42. הממשלה,
ישיבה ב׳[1]
14.3.1949
החזרת
פליטים - רק במסגרת שלום
סעיף ב׳: סקירה
השר מ. שרת: אין לי
מה למסור על מצב העניינים באילת חוץ מזה שיש כנראה כוונה מצד האנגלים לעורר שאלה
זו במועצת הביטחון. ייתכן שאין זה אלא איום בלבד. גם אם האיום הזה יוצא לפועל -
איני חרד לעניין. אומנם מבחינת טכנית אפשר לטעון כי הייתה בזה[2] הפרת
ההפוגה, אבל גם אם יתקבל, שזו הפרת הפוגה אין היא רצינית לגמרי, כי זו הפרת הפוגה
רק במובן של הזזת עמדות, אבל לא יריות ופלישה לתחום אחר - לא מעשה תוקפני.
על ענייני רודוס, הלבנון, אין שום דבר מסוים שאפשר להודיע. יהיו
שלבים נוספים בהתפתחות בשבוע זה.
יש לי להביא עניין אחד לממשלה והוא קשור ביחסינו עם ועדת הפיוס. נדמה
לי, שמסרתי בדוח שלי על הישיבה שהייתה פה, שהם הפצירו בנו מאוד שנפרסם איזו הודעה
בשאלת הפליטים שתוכל לעזור להם במשא ומתן שלהם עם מדינות ערב להגיע לידי איזה
הסדר, שחלק עיקרי ממנו יהיה יישוב פליטים בארצות אחרות. לפי אופן הצגת השאלה מצדם,
היכולת שלהם להשפיע על מדינות ערב בכיוון זה תלויה באיזו הבעת נכונות מצדנו לקבל
חזרה לפחות חלק מהפליטים הערבים. הם מאוד מפצירים ואתמול קיבלתי מברק מאתרידג׳,[3] החבר
האמריקני, שנפרסם איזו הודעה שתגלה רצון טוב מצדנו. אני מוכן הייתי לבצע פרסום
הודעה, אשר תכלול את הנקודות הבאות, ואין בזה שום חידוש לגבי הניסוחים הקודמים,
אלא זה ייעשה לשם ריכוז העניין.
ואלה הנקודות:
[אלף] קביעת האחריות של מדינות ערב לבעיית הפליטים.
בי״ת, הבעת
יחס אנושי מצדנו לצרת הפליטים בתור אנשים.
גימ״ל, הבעת
הכרתנו כי הפתרון העיקרי לבעיית הפליטים עכשיו, במצב שנוצר, הוא התיישבותם בארצות
אחרות.
דל״ת, הודעה
שבמידה שיש לדבר על החזרת חלק, אפשר לדבר על זה אך ורק בתוך המשא ומתן כחלק מהמשא
ומתן של שלום.
ה״א, אם
יתקבל עניין ההחזרה, ממדי ההחזרה יהיו תלויים באופי השלום.
דבר זה יימסר בצורת הודעה. זה יכול להיות בתשובה לשאלה. זה יכול
להתפרסם כמסירת דברים שנאמרו מצדנו לוועדת הפיוס - (השר מ. שפירא: אולי כדאי למסור
זאת במסיבת עיתונאים?) - גם זה אפשרי - (השר ד. יוסף: הייתי מציע להשמיט את הסעיף
האחרון)- אולם זה הדבר העיקרי - (השר ד. יוסף: יש לך משהו מרעיון זה בסעיף הרביעי
אם כי בפחות התחייבות) - (רוה״מ ד. בן-גוריון: גם לדעתי הסעיף האחרון אינו נחוץ.
נאמר שעם כריתת השלום נדון על עניין זה) - אולם בזה כל העניין. קיימת שאלה אם לקבל
משהו מאיתנו ואז עלינו לעזור לה בזה.
להלן התנהל דיון. רוה״מ חזר והביע דעתו, כי
נושא החזרת הפליטים יידון רק בעת המשא ומתן על שלום. השר ב. שיטרית הציע להוסיף את
שאלת ה״טרנספר״ - ״למען יידעו שמוכנים אנו לשאלה זו ורוצים אנו בעליית יהודים
מארצות ערב ובהחלפתם בערבים פליטים״.
השר מ. שרת: בשאלת
הטרנספר אמרתי שיש לנו דרך לשלב זאת ואני מציע את הדרך הבאה, וזאת מתוך הנחה,
שבמסיבת עיתונאים תהיה תשובה לשאלה ולא הודעה יזומה מצדנו. נמסור שם אינפורמציה
שאחד מחברי הוועדה העלה שאלת הטרנספר ואנו רואים בזה תגובה חיובית בהחלט מצדנו. זה
פוטר את היהודים מאחריות. זאת אינה הצעה יהודית אלא אנו מגיבים, ובכלל לא אנו
המציעים אלא להפך - מחזקים אנו את הידיעה, שדבר זה הוא פרי מחשבתו של אחד מחברי
הוועדה. אולם לגוף העניין השאלה העיקרית היא זו: מדברים אנו על החזרה או לא? זאת
אומרת, בהודעה זו תיזכר האפשרות של החזרת חלק מהפליטים? אם אומרים אנו שכן, נזכיר
ממדים, כי זה מצמצם ולא מרחיב, או שנחליט שאיננו מזכירים זאת. אני רוצה לדעת מה
דעת מר בן-גוריון בשאלה זו. המילה ״החזרה״ צריכה להיזכר כאן או לא? - (רוה״מ ד.
בן-גוריון: היא תהיה נתונה בדיון על שלום. ייזכר עניין אפשרות ההחזרה) - איני רוצה
שיתקבל רושם שמוכנים לדבר על החזרת כל הערבים. אני רוצה שיהיה פתרון של התיישבותם
בארצות אחרות.
הערות:
