.27 ועדת החוץ, מועצת המדינה הזמנית, תל-אביב[1]

8.2.1949

אנו מעדיפים מדינה ערבית נפרדת

 

 

ראשון הדוברים, ראובן שילוח, דיווח על המשא ומתן לשביתת נשק המתנהל עם נציגי מצרים ברודוס. אחר כך הציגו חברי ועדת החוץ שאלות לשר החוץ. קטעים ענייניים מתשובות שר החוץ מובאים להלן:

 

מר שרתוק: השיקול העיקרי אצל המצרים הוא של פרסטיז׳ה פנימית לגבי הקהל שלהם. הם אינם מעזים להביא הביתה את הוויתורים שאנו דורשים מהם, וכן אין הם מעזים לשוב הביתה בלי הסכם. המוצא הוא אפוא לשבת ברודוס. לעומת זאת, ישנו לחץ מארצות-הברית הן על המצרים והן עלינו. אך בטרם נשא הלחץ הזה את פריו המלא בקהיר באה הצעת באנץ׳,[2] שהמצרים יכלו לקבלה ויצא כאילו אנו הסרבנים. ארצות-הברית פנתה אלינו בבקשה - עם כל ההסתייגויות שמא יש לנו נימוקים חשובים - שנעשה עד קצה גבול יכולתנו למען הגיע להסכם.

שאלת הפליטים אינה מופיעה לגמרי במשא ומתן ברודוס.

על דרישת עבר-הירדן מעיראק לפנות את הצבא העיראקי מארץ-ישראל, ידוע לנו רק מהעיתונות. מה שאנו שמענו מאנשי עבר-הירדן הוא, שאינם יכולים להכריח את העיראקים להסתלק. במקרה שילחצו והעיראקים יסתלקו, ייתכן שייווצר שלב בהסתלקות צבא עיראקי מנקודות ספר שלנו, שאולי יתאפשר לנו לתפוס אותן מבלי הסתבכות בפעולה תוקפנית עם הלגיון, כי זו עלולה להתיר את הרצועה לאנגליה. זאת אני אומר באופן תיאורטי בהחלט.

המשא ומתן עם רומניה על עלייה מתקדם, אם כי לא בקצב הרצוי לנו.

הידיעה על גיוס נאצים [לצבא מצרים] נבדקה על ידנו ונמצאה מחוסרת יסוד. ידוע שיש גרמנים ויוגוסלבים בשירות הערבים.

נציג ארצות-הברית הודיענו, שכוונת ממשלתו להעלות את הצירות פה על מנת שאנו נעשה אותו דבר בוושינגטון. אחרי לבטים הסכמנו לכך. הודענו על כך למוסקבה וייתכן שאף הם יעשו זאת. לבטינו היו הן לגבי שוויון הרמה והן בגלל סיבות תקציביות. נימוקי ארצות-הברית, עד כמה שאנו יכולים לעמוד עליהם, הם:

לזכות בוותק הדיפלומטי,[3]

להפגין ידידות לישראל

ולהשוות את נציגם פה למעמד נציגיהם בארצות ערב.

אני רוצה למסור דוח על פגישתי אתמול עם ועדת הפישור.[4] הם פנו אלינו ואמרו שהם החליטו לצאת לסיור רשמי בבירות של המדינות השייכות לסכסוך. יצאו קודם לבירות ערב, אך מעוניינים לשוחח עמי לפני צאתם ואמרתי שאני מוכן לקבלם בביתי בירושלים. ראיתי מראש מה תהיינה השאלות והבאתי לפני הממשלה ביום א׳ את הקו שאנקוט. קיבלתי אישור על כך. בנוגע לפליטים העמדה ידועה - לא לפני השלום, במידה שתהיה חזרה, לא יהיה בה פתרון לבעיה, אלא יש לחפש פתרון אחר. כל זה מתוך הנחה, שהערבים לא יחזרו היום לאותה מדינת ישראל שהיו חיים בה אילו לא התמרדו נגדה.

השאלות המתעוררות הן יישוב מחדש ואינטגרציה [של הפליטים] במדינה שרובה ככולה יהודית. הודעתי שאנו מוכנים לשלם פיצויי קרקע, ואמרתי שיש אצלנו אנשים העוסקים בכך. ציינתי שתי גישות:

אל״ף, האינדיבידואלית היורידית, שכל מי שיש לו נחלה יקבל את תמורתה.

בי״ת, הציבורית - שכל הכסף ילך לקרן כללית ליישובם של הפליטים.

הדגשתי שהצד שכנגד לא מצטיין במחשבה כלכלית יסודית. הוא חי מן היד אל הפה והוא אינו מצטיין גם בדאגה לאנשים הללו. ציינתי שכל דברי אינם מחייבים את הממשלה העתידה. על גבולות דיברתי באופן כללי מאוד. אמרתי שאנו מעדיפים מדינה ערבית נפרדת, אבל הממשלה לא תהיה, לדעתי, מוכנה להילחם על כך ויש צורך להביא בחשבון גם פתרונות אחרים, ואז צריך להיות ברור שזה יביא לתביעות לתיקוני גבולות לגבי המצב של היום. במידה שמדובר על סיפוח [א״י הערבית] לעבר-הירדן, לא נוכל להתעלם מהחוזה שלה עם אנגליה, המאפשר לה לשמש בסיס לאנגליה. לנו יש מדיניות ברורה, שהאזור שלנו לא ישמש בסיס לאיזה כוח שהוא בעולם. זה חל גם על כל שטח שהוא כה קרוב. לכן נעמוד על כך שהחוזה הזה לא יחול על ארץ-ישראל המערבית.

בנוגע לירושלים הם חושבים שכבר העמדנו אותם בפני עובדות, שמעשנו זה שם לאל את כל פעולת הוועדה. על כך אמרתי שזהו פרי ההיגיון של המצב. כבשנו [את העיר] כהכרח חיים. דרושים חוקים ומובן שלא חקקנו חוקים מיוחדים לירושלים, אלא חלים עליה כל חוקי ישראל.

באשר לעיר העתיקה, הצגתי את עמדתנו שתהא ירושלים החדשה למדינת ישראל ובעיר העתיקה אנו מוכנים למשטר בינלאומי. הדגשתי שאנו מעוניינים להגיע לפתרון תוך הרמוניה עם או״ם ללא התחייבות לקבל את דינה כל זמן שיש תקווה להגיע לעמק השווה ולא נדחק את הקץ.

כל נטייתם של חברי הוועדה היא להשיג מאיתנו ויתורים. יש להם הוראות ברורות - ירושלים בינלאומית, פליטים, שלום - כל זה פירושו שיצטרכו לדרוש מאיתנו ויתורים. הם שאלו לעמדתי ביחס לשלום. עניתי שאנו בעד שלום במשא ומתן ישיר בנפרד עם כל מדינה. עם סעודיה ותימן אין לנו עניין במשא ומתן של שלום, ולא משום שאיננו מעוניינים בשלום עמהן. גם עם בורמה וציילון אנו רוצים לחיות בשלום ואיננו מזמינים אותן לוועידת שלום. עם כל מדינה ערבית יש לנו עניינים שונים. אין זה תנאי, אך נעדיף לדון בנפרד.

 

הערות: