18 | הכנסת, ישיבה ^[1]230                                                                                      21.2.1951

סערת רוברטסון

סעיף 2: ביקורו של הגנרל רוברטסון בישראל

היו״ר י. שפרינצק: נעבור לסעיף הבא של סדר היום: שלוש הצעות לסדר היום על אותו נושא - ביקורו של הגנרל רוברטסון בישראל.

חברי הכנסת שמואל מיקוניס, שמואל כץ ויעקב ריפתין הגישו הצעות לסדר היום בעניין ביקור גנרל רוברטסון בישראל, ודרשו קיום דיון דחוף בכנסת על פרשה זו. דבריהם מובאים במקוצר.

ח״כ מיקוניס, לאחר שמנה את התנכלויות השלטון הבריטי ליישוב עד הכרזת העצמאות ואח״כ בימי מלחמת העצמאות, אמר:

ח״כ מיקוניס (מק״י): [במקוצר] לאחר כל אלה קיבלה ממשלת ישראל את הגנרל הבריטי, שליחם של בווין, טרומן ואדנאואר,^[2] שליחה של ״הברית האטלנטית״ הנאצית הטמאה, במסקר צבאי בשדה התעופה בלוד, וקיבלו אותו ראש הממשלה לשעבר ושר החוץ לשעבר, ראש המטה הכללי מר ידין ונשיא המדינה, ונערכה קבלת פנים כזו שלא זכה לה שום נציג, לא אזרחי ולא צבאי, של מדינה אחרת. זוהי התעללות ברגשות העם, התעללות בזיכרם של קורבנות מלחמת העצמאות שלנו. וכל זה למה? לשם מה הוא בא? בשם מי הוא בא? הוא בא בשם מכיני מלחמה עולמית שלישית. הגנרל רוברטסון בא לדון עם ממשלת ישראל על קבלת בסיסים צבאיים, על קבלת שדות תעופה ונמלים ובסיסי אספקה בשביל צבאות תוקפניים זרים נגד ברית המועצות. הגנרל רוברטסון בא לקבל כאן הבטחה של גדודים ישראליים לעזרת מלחמה נגד אלה שעזרו לנו להקים את מדינת ישראל - נגד ברית המועצות, מחנה הסוציאליזם והשלום, נגד אלה שתקוות ישראל ועתיד ישראל קשורים איתם קשר בל יינתק! הוא בא הנה כדי לדון על הכללת מדינת ישראל בגוש תוקפני ים-תיכוני שאין לנו כל אינטרס בו, ושהאינטרס בו הוא רק לאימפריאליסטים האמריקנים והבריטים. הדברים ברורים ומקבלים את אישורם ממקורות המקורבים לחוגי שולחיו של גנרל רוברטסון. בסיסים, גדודים ישראליים, בשר תותחים ישראלי, הכללת מדינתנו בגוש תוקפני ים־תיכוני. אנו תובעים דיון מיידי בכנסת בביקורו של גנרל רוברטסון, דיון מיידי על המזימות הפושעות והמסוכנות המסתתרות מאחורי ביקור זה והמעמידות בסכנה את ביטחונה, את שלומה ואת עתידה של ישראל.

שמואל כץ (תנועת העבודה): [במקוצר] הסכנה הנשקפת מביקורו של הגנרל רוברטסון היא חמורה מאוד, כי אנו יודעים את כוונותיה של בריטניה. כוונות אלו לא נשתנו. כדאי היה לזכור, שרק לפני שלוש שנים ניסו [הבריטים], בלא הצלחה, להטביע אותה מדינת ישראל בים של דם, והם מוסיפים עד היום הזה במזימות לפי צורות שונות ובארצות שונות, להחליש אותנו, להחניק אותנו, ואם יהיה צורך בכך, ואם תהיה הזדמנות לכך, לחדש את הניסיון להשמיד אותנו. הממשלה חייבת הסבר על כך, שניסתה להסוות ולהסתיר את מטרת ביקורו של הגנרל רוברטסון. ניסו לומר לנו שזהו ביקור נימוסין. כמובן, גם אז לא האמנו. אולם, הגנרל רוברטסון עצמו לא חשש לגלות שיש לו מטרה מסוימת ומוגדרת מאד. לא ייתכן שהבית לא ישמע מפי הממשלה דברים ברורים מאוד על ביקור זה. הכנסת רשאית לשמוע ולדון על כך.

