פתח
דבר
דבר
דבור 1951 הוא רביעי בסידרת כרכים שהעמותה למורשת משה
שרת מייחדת להתבטאויות משה שרת בעל-פה בתשע שנות כהונתו בממשלת ישראל כשר חוץ
בשנים 1956-1948
וכראש ממשלה בשנים 1955-1954 -
כרך לכל שנה.
בשנת 1951 ידעה המדינה מספר זעזועים עזים, שלא כבקודמתה 1950, בה נהנתה המדינה הצעירה משלווה יחסית
בתחומי פנים וחוץ.
בתחום הפנים סערה המדינה על רקע
הבחירות לכנסת השנייה. משה שרת נטל חלק פעיל במלחמת הבחירות, כפי שיעיד מצבור
נאומיו לפני קהלים שונים ברחבי הארץ, המובאים בספר זה במרוכז.
גילוי המחתרת הדתית ״ברית
הקנאים״, שחבריה זממו להוציא לפועל סידרת פעולות אלימות נגד מוסדות המדינה במחאה
על פגיעה בשמירת השבת בירושלים, חשף בשולי המחנה הדתי זרם קיצוני, שכפר בריבונות
המדינה. תופעה זו חוסלה לשעה, אך המשיכה לתת אותותיה בשנים הבאות. משה שרת,
שבתקופה זו כיהן כממלא מקום ראש הממשלה, לא נרתע מהפעלת תקנות שעת חרום מורשת
המנדט הבריטי במאבק רשויות החוק במחתרת הדתית.
בתחום החוץ אירעו, בנוסף
לפיגועי מסתננים חמושים ולפעולות גמול של צה״ל, שני עימותים אלימים קשים בגבול
ישראל-סוריה: הראשון, תקרית אל-חמה על חופי הירמוך ב-4 באפריל, שבמהלכה נהרגו שבעה חיילי צה״ל ובעקבותיה בוצעה פעולת
גמול ראשונה באמצעות מטוסי חיל האוויר; השני, קרב תל אל-מוטילה, שניטש בראשית מאי
על גבול האזור המפורז שמצפון לכנרת, שם חדרו לוחמים סורים לשטח ישראל ונהדפו
בקרבות שגבו מכוחות צה״ל עשרות קורבנות. אירועים אלה הבליטו תחילתו של פער מתרחב
והולך בין תפיסות שר החוץ משה שרת ובין תפיסות המימסד הביטחוני, שב-1951 עמדו בראשו ראש הממשלה ושר הביטחון דוד
בן-גוריון והרמטכ״ל יגאל ידין. להבהרת המחלוקת העקרונית בסוגיית מדיניות הביטחון
של ישראל, הובאו במדור נספחים כמה מכתבים פרי עטם של משה שרת ויגאל ידין.
מפעל ייבוש אגם החולה, שבוצע
במסגרת תוכנית המוביל הארצי להזרמת מימי צפון הארץ לדרומה, התנהל תוך הפרעות
אלימות של צבא סוריה. על רקע זה התחוללה התנגשות בין ישראל ובין האו״ם, שלא ירדה
מסדר יומו של שר החוץ. האו׳׳ם מילא תפקיד מכריע בחתימת הסכם שביתת הנשק
הישראלית-סורית שנתיים לפני כן, ומכאן משקלו הרב בפרשת הטיית הירדן, שהוצאה לפועל
בשטח המפורז שנקבע ונתחם בהסכם זה.
״המלחמה הקרה״ בין שני הגושים
העולמיים, האמריקני והסובייטי, הגיעה לשיאה ב-1951 על רקע הצטרפות צבא סין הקומוניסטית אל צבא קוריאה הצפונית במלחמת
קוריאה. למהלך זה, שהעמיד את מדינת ישראל לימין האו׳׳ם הנתקף, נודעה השפעה יתרה על
התרחקותה ממדיניות ה״אי-הזדהות״ שבה דגל משה שרת בשנותיה הראשונות של ישראל, ועל
הזדהותה עם הגוש המערבי-דמוקרטי. עם זאת, בלט משה שרת בנקיטת יוזמה פעילה בעצרת
או״ם לפתרון מדיני מוסכם של הסכסוך הצבאי.
