7 | הממשלה, ישיבה כ״ח^[1]

ישראל מתלבטת בשאלת קוריאה

סעיף קצ״ה: שאלות

השר מ. שרת: שאילתה לראש הממשלה בנוגע לארגון ״נטורי קרתא״.^[2] עד כמה ממשלה תרבותית ואחראית יכולה לסבול מעשי אלימות? ארגון קורא למעשי אלימות בעיתונות, עוסק בהשמצה נגד אישים במדינה, מכנה את הרב מימון^[3] בביטויים שתצילנה אוזני השומע. כתב, למשל עליו, שהוא ״רב נוצרי״, ולא ייפלא שאותו בחור המסוגל להצית מכוניות,^[4] יפגע ביום מסוים ברב מימון או בחבר אחר המושמץ על ידיהם. חברים ברורים ומובהקים שלהם עוברים את גבול עבר־הירדן וחוזרים - (השר מ. שפירא:^[5] הם יושבים במאסר) - שוחררו בערבות. האם אוזלת יד תוקפת אותנו נגד אנשים אלה? האם אי־אפשר לקחת ארבעה־חמישה אנשים מהם ולהציע להם לשבת זמן־מה בבאר שבע או במקום אחר?

ראש הממשלה ד. בן-גוריון: יש חלקים של היישוב, שאומה ישראלית עצמאית זוהי מין קפיצה שהם אינם יכולים בנקל לעכל. נחוץ איזה זמן לחינוך. יש חלק מעשי פשע שצריך להפנות תשומת לבו של שר המשפטים, אם זה בגדר מעשה פשע, יהיה הנימוק לכך אשר יהיה, יש להביא את העבריינים לפני בית המשפט. אלה הם דברים לטיפולם של שר המשפטים ושר המשטרה, אבל בין לזה ובין לזה נחוצה מידה מסוימת של הבלגה וסבלנות.

 

סעיף קצ״ו: סקירה

השר מ. שרת: אני רוצה למסור על ההתפתחות שחלה בימים האחרונים בעניין קוריאה, המעמידה את המשלחת שלנו לפני בעיות לא קלות. רובם של הדברים ידועים, יש ביניהם עובדות ויש גם השערות. להצעה הראשונה של הפסקת אש באה תשובה שלילית. באה הצעה שנייה מטעם או״ם, אשר כללה למעשה את התוכנית שלנו - הפסקת האש עם משא ומתן על יסוד תנאים מסוימים, תוכנית שלמה של פשרה. על זאת באה תשובה, שאפשר היה לראותה כתשובה שלילית, אם כי לא היתה מלוטשה, בלשון נוקשה ובלתי פשרנית, ואז עמדה על הפרק הצעה אחרת: להגיב בשלילה חמורה כלפי סין, לקבוע אותה כתוקפנית בקוריאה, ולגייס את המדינות לפעול נגדה.

החל דין ודברים קשה. אמריקה היתה מוכנה להמתיק את הנוסח, לא לתבוע פעולה נגד סין, אלא רק לקבוע אותה כתוקפנית. התפתחו ניגודים בין אמריקה ובין אנגליה מצד אחד, ובין אמריקה והמדינות האסיאתיות מצד שני.

בינתיים קרה דבר משונה במקצת. בלי שבאה פנייה חדשה לסין, סין שלחה הודעה חדשה, שברור היה שהיא מתונה הרבה יותר מההודעה הקודמת. מי שעיין היטב בנוסח - לא ראיתי את הנוסח המלא, אני סומך על בא כוחנו האומר שעיון מדוקדק בנוסח מוכיח שהתשובה הזאת מתכוונת לקבל את התוכנית שלנו, אם לצרף דברים שנאמרו במקומות שונים של התשובה.

אני רוצה להביע השערה. אני משער שהתשובה השנייה באה על פי הדרכת מוסקבה. אני משער שהתשובה הראשונה ניתנה לפני שמוסקבה הספיקה להתקשר אתם. איני חושב שהקשרים בין פקין ומוסקבה הם בדיוק כמו הקשרים בין מוסקבה וורשה או בוקרסט. התשובה הראשונה היתה תשובה בלתי אמצעית של סין, ועם הגיע ידיעה ממוסקבה הם שלחו תשובה שנייה.

