פצצה בבית כנסת בבגדאד
שם הספר  דבר דבור 1951
שם הפרק  פצצה בבית כנסת בבגדאד
כותרת משנה  הכנסת, ישיבה רכ"ד

12 | הכנסת, ישיבה 224 [1]                                                                                 7.2.1951

פצצה בבית כנסת בבגדאד

שאילתות ותשובות

ביטחונם של יהודי עיראק והחשת עלייתם

חברי הכנסת מאיר ארגוב ואליהו הכרמלי (מפא״י) שואלים את שר החוץ ב-17 בינואר 1951: נודה לכבודו אם יעננו: אל״ף, מה הצעדים שעשו ממשלת ישראל ושר החוץ כדי להביא לידיעת הממשלות המאורגנות באו״ם ודעת הקהל בעולם את מצב ביטחונם החמור של יהודי עיראק, מקרי הרצח ההולכים ומתרבים, הדיכוי המתמיד וההתנקשות האחרונה בבית הכנסת ״מסעודה שם טוב״ בבגדאד, שגרמה לאובדן חיי אדם ולפצועים.[2] בי״ת, מהם הצעדים שעשתה ממשלת ישראל כדי להגביר ולהחיש את עלייתם של יהודי עיראק לאור מצבם ההולך ומחמיר.

שר החוץ מ. שרת: מיד לאחר שנודע דבר ההתפוצצות במבוא לבית הכנסת בבגדאד, שהביאה לידי מספר קורבנות, הרוגים ופצועים, ניתנו הוראות לנציגויות ישראל בלונדון ובוושינגטון לפנות מיד לממשלות המתאימות ולבקשן לעשות את הצעדים הדרושים בכל הדחיפות, כדי להעמיד את ממשלת עיראק על אחריותה בשמירת חייהם של היהודים בארצה כל עוד ביטחונם תלוי בה. אשר לצעדים שעשתה ממשלת ישראל במשותף עם הסוכנות היהודית להחשת יציאת עיראק, נתפרסמה הודעה מיוחדת לפני כמה ימים.

 

סדר התפטרותו של ציר או שגריר של מדינת ישראל

חבר הכנסת זרח ורהפטיג (החזית הדתית המאוחדת) שאל את שר החוץ ב-21 בינואר 1951: אודה לכבודו אם יואיל לענות לי על השאלה הבאה: מה בדעתו של שר החוץ לעשות כדי להבטיח בשרות הדיפלומטי הישראלי את קיום הנוהג המקובל בעולם, שלפיו יוכל ציר או שגריר של מדינת ישראל להתפטר מתפקידו רק לאחר שובו לארץ לשם מסירת דין וחשבון לשר החוץ והגשת התפטרותו באורח אישי.

שר החוץ מ. שרת: על יסוד חוות הדעת המוסמכת שקיבלתי, אין בידי לאשר את ההנחה שציר או שגריר המשרת בחוץ לארץ יכול להתפטר מתפקידו רק לאחר שובו לארצו. לדעת היועץ המשפטי של משרד החוץ, ולפי המקורות המוסמכים, קיים בארצות רבות הנוהג המניח לציר אפשרות לשלוח את כתב התפטרותו למשרד החוץ גם בעודו על משמרתו בבירה הזרה.

 

סגירת הקונסוליה הישראלית ביוון בשבתות ובמועדים

חבר הכנסת אברהם רקנאטי (חרות) שאל את שר החוץ ביום 21 בינואר 1951: נודע לי ממקור מהימן, שמשרדי הקונסוליה הישראלית ביוון פתוחים בשבתות ובמועדים והפקידים עובדים בהם כבימי חול, אם כי הקונסול עצמו אינו מופיע. כך הוא הדבר גם במשרד העלייה. האין כבוד השר רואה חובה למדינתו להקפיד ששמירת השבת והמועדים תכובד בשלמותה על ידי נציגויותינו בארצות חוץ, ותורם קרננו בעיני הגויים?

שר החוץ מ. שרת: לצערי עלי לציין, שבעל השאילתה הוטעה על ידי ידיעות בלתי נכונות ובלתי מדויקות. לא נכון שמשרדי הקונסוליה הישראלית באתונה פתוחים בשבת. משרד הקונסוליה סגור בשבת ובמועדי ישראל ואין נעשית בו בימים אלה כל עבודה־שהיא. הוא הדין ביחס ללשכת קצין העלייה. קונסול ישראל באתונה הוא קונסול כבוד. לפי מקצועו הוא עורך דין ומשרדי הקונסוליה נמצאים בתוך משרדו. אין קונסול ישראל מבקר במשרדו בשבתות ובמועדים גם לצורכי עבודתו הפרטית כעורך דין - (א. רקנאטי (תנועת החרות): אני יכול להביא עובדות וראיות) - אין למשרד החוץ כל יסוד לפקפק באמיתות הידיעות שהוא קיבל מקונסול הכבוד שלו באתונה.


 



[1] מתוך דברי הכנסת 8, סעיף 4, עמ׳ 1015.

[2] ר׳ פרטים על האירוע ״דבר״ 17.1.1951, שם נאמר בין היתר: ״בית הכנסת ׳מסעודה שם-טוב׳, הגדול והעתיק, הנמצא בלב הגטו היהודי, משמש כעין מחנה מעבר לשיירות היהודים היוצאים באווירונים לקפריסין ומשם לישראל, וכאן מתכנסים הבאים מן הערים והעיירות ואף יהודי בגדאד עצמה. ההתפוצצות היתה של מוקש צבאי שהונח בחושך על הכביש ליד הכניסה לבית הכנסת. שיירת עולים ראשונה יצאה לקפריסין לקראת חצות. שיירה שנייה שעמדה לצאת אחר כך לא יצאה עקב ההתפוצצות״. לפי כתבת ״דבר״ נהרגו בבית הכנסת 8 יהודים ונפצעו 24.

העתקת קישור