״המלחמה הקרה״ נתנה אותותיה
בישראל בהזדהות מובהקת של מפלגות השמאל מפ״ם ומק״י עם מדיניות ברית המועצות ומשטרה
הקומוניסטי, ומכאן גם התנגדותן העקרונית לקבלת סיוע כלכלי אמריקני. משה שרת, שכשר
חוץ פעל בעיקביות להשגת סיוע חיוני זה על צורותיו השונות, נאבק בנחישות, שוב ושוב,
בגילויי ההזדהות השמאלנית ובתוך כך, בהבחינו בין שני הגושים, טבע את המושגים ״עולם
פתוח״ ו׳׳עולם סגור״.
המצוקה הכספית הבלתי-נמנעת,
שהביאה את ישראל אל סף פשיטת רגל עקב עלויות הקליטה של נחשולי העלייה - בשנה
הנוכחית בעיקר עליית יהודי עיראק - הולידה את רעיון תביעת שילומים מגרמניה
המערבית, שקרם עור וגידים במהלך השנה.
ב־1951, כבשנים קודמות, היה מינעד הנושאים שהעסיקו את משה שרת רחב
ומגוון. סקירותיו המדיניות השבועיות לממשלה, הרצאותיו ונאומיו במסגרות שונות - בכנסת,
במוסדות מפא״י ובאסיפות עם - מצטרפים לסיכום שנתי מאלף וממצה של תולדות מדינת
ישראל בשנה הנוכחית, הרביעית לקיומה.
מערכת העמותה השתדלה לכלול בכרך
זה את מירב התבטאויות משה שרת בעל-פה ככל שהשיגה ידה לאתרם. כבכרכי הסידרה
הקודמים, נשארה המערכת נאמנה לעיקרון הבאת הדברים כנתינתם, ללא השמטות, גם כאשר
מדובר בכפילויות. מן הראוי לציין, כי בנאומיו המדיניים בכנסת כיוון שר החוץ משה
שרת לא רק לנבחרי העם ולציבור הרחב, אלא גם לאוזני משרדי החוץ של המעצמות השונות,
שנציגיהן בישראל היו קשובים להתבטאויותיו.
בעריכת דבר דבור 1951
נעזרנו רבות בכרך תעודות
למדיניות החוץ של מדינה ישראל <תלחמ״י> לשנה זו, שראה אור
מטעם ארכיון המדינה בעריכת ההיסטוריונית ימימה רוזנטל. הקורא מופנה לא אחת למסמכים
רלוונטיים המובאים בכרך עתיר מסמכים זה, שרבים מהם פרי עטו של שר החוץ משה שרת. המבקש
להעמיק יצא נשכר אם בד בבד עם קריאת הספר הנוכחי יעיין בכרך התעודות, הכולל בהקדמה
סיכום מאיר עיניים של שנת 1951.
רוב מסמכי דבר דבור 1951
הועתקו מפרוטוקולים של דיונים, שרובם ככולם לא נערכו בידי הדובר. העורכים השתדלו
לעשות כמיטב יכולתם להנהיר סוגיות לשוניות וענייניות, אם בהערות ואם בעריכה קלה.
במקרים מסוימים, בשל חשיבות נושאי הדיון, ראינו להביא גם דברי דוברים אחרים במקצתם
או במלואם. הפרוטוקולים המקוריים נגישים לציבור במלואם בארכיונים השונים.
פרטים ביוגרפיים על אישים הנזכרים במסמכי הספר
מובאים בהערה, בדרך כלל בעמוד איזכורם הראשון (במפתח האישים מודגש מספר עמוד זה).
תודת העמותה למורשת משה שרת נתונה להנהלות ארכיון
המדינה, ארכיון מפלגת העבודה ע״ש משה שרת, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון צה״ל
ולעובדיהם.
ישאו תודה דר׳ פנחס עופר ויעל מדיני על עזרתם
המסורה בהבהרות ובעקירת שיבושים.
נובמבר
2019 יעקב ורנה שרת