יש לי ראיה לדבר. הרוסים בלייק סכסס טענו כל הזמן, שסין לא התערבה בסכסוך זה. זה אומנם היה לצחוק, אבל וישינסקי עמד על זאת בעקשנות אשר רק בולשביק מסוגל לה, והוא חזר ואמר שאלה היו ״מתנדבים״ סיניים. כאשר פנו בפעם הראשונה לסין בהצעת הפסקת אש, היא ענתה בשלילה, אבל השתמע מתשובתה שהיא צד בעניין. גם בפעם השנייה, כאשר התוכנית שלנו שימשה יסוד לפנייה, שוב ענתה סין מה שענתה מתוך הבנה גמורה שהיא צד בעניין. התשובה השלילית, שבאה ללא כל יוזמה מצד האומות המאוחדות, בה נאמר אם התנאים יהיה כאלה, תהיה סין מוכנה לייעץ למתנדבים הסיניים לצאת מקוריאה. בפעם הראשונה מסכימה סין לפנות את קוריאה. כל הזמן הם דרשו שהאמריקנים יצאו ראשונה, ואחר כך יוכלו לנהל משא ומתן.

אני מייחס זאת להתערבות מוסקבה. הם טענו שלא ייתכן שמכשילים אותם. אבל זוהי רק השערה.

על מה אני מבסס עוד השערה? כאשר היתה לנו שיחה פנימית עם מאליק, הוא אומנם מתח ביקורת על התוכנית. בשיחה איתנו לא רק שלא הביע התנגדות לתוכנית, אלא הוא סיים את השיחה: ״על כל פנים, אני מאחל הצלחה במעשה האציל שלכם״. בויכוח הפומבי בוועדה הצביע נגד. הוא ביקש רשות להסביר את הצבעתו. לא תמיד מבקשים רשות להסביר הצבעה. עושים זאת רק כאשר מחשיבים בייחוד שיהיה ידוע מדוע הצביעו נגד הצעה מסוימת. הוא אמר: ״הצבעתי נגד, כי כל הבירור הזה התנהל, והחלטה זו נתקבלה, שלא בנוכחות קוריאה הצפונית וסין העממית״. מכלל הן אתה שומע לאו, או אולי מכלל הלאו שמעת הן. הוא הצביע בשלילה לא כי הוא מתנגד לתוכנית. אלא רק כי הוא מתנגד לזאת שהחליטו שלא בנוכחות קוריאה הצפונית ובא כוח סין העממית. ההרגשה בלייק סכסס היתה שרוסיה מוכנה להשתמש בזאת כבמוצא.

אני מחזק את השערתי על ידי כך, שבינתיים הגיע דבר ניו יורק למוסקבה וממוסקבה לפקין. זוהי דרך ארוכה יותר מאשר מניו יורק לפקין, ואחרי שהדברים עברו את הדרך הארוכה הזאת, שלחה ממשלת פקין את הודעתה השנייה. התשובה השנייה של ממשלת סין העממית מחזקת את ידי המתונים, קודם כל את ידי האסיאתים, גם את ידי האנגלים. בינתיים באה הודעת אטלי,^[6] אשר הבליטה את הניגוד בין ארצות הברית ואנגליה. היום יש הודעה נמרצת מאוד של נהרו.^[7] לעומת זאת, נתפתח בינתיים בארצות הברית תהליך הפוך, לא בתוך המשלחת אלא באמריקה בכללה. הולכת וגוברת הפסיכוזה האנטי־קומוניסטית, בתוך זה הפסיכוזה האנטי־סינית. שני הבתים [של הקונגרס] קיבלו פה אחד החלטה בעד גינוי סין כתוקפנית, בעד יד חזקה בעניין זה.

