הממשלה הזמנית, ישיבה מ״ד-עבר-הירדן מוכנה לפתוח במשא ומתן
שם הספר  דבר דבור 1949
שם הפרק  הממשלה הזמנית, ישיבה מ״ד-עבר-הירדן מוכנה לפתוח במשא ומתן
כותרת משנה  סעיף א׳: סקירה



29. הממשלה הזמנית, ישיבה מ״ד[1]

14.2.1949

עבר-הירדן מוכנה לפתוח במשא ומתן

 

 

סעיף א׳: סקירה

 

השר מ. שרתוק: הדבר הראשון שאני צריך להודיע הוא, שכמעט כל מדינות המערב לא תהיינה נוכחות בטקס פתיחת האסיפה המכוננת [בי-ם]. הייתה פעילות דיפלומטית ביניהן לבין עצמן, ובין ארצות-הברית וביניהן. ארצות-הברית הודתה בלחץ מצד צרפת והוותיקן, לא פירשו בשמה של אנגליה. צרפת הייתה כנראה פעילה על רמה ״גבוהה״ ועל רמה ״נמוכה״, כי לדעתם זה צעד להפגין שייכות ירושלים לישראל, וזה עלול לשים לאל כל עבודת הפיוס והחלטות האו״ם.

היה לנו דין ודברים, לא חריף ביותר, עם ממשלת ארצות-הברית, כי אנחנו לא עשינו מזאת עניין שעומד עליו כל העולם. הנציג שלהם בתל-אביב מאוד מאוד השתדל להשפיע על ממשלתו שתרשה לו לבוא לירושלים לפתיחת האסיפה המכוננת. לפני ימים אחדים הייתה ידיעה, שניתנה לו הוראה מהבית הלבן להיות נוכח. אך הוא בא כוח ה״סטייט דפרטמנט״, ולא הגיע כל אישור לידיעה זו מצד ה״סטייט דפרטמנט״. ה״סטייט דפרטמנט״ שלח איגרת בעל פה בה נאמר, כי עניין ירושלים הוא מרכז הרגישות. הם חוששים שזה יכול להשפיע על כל המשא ומתן של שלום. זהו נגד הכרת הרבה מדינות והעניין עומד אצלם ברומו של עולם. גם הם מוכרחים להודות [באוזני מדינות שונות] שזה יתקבל כהפגנת הרצון שלנו לפשוט ריבונותנו על ירושלים, וזה עלול להשפיע על קבלתנו באו״ם. זה לוּוָה בהתנצלויות. אנחנו אמרנו, שפעולה זו לא תגרום להשראת רוח טובה, וכי אין בכוונתנו לנצל את אקט פתיחת האסיפה המכוננת לשם איזו פעולה קונסטיטוציונית לגבי ירושלים. אם יבואו לא נראה בזאת הסכמה מצדם לכל אשר עלול להיות במושב זה. אנחנו רואים בבואם רק אקט של ידידות ונימוס.

עכשיו אני שומע כי בכל זאת תבואנה שתי מדינות מערביות: הולנד ודנמרק.

כן אני שומע, שנציג הוותיקן במדינת ישראל יבוא, יבואו אחדים מראשי הכמורה. מהקורפוס הדיפלומטי יהיו נציג ברית-המועצות ונציג הולנד, ויהיו קונסולים: הדני, הפולני, הצ׳כי. מזה יהיה מורכב הקורפוס הדיפלומטי אם לא יחול שינוי.

פרשה שנייה - רודוס. הזמנתי את יגאל ידין לישיבה, אך כנראה לא הספיק להגיע [מרודוס], ואמסור בקיצור נמרץ. אנחנו הודענו לבאנץ׳ שאנחנו מוכנים להוציא את הצבא מאזור עוג׳ה בתנאים הבאים:

אל״ף, האזור יצומצם באופן ניכר מאשר התווה אותו באנץ׳.

בי״ת, שהאזור לא יהיה תחת או״ם, אלא פשוט יהיה ריק כמו שיהיה ריק העבר השני של הגבול.

גימ״ל, שהוא ישמש מושב יחיד לוועדת שביתת הנשק ולא תשב הוועדה גם בעסלוג׳ וגם בבאר שבע.

לפי הידיעות שקיבלנו מרודוס זה לא בלי סיכויים שזה ישמש יסוד להסדר, אבל אין לדעת בהחלט. החלטנו לתת למשלחת סמכות לוותר אם יהיה צורך בכך.

היה מגע עם ממשלת עבר-הירדן. הם הודיעו שני דברים:

אין לסמוך על ידיעות שיש בעיתון.

לא יצאה משלחת ולא נקבע תאריך ליציאתה.

הם מוכנים ללכת לרודוס. היו מעדיפים שיהיה משא ומתן קודם ישיר, שבו נגיע להסכם בכל הדברים וברודוס יצטרכו רק לחתום. לעומת זאת, הודיעו שיש לחץ מצד ועדת הפיוס, שיוציאו מעניין המשא והמתן ברודוס את עניין ירושלים, שעל זה יהיה משא ומתן לחוד בירושלים בהשתתפות ועדת הפיוס. אמרנו שאנחנו מעדיפים משא ומתן ברודוס על כל הדברים. הזמנו אותם לחזית משותפת בעניין זה. הם אמרו שהם אינם רוצים בירושלים בינלאומית אלא חלוקת ירושלים. חלוקת ירושלים פירושה חלק עברי וחלק ערבי. אנחנו גורסים את הרובע היהודי בעיר העתיקה כחלק מהחלק העברי. לא ברור בדיוק אם הם מבינים את החלק העברי כפי שאנחנו מבינים אותו - לא מה שהיה פעם עברי, אלא מה שעכשיו עברי.

לא נכנסנו למשא ומתן זה. יש יסוד להניח שהם מבינים זאת. לא קיבלנו כל צורה מסוימת של הסכם. ייתכן שזה יהיה במשך השבוע. אם באמת גם מהמצרים תהיה תזוזה, ויגיעו לידי עמק השווה ברודוס בינינו לבין המצרים, רק אז ניגש ברצינות לעבר הירדן.

 

הערות:

[1] מתוך הפרוטוקול, סעיף א׳.

 

העתקת קישור