילו בירושלים. אי-לזאת ברצוני לשאלך: האם כל הקונסולים של כל המדינות הזרות הנמצאים בירושלים הם מואמנים כלפי ממשלתנו ואושרו על ידיה, והאם הם כלולים ברשימת הדיפלומטים שהוגשה למשרד החוץ על ידי הצירויות של ארצותיהם? ליתר בהירות: האם תוכל להבטיחני, כי הסטטוס של כל הקונסולים בירושלים הוא מבחינה מדינית שווה לזה של הקונסולים בחיפה או בתל אביב?

שר החוץ מ. שרת: לא כל הקונסולים שבירושלים מאושרים כבר על ידי ממשלת ישראל. ממילא מובן, כי מעמדם של אלה אשר לא אושרו אינו שווה למעמד הקונסולים אשר בתל אביב או בחיפה.

הלל קוק: האם כבוד שר החוץ אינו חושב, שהודעה זו עומדת בניגוד להודעתו של השר בכנסת, שמשרד החוץ נמצא באופן פורמלי בירושלים, ולא עבר לכאן מבחינה טכנית גרידא?

שר החוץ מ. שרת: אינני רואה כל ניגוד בין שני הדברים.

 

סגירת משרדי הקונסוליה וקצין העלייה הישראליים באתונה בשבתות ובמועדים

חבר הכנסת א. רקנאטי (חרות) שאל את שר החוץ ב-14 בפברואר 1951: בי״ג בשבט תשי״א הצגתי שאילתה לכבודו בה הסבתי את תשומת לבו לעובדה שמשרדי הקונסוליה הישראלית ביוון פתוחים בשבתות ובמועדים וכן הדבר במשרד העלייה. כבודו הכחיש בתשובתו את העובדה. הבטחתי בכנסת להביא ראיות לטענותי. ביררתי שוב את העניין בימים אלה ומצטער אני להודיע, שמר שרת הוטעה על ידי אינפורמציה בלתי מדויקת. חקרתי בדבר השבוע באמצעות אחד מהציונים הוותיקים הגר זה זמן רב באתונה ונמצא עכשיו בארץ. הוא בעצמו היה עד ראייה לחילול השבת המתרחש במשרדי הקונסוליה והעלייה ביוון ועמד על כך בהחלטיות גמורה, שהידיעות שעליהן בניתי את שאילתתי מותאמות בהחלט למציאות. הוא עצמו הלך בשבתות ובימי מועד להיווכח באמיתות הדברים והעיר את אוזן הפקידים על הדבר. בפעם האחרונה הוא היה נוכח ביום הראשון של חג הסוכות במשרד העלייה בשעה שפקידים עבדו שם. הפקידים שהוא היה נוהג לפגוש הם מר אברהם גלעדי בקונסוליה ומר בן־אדון במשרד העלייה. יתר על כן, הקונסול מר מואיסיס, שהגיע ארצה לפני כחודש, בשומעו את התלונות על חילול השבת הודה במציאות המרה והבטיח לתת הוראות לפקידיו להפסיק את העבודה בשבתות.

אגב, בניגוד לאמור מפי כבודו, משרד הקונסוליה אינו נמצא בדירת הקונסול, אלא ברחוב פיללינון מספר 6. הקונסול גר בפרבר פסיחיקו.

האין כבוד השר סבור, לאור הנ״ל, שמחובתו לתת את ההוראות הנחוצות לממונים שיקפידו להבא על סגירה המשרדים והפסקת העבודה בימי שבת ומועד?

שר החוץ מ. שרת: הנני חוזר ומאשר כי משרדי הקונסוליה הישראלית באתונה סגורים בשבתות ובמועדי ישראל. בימים אלה תלוי על משרדי הקונסוליה שלט המכריז על היותם סגורים ואין נעשית אז שום עבודה בין כותליהם. לא נתכוונתי לומר בתשובתי הראשונה, כי משרדי הקונסוליה נמצאים בדירתו הפרטית של קונסול הכבוד. כוונתי היתה לציין כי הם מהווים חלק ממשרדו הפרטי בו הוא פועל כעורך דין. עוזרו של הקונסול בעסקיו הפרטיים כעורך דין נמצא במשרד גם בשבתות, אבל אין ללשכתו כל קשר עם הקונסוליה. אשר למשרד קצין העלייה, הרי אין משרד זה נמצא בקונסוליה, אלא בדירה אחרת לגמרי ואין לו קשר עם הקונסוליה. איני מעלה על דעתי כי שר העלייה [מ. שפירא] אינו דואג שלא תיעשה עבודה במשרד קצין העלייה בשבתות ובמועדים.

א. רקנאטי: אני חושב שכיום המשרדים סגורים בשבת ובמועדי ישראל. אבל אני שואל: האם היו סגורים גם בעבר? זה העיקר.

שר החוץ מ. שרת: לא אוכל, לדאבוני, לספק את התעניינותו של חבר הכנסת רקנאטי בתולדות העבר, לגבי השנה שעברה. נאמן עלי קונסול הכבוד שלנו באתונה, שהודיע לי כי המשרדים היו והם סגורים בשבתות ובמועדים.

 

הדיונים בין ממשלת ישראל לבין הגנרל רוברטסון

חברת הכנסת פ. אילנית (מפ״ם) שאלה את שר החוץ ב-22 בפברואר 1951: בימים האחרונים חזרו ונשנו בעיתונות הארץ הידיעות כי הגנרל רוברטסון, בעת פגישותיו עם נציגי ממשלת ישראל, הגיש בין היתר הצעה להקים במדינת ישראל מחסני דלק ומרכז אספקה שישמשו את צורכיהן הצבאיים של המעצמות האנגלו­סכסיות במזרח התיכון להכנת מלחמת עולם חדשה. הריני לשאול אותך:

1.      האם מוכן אתה להכחיש את אמיתותן של הידיעות הנ״ל ולהצהיר שלא התנהל כל משא ומתן על מתן בסיסי אספקה למעצמות המערב בעת הדיונים בין נציגי ממשלת ישראל לבין הגנרל רוברטסון?

2.      האם מוכן אתה להבטיח שהצעות אלה יידחו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אם אומנם יוצעו לממשלת ישראל?

שר החוץ מ. שרת: התשובה על השאלה הראשונה חיובית. השאלה השנייה היא פרי השערות בעלמא, שאינני סבור כי יש טעם לטפל בהן.



[1] מתוך דברי הכנסת 8, עמ' 1287-1285.

העתקת קישור