זה מותח מאוד את החזית המערבית, זה יוצר בשבילנו בעיה קשה. הקו של המשלחת שלנו הוא לנקוט קו פסיבי, כי יש רגישות יתר בארצות הברית בשל אי־הזדהות איתה בעניין זה. וזאת בעצם הימים שמארגנים למשלחת שלנו בקונגרס פעולה לעזרת ישראל. כאשר יגיעו להכרעה, יכול להיות קו ההוראה שלנו למשלחות שלנו לא להיפרד מאנגליה, להיות בין אנגליה וארצות הברית, לא להיות בין אנגליה והודו. מה שעוזר לנו זוהי היוזמה האסיאתית החדשה, והפרץ ההולך ומתרחב בין עמדת אמריקה ובין עמדת הערבים בלייק סכסס. פרץ זה הולך ומתחזק. הערבים הולכים בניגוד לארצות הברית. בעניין זה המצב שלנו מסובך מאוד. רציתי שהחברים ידעו זאת.

לאנגליה יש שיקולים כאלה: היא בשום פנים ואופן אינה סומכת על תבונתה הממלכתית של ארצות הברית. היא מתייחסת לזה בזלזול גמור. מצד שני היא אינה רוצה לקומם את האמריקנים נגדה. היא חושבת שפרץ רחב יותר בינה ובין אמריקה עלול להגביר את הנטיות האיזולציוניסטיות [הבדלניות] באמריקה. יש הצעה שאמריקה תציע משא ומתן. זה מעיד על הרוח הנושבת. אפילו איש לא רציני אינו יכול להציע הצעה דומה אם אין אווירה מתאימה. גם כדי להציע הצעה יוצאת דופן נחוצה אווירה מתאימה. זה שיקול המסייג את עצמאותה של אנגליה בעניינים בינלאומיים.

בינתיים יש התפתחות ביחסים בינינו ובין אנגליה. היו שיחות חשובות בלונדון איתנו, והציר שלנו הודיע שהוא מוצא לנחוץ למסור דין וחשבון לממשלה. הודענו לו שאם רק אפשרי, רצוי שזה יימסר בדרך אחרת ולא בדרך ביקורו האישי, הוא עומד על דעתו שאין לו אפשרות אחרת למסור את הדין וחשבון שלו אלא על ידי ביקורו בישראל, והוא ביקש לסמוך על דעתו שעניין זה מחייב את ביקורו - (השר הרב י .מ. לוין:^[8] מה ביקורו של הגנרל הבריטי כאן?)^[9] - (ראש הממשלה ד. בן^-גוריון: ההודעה הרישמית [הבריטית] היתה על ביקור נימוסין. חוששים שזה הרבה יותר מאשר ביקור נימוסין) - הגנרל הבריטי יבוא להכרה ולשוחח. מה שנשמע מהציר יקדים לביקורו של הגנרל ואולי גם יסבירו.

להלן נדונה שאלת ההצבעה של נציג ישראל בדיון הקרוב בעצרת או״ם בשאלת קוריאה. רוה"מ ב"ג הצדיק את העמדה האמריקנית שיש להמשיך במלחמה בכוחות סין, והביע דעתו כי אם אנגליה תצטרף למצדדים לעמדה זו, גם ישראל תצביע בעדה.

השר מ. שרת: לא היה לי כל ספק. אם יש תשובה שלילית מסין, מוכרחים הדברים להתגלגל כך שתהיה החלטה נגד סין. מוכרחה להיות התקפה נגד סין. ארגון האומות המאוחדות אינו יכול לבטל את עצמו ואת סמכויותיו וגם אינו יכול לוותר על הפרסטיז׳ה שלו, העומדת כרגע על הקלף. ברגע שיש התפתחות צעד אחר צעד נגד סין, יותר ויותר נכונות למשא ומתן, התקרבות לפשרה, אז ההתעקשות של אמריקה מזיקה לעניין. בסופו של דבר זה עלול להזיק גם לאמריקה. המצב הוא שאמריקה לא ראתה אפשרות ברגע מסוים להישאר בקוריאה. הם אמרו לעצמם: מוטב לצאת מקוריאה. לא נוותר לאנשים אלה. באופן אחר אפשר היה להשאיר חלק של קוריאה בידי האמריקנים. כל זמן שיש אפשרות למשא ומתן, אסור לפי דעתי לאבד אותה. לזאת דרושה הסכמת אמריקה. לא נלך בריב גלוי עם אמריקה בעניין זה. נעשה בפנים מה שאפשר לעשות, אחרת זה מסכן את עמדתנו ולא מועיל לעניין.