יעקב ריפתין (מפ״ם): [במקוצר] העיתונים מספרים שמקבלים אצלנו את הגנרל רוברטסון בכבוד רב. הוא היה אצל הנשיא, הוא היה אצל ראש הממשלה ואצל שר החוץ. נימוס רב! ב־23 בינואר הפניתי את תשומת ליבה של הכנסת לשמועה כי הגנרל ״הפופולרי״ הזה עומד לבקר בארצנו. למחרת היום בא איסור של הצנזורה לפרסם את הקטע הזה מתוך דברי. עד היום לא שמעתי מפי ראש הממשלה, שהוא האחראי לצנזורה, הבעת צער על המעשה הבלתי הוגן הזה. האם לאחר החשבון שהיה בינינו ובין הבריטים, הגיע הזמן לביקורו של מפקד בריטי גבוה? האם היה הכרח להסכים לביקורו של אדם הקשור במישרין במלחמה נגד המעפילים? האם צריך היה לבקר במדינתנו אחד מחלוצי ההשלמה עם תחיית הנאציזם בגרמניה, בזמן שהכנסת הזאת קיבלה החלטה, אומנם מטושטשת במקצת, אבל בכל זאת החלטה נגד תחיית המיליטריזם הנאצי? לנו מספרים על ״ביקור נימוסין״, אבל הקורספונדנט של ״הארץ״ מטלגרף מניו יורק, שמדברים בשיחות אלו על הקמת בסיסים בעזה, ממש ליד הגבול שלנו, מתוך סיכון ביטחוננו ועצמאותנו. וסופר ה״טיימס״ - עיתון שאיננו חסר אינפורמציה לגבי הכוונות של המדיניות הבריטית - אומר שיש לא רק חשיבות מטריאלית לביקור הזה, אלא שנודעת חשיבות אפילו לסדר הביקורים של הגנרל - קודם כאן ואחר כך בטורקיה. אני רוצה לומר מעל הבמה הזאת, שאם אתם רוצים במלחמה בסגנון זה, בסגנון של אלימות פוליטית - המוני ישראל, המוני פועלים, יקומו בכל כוחם נגד המדיניות האלימה והריאקציונית הזאת.

שר החוץ מ. שרת: העניין העומד בפני הכנסת אינו ביקורו של הגנרל הבריטי [רוברטסון[, כי אם הצעה לדון על הביקור הזה. אחת משתיים: או שתחליטו כי כל מי שמעלה איזו שאלה רשאי מיד לקבוע כי הכנסת תיכנס לדון לגופו של עניין, כי אז אין טעם להציע זאת לסדר היום, כי על ידי עצם העלאת השאלה ממילא יש דיון, או שאנחנו עומדים בשלב של שאלה אם יש לדון או אין לדון, ואז יש לדרוש שלא תהיה כניסה לגופו של עניין.

