23 | "עיתון העיתונאים,"[1]  תל אביב                                                                            3.3.1951

 ערב מלחמה ועל סף בחירות

שר החוץ משה שרת: העולם חי בתקופה של ערב מלחמה. אין אני מתכוון לומר שמוכרחה לבוא מלחמה. היא יכולה לבוא, אבל היא גם יכולה שלא לבוא. ערב מלחמה אין פירושו חיי בהלה. רעיון נקלה ונפסד נשמע השבוע בוועידה אחת על הכנות לפינוי כל ילדי ישראל.^[2] אין לרעיון הזה כל שחר. הצו הראשון של תקופת ערב מלחמה הוא לא לבלבל את המוחות בתוכניות של פינוי. עלינו לגרש ולטאטא מחשבה נפסדת זאת. הצו הראשון ערב המלחמה הוא להתחזק ולהתבצר שעה אחת קודם.

סכנת המלחמה מחייבת להתחזק יותר, ומה שצריך כיום להדאיגנו הוא איך נביא לארץ מהר יותר את יהודי עיראק ורומניה ולא איך נוציא את ילדינו לאמריקה. התפקיד המרכזי העומד לפנינו הוא להתחזק ולהתבצר במשקנו ובזירה הבינלאומית. תקופה זו היא דרבן לנו וגם רסן, שניהם כאחד.

אל נפריז בכוחנו אך אל נזלזל בו. יש בכוחנו לתרום למען מניעת השואה. נפעל לסתימת הפרצות, אך אסור שלא נראה את המציאות כמות שהיא.

אנו יכולים להשיג עזרה רק מגורמים מסוימים, ואנחנו מוכרחים ליצור אקלים שיאפשר לנו להשיג זאת. אנו יכולים להשיג עזרה רק מחלק ידוע בעם היהודי ואף כאן צריך ליצור את האקלים המיוחד. אסור שתחול הפסקה כלשהי בקצב עבודתה של הממשלה. כל ממשלה העומדת כיום ליד ההגה צריכה לפעול בכל הכוח, כי זהו צו הקיום של האומה.

אשר למשבר הממשלתי והמצב שנתהווה במדינה עם התפטרות הממשלה,

לא הרי משבר ממשלתי בעולם כהרי משבר ממשלתי אצלנו. המשבר הממשלתי שלנו נתלווה במבוכה של נוהל. תקום ממשלה חדשה או לא תקום? ממה נפשך, אם הממשלה החדשה תזכה ברוב בכנסת, לשם מה בחירות מוקדמות? ממשלה כזו תיטול את רסן השלטון ותנהל את המדינה. ואם אפשרות כזאת אינה בנמצא, הרי אין ברירה אלא לפנות לעם מתוך הנחה שכתוצאה מהבחירות תקום מממשלה חדשה. אומרים לנו: תקום ממשלת מעבר שתעסוק רק בבחירות - איפה נשמע דבר כזה בעולם?

אני מרשה לעצמי לקבוע כי גם מפלגת ״הציונים הכלליים״, שהיא אדוקה במיוחד בהקדמת הבחירות, גם היא כמפלגה אחראית לא ראתה אפשרות להקדים את הבחירות לפני שלושה וחצי חודשים, ואיך אפשר לתאר שכל הזמן הזה תהיה ממשלה שתפקידה הוא רק לערוך בחירות?

האם תהיה ממשלה זאת פטורה מדאגה למזון, לחומר גולמי, למספוא, לחרושת? הממשלה הזאה תהיה פטורה מלעמוד על משמר הארץ? אם ממשלה כזאת תראה הזדמנות להגיע לשלום עם מדינות ערב - האם תסתלק מהאחריות?

אפשר לקבול מדוע צריכות בחירות להתקיים בעוד 4-3 חודשים. זוהי גזירת חיינו. אנו מדינה צעירה ומאידך גיסא אנחנו אומה המראה גידול אוכלוסייה הגדול ביותר בעולם והמהיר ביותר בתולדות האנושות. אין מנוס מאיטיות הבחירות. אין לנו חוק בחירות קבוע. מועצת המדינה הזמנית קיבלה חוק בחירות רק לפעם אחת ועכשיו יש לקבל חוק מיוחד וזה מצריך זמן.

מאז הבחירות האחרונות [25.1.1949] נכנסו לארץ רבבות. החובה - לאפשר להם לבחור, לתת להם ביטוי. אחת ממטרות הבחירות היא לתת בידיהם את כרטיס ההצבעה, למען ישקף הלך הרוחות בארץ. דבר זה מצריך זמן.

אפשר להקשות: איך ייתכן הדבר, שהממשלה תישאר לאחר שהכנסת תביע לה אי־אמון? אצל אומות העולם יש לעניין זה פתרון: הממשלה מפזרת את הפרלמנט. אצלנו דבר זה בלתי אפשרי. אין לממשלה סמכות לפזר את הכנסת. הממשלה נשארת והכנסת נשארת. שתיהן חייבות לקבל את הדין, והציבור חייב לתת את הדין שלו.

קרוב לוודאי, שתוצאות הבחירות הבאות תוכחנה את המציאות הרצופה בחיי מדינתנו. יש ערך מכריע בעיצוב חיי המדינה שלנו לתנועת הפועלים בארץ. ויש תפקיד היסטורי למפלגה מיוחדת בתוך תנועת הפועלים [מפא״י], ותפקיד היסטורי זה לא ייפסק. יכולות להיות אפתעות, אבל בגבולות מסוימים. ואפשר כי לאחר שייוודעו תוצאות הבחירות יתברר שעולם כמנהגו נוהג. כלל לא יזיק למדינה אם יוברר ששוררת בה יציבות מסוימת ואין היא נתונה לתנודות. בריא מאוד יהיה למדינה אם תוכית מידה זו של יציבות.

בתוך מלחמת הבחירות עלינו לשמור מכל משמר על נכסי חיינו שלא יבולע להם מכל המרקחה הזאת. עלינו לשמור על שלושה דברים יסודיים שיש לנו בהם מידה רבה של אחדות דעות: קיבוץ גלויות, הגנת המדינה ומעמד בינלאומי מכובד.

נבחין בין מעמד של מפלגה ואינטרס של מדינה. אל ניתן שריב מפלגות יסתור לעיני העולם את האחדות שלנו. כל מי שיבוא לשלטון אחר הבחירות יבוא לרשת משהו. על כל מפלגה לדאוג לנכסים שהיא באה לרשת. הפילוג בינינו חייב להבליט את האחדות. יש בכך ערך הפגנתי יסודי דווקא בשעה שהקלפים נטרפים, ואז יבריאו הבחירות את מצבנו בלי לערער את מעמדנו.