8 |  משה שרת במועדון המסחרי והתעשייתי^[1]

לא נחמיץ הזדמנות לתבוע שילומים

ביום ו׳ 26.1.1951 התארח שר החוץ בארוחת הצהרים המסורתית של המועדון המסחרי והתעשייתי בתל אביב, וסיפר על פעולות המשלחת הישראלית בעצרת החמישית של האו״ם, ניו יורק ספטמבר-דצמבר 1950.

משה שרת: בחוגים ידועים נמתחה ביקורת על משלחתנו על שהבליטה את עצמה. המבקרים שוכחים, כי בעצרת זו היו עניינים שנגעו במישרין למדינת ישראל. אך המשלחת לא היתה פטורה מהשמיע את דברה גם בעניינים הכלליים. אילו הופענו רק בעניינים הנוגעים לנו במישרין, היו רואים הופעה כזאת כהוכחה שמדינת ישראל עודנה מבצר של היאבקות על מעמדה העצמאי בעולם, שעדיין לא הגיעה למדרגה של התבססות ובגרות המעניקה למדינה את היכולת להשתתף במועצת העמים כשווה בין שווים.

המשלחת שלנו אינה מופיעה כאשר אין לה מה להגיד. אולם בשאלת קוריאה היה לנו מה להגיד. היה גם לחץ מוסרי עלינו מצדדים רבים לומר את דברנו, כי רבים בעולם סבורים שמדינת ישראל, על אף היותה קטנה וצעירה, יש איתה ניסיון של עם עתיק, ופיזור העם היהודי בעולם כולו מקנה לה גם את האפשרות לראות את הדברים ראייה מקיפה יותר. והרי הדברים העומדים עתה להכרעה באו״ם - גם גורלנו תלוי בהם.

כן נמתחה עלינו ביקורת מדוע לא העלינו בעצרת או״ם את שאלת גרמניה. אך האמת היא כי הנאום היחיד באו״ם, שבו הועלתה שאלה זו, היה נאומו של נציג ישראל.^[2] עצרת זו לא דנה בשאלת גרמניה, והדרך היחידה להעלות בה שאלה זו היתה על ידי נאום במליאה והדבר נעשה. ידוע בעולם, כי אנו לא נחמיץ כל הזדמנות להעלות את השאלה ולתבוע שילומים לכל אשר עוללו לנו. נעשה זאת לא כדי לעשות רושם בפנים, במדינת ישראל, אלא כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר שיש להשיגן למעשה.

היו גם ששאלו מדוע כה הרבינו לעסוק בשאלות העולם וכה המעטנו לפעול בעניינינו הישירים. השואלים זאת מתעלמים מן העובדה, שפעולת המשלחת בשאלות הכלליות נעשתה בעיקרה בהופעות פומביות. אך לא הוחמצה שום הזדמנות ולא נמנענו משום פעולה להבטחת ענייניה הישירים של מדינת ישראל, גם בהשגת עזרה לבניין הארץ וגם בדאגה לשעת חרום.

בשובי מעצרת האומות המאוחדות ביליתי כמה ימים בצרפת, ודרכי היתה ממקום חרדה רבה לבאות [ארה״ב], דרך ארץ שהחרדה מורגשת בה פחות [צרפת], לארץ שהחרדה כמעט שאינה מורגשת בה [ישראל]. ייתכן כי הדבר לא מוצדק, מפני שאיננו שוכנים בישראל על מי מנוחות וארצנו מלאה פעולות ומעשים, אך גם עלינו לדעת: אין ספק כי אפשר למנוע את המלחמה בעולם, אבל העולם כבר נתון במשבר חמור מאוד, והסכנות הצפויות לנו ממנו מחייבות אותנו לטכס עצה ביחד, בשקט ובאמונה, אך במידה רבה מאוד של רצון עשייה ושל ליכוד לאומי.