אני מבין, כי יש מישאלה שהשאלה הזאת תבוא לבירור בפני ועדת החוץ והביטחון. הממשלה מוכנה להביא בפני הוועדה את אשר יש לה להביא בעניין זה. אינני חושב כי תצמח ברכה לעניין, או למישהו, אם הכנסת תיכנס לדיון לשאלה הזאת בלי בירור מוקדם בוועדת החוץ והביטחון. אינני רוצה לאשר שום הנחה מההנחות שנשמעו כאן בביטחון מופרז ובלתי מבוסס לחלוטין. אין זה ביקור ראשון בארץ של נציגי הכוחות הבריטיים מאז קום המדינה. אינני בא לאשר את כל הפרטים הביוגרפיים המעניינים, שחבר הכנסת ריפתין גילה ביחס לאישיותו של האורח. אינני יודע מניין הוא שואב אותם ואינני יודע אם הוא בדק אותם, אבל אינני רוצה להיכנס לדיון על כך. הפרטים האלה אינם מעלים ואינם מורידים. השאלה היא ודאי מדינית: אם אנחנו מקבלים אורח כזה או אין אנו מקבלים. אם אנחנו מקבלים אותו - אנחנו מקבלים אותו כנציג וכממלא תפקיד מסוים. לא אנחנו מינינו אותו ולא אנחנו אחראים לכל עברו. בזאת אינני רוצה לאשר את מה שנאמר. אני חוזר ואומר, כי אינני יודע אם כל הפרטים שהביא לתשומת לבנו חבר הכנסת ריפתין הם אמיתיים. יש לי יסוד לפקפק מאוד באמיתותם של כמה מהם. על כל פנים, אין זה מעלה ואין זה מוריד.

ולעצם הביקור. אנחנו גורם בחלק תבל זה. אנחנו גורם מדיני. אנחנו גורם צבאי. אנחנו עומדים בשעה טרופה מאוד בעולם, אשר ממנה פתח לאפשרויות שונות מאוד, ואנחנו צריכים לברר את כל האפשרויות. איננו יכולים למחוק את עצמנו מעל מפת העולם על ידי סגירת שערים בפני נציגים ואנשים הרוצים לבוא איתנו בקשר. עוד לא קרה מקרה, שנציג בתפקיד חשוב של איזו מדינה-שהיא יבקש לבקר, או שתבוא בקשה בשביל נציג איזהשהו בתפקיד חשוב לבקר אותנו, שנענה בשלילה. עוד לא קרה כזאת. היו מקרים שאנחנו הזמנו אלינו אנשים והאנשים לא נענו ולא באו. לא קרה שיפנו אלינו ואנחנו נסגור את שערי הארץ בפניהם. אני מציע שהעניין הזה יידון תחילה בפני ועדת החוץ והביטחון.

אני רק רוצה להוסיף, כי כל הדיבורים על ״המונים״ ועל ״המוני העם״ ועל ״זעם ההמונים״ הם פרי הלך רוחם והרהורי לבם של הדוגלים בהמונים אלה - (משה ארם (מפ״ם): אתה טועה) - כאשר חברים ידועים של הכנסת מדברים מעל הדוכן הזה הם מתכוונים לעשות את הרושם כאילו מצד אחד ישנה ממשלה הכופה משהו על העם הזה בניגוד לרצונו, ואילו מאחוריהם עומדים המוני העם. אין אמצעי אחר לבדוק את יחסי הכוחות מאשר על ידי בחירות. כאשר חבר הכנסת תופיק טובי [מק״י] דיבר בשם ״זעם המוני העם״, הוא שכח כי היתה לו האפשרות להוכיח מהם ממדי המוני העם ומהם ממדי הזעם העומדים מאחוריו במדינת ישראל. גודל הסיעה של חבר הכנסת טובי מעיד על ממדים אלה. דבר זה חל גם על חבר הכנסת ריפתין. עם כל ההבדל בממדים, אפשר לראות באיזו מידה גם הוא מדבר בשם ״המוני ישראל״ ו״המוני העם בישראל״, ובאיזו מידה הוא מדבר בשם ״תנועת הפועלים בישראל״. ניתנה לו ולחבריו אפשרות להוכיח זאת, והתברר מה שהתברר. תהיה שוב הזדמנות להוכיח זאת - ושוב יתברר מה שיתברר.

הצבעה:

בעד ההצעה לקיים דיון בכנסת - 21

בעד ההצעה להעביר את העניין לוועדת החוץ והביטחון - 54

ההצעה להעביר את העניין לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.