131. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - פגישה עם וונדל ווילקי - 15.9.1942
שם הספר  מאבק מדיני ב'
שם הפרק  131. ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים - פגישה עם וונדל ווילקי - 15.9.1942
כותרת משנה  שאלות מדיניות

131

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

15.9.1942

פגישה עם וונדל ווילקי

 

שאלות מדיניות

 

מר שרתוק: קיבלנו טלגרמה ממר בן-גוריון, כי הוא מקווה להשיג מקום באווירון בעוד שבועיים שלושה. ב-5 ליולי שלח אלינו חומר על המשא ומתן עם הבלתי ציונים. נראה שחומר זה לא הגיע לידינו, בינתיים השתנה המצב וב-5 לספטמבר שלח חומר נוסף.

שליחו של נשיא ארצות הברית, מר וונדל ווילקי, שהה בארץ 24 שעות. שוחחתי איתו ביום ו', 11 דנא כחצי שעה. עלי להגיד את האמת, כי איני [מתפעל] כלל וכלל מהשיחה. זו פעם ראשונה נפגשו שני עולמות רחוקים. מר ווילקי שאל במשך כל זמן השיחה שאלות, ועל ידי כך החזיק את היוזמה בידיו וזה מאוד הכביד עלי, וברגע מסוים הצטדק מר ווילקי שעליו להיפגש עם אנשים אחרים והפסיק את השיחה.

השיחה עצמה התקיימה בנוכחותם של שלושת מלוויו של מר ווילקי וגם הקונסול האמריקאי היה נוכח, וכולם התערבו בשיחה. כן היה שם צלם, שבמשך כל הזמן קפץ ממקום למקום על מנת לצלם אותנו.

מר ווילקי פתח בשאלה אם יש כאן עניין משותף שאפשר יהיה לבנות עליו את העתיד, כמו שמראה המצב באירופה. השבתי לזה, כי הכרחי לקבוע פעם ולתמיד כי בעיית ארץ-ישראל היא יחידה במינה. בכל מקום בעולם האוכלוסייה היא דבר סטטי ומה שאין כן בארץ-ישראל. הבעיה נוגעת לשני העמים, והאוכלוסייה [היהודית] בארץ-ישראל אינה קיימת עוד, היא צריכה להיווצר על ידי העלייה. השאלה היא שאלה נצחית של העם היהודי מאז גלותו. יש גם לקחת בחשבון את חורבן יהדות אירופה, וברגע שייפתח מוצא הרי כולם יחפשו מקלט והארץ היחידה היכולה לקלוט את המוני ישראל היא ארץ-ישראל.

בנקודה זו שאל הקונסול האמריקאי כמה יהודים אפשר יהיה להכניס לארץ-ישראל. השבתי שאני מתאר לי שנוכל להתחיל בעלייה של 100,000 יהודים לשנה. לשאלת מר ווילקי כמה שנים תימשך עלייה זו, השבתי: הרבה שנים, כי עד כמה שתגדל העלייה יגדל יחד איתה כוח הקליטה של הארץ.

הוספתי, כי יש כמובן קושי גדול והוא השאלה הערבית, אבל אני מניח שלאחר המלחמה יהיה שלטון עולמי והוא יצטרך גם לפסוק בשאלת העם היהודי. בפני שלטון זה תעמודנה שאלות רבות לפתרון, והפוסקים לא יתעלמו משאלתנו אנו. שלטון זה יצטרך להסביר לערבים, כי בזכות ניצחון בנות הברית השיגו עמים אלה את חופשתם, ועליהם לוותר על פינה זו בשביל העם היהודי.

לשאלת מר ווילקי ביחס לפדרציה [הערבית] השבתי, כי אני מתאר לעצמי מדינות ערביות שונות אולי עם קשר ידוע [איתנו], אבל לאו דווקא פדרטיבי. אנו נעבור ודאי שני שלבים, וברור שבשלב ההתהוות לא נוכל למסור את כוח השלטון גם לפדרציה, כי אצלנו בארץ-ישראל תעמוד השאלה העיקרית, שהיא שאלת העלייה וההתיישבות. לאחר שהארץ תהיה יהודית יהיה לה חופש יותר ביחסיה עם שכניה מסביב. אגב, גם הערבים אינם מוכנים עוד למדינה אחת.

מר ווילקי שאל אז מה היא המדיניות כעת, ואמרתי שכרגע מדיניות הממשלה היא ״הספר הלבן״. מר ווילקי הוסיף ושאל אם מוציאים אותו לפועל. עניתי בחיוב, מחוץ לחלק השלישי, חלק הקונסטיטוציה.

אחד העוזרים של מר ווילקי, המומחה כנראה לשאלות המזרח התיכון, העיר כאן: ״הכוונה היא לחלוקת הארץ״, והייתי צריך להסביר לו שלא מניה ולא מקצתיה. הסברתי שהחלוקה הוסרה מעל הפרק מזמן, ובמקומה בא ״הספר הלבן״ המתכוון למסור את השלטון לידי הערבים.

מר ווילקי שאל אז מהם היחסים עם הערבים. הסברתי לו, כי בשטח היומיומי יש קואופורציה ידועה, אם כי היא אינה מלאה. בשטח האחר, בשטח בין העם היהודי והעם הערבי ביחס לעתיד הארץ, אין קואופורציה כזאת, אבל אנחנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף הפעולה גם בשטח הראשון. אין לצפות שהערבים יסכימו מראש לעלייה יהודית גדולה. מר ווילקי העיר כי זה מובן מאליו, אף מדינאי באמריקה לא יעיז לדבר על כניסת עשרה מיליונים מהגרים לארצות הברית. הוספתי והסברתי, שלאחר שנשיג עלייה גדולה הרי חזוננו הוא לשלום ושיתוף עם הערבים ולא מלחמה.

מר ווילקי נתקשה להבין את הקושי שבעלייה. הסברתי לו, שעלייה פירושה שינוי פני הארץ ולכן מתנגדים לה הערבים, וזהו העיקר. עניין העלייה הוא עיקר בשבילנו. אז שאל אחד מעוזרי מר ווילקי אם זהו עיקר בשביל יהודי הגולה או גם בשביל היהודים היושבים בארץ. השבתי לזה, כי זה עיקר בשביל שניהם גם יחד. עלינו להגדיל את מספרנו כדי להחזיק מעמד כאן, וזוהי שאלת חיים ליהדות אירופה שיהיה לה לאן להימלט. מר ווילקי אמר שהוא מבין זאת היטב.

הרושם הכללי הוא שהאיש הוא טוב לב, סימפטי, מראה פניו בריאים, אבל עושה רושם פרימיטיבי במקצת בגישה לעניינים.

לפני השיחה וגם לאחריה הייתה לי שיחה עם אחד היועצים של מר ווילקי, שמלכתחילה הזהירני שמר ווילקי נוסע לצורכי הסתכלות בלבד, ולכן ישאל רק שאלות ועלי יהיה לתת תשובות. אגב, שאל האיש, מה יהיה אם אחרי המלחמה אנגליה תיהפך לאנגליה קטנה והיא תעזוב חלק זה של העולם ותשאיר את היהודים לגורלם. השבתי כי איני מתאר לי את זאת, אבל גם אם יקרה כדבר הזה, אני מתאר לי שיהיה שלטון בינלאומי אחר, אבל במקרה של עזיבה נצטרך אנו לתפוס מה שאפשר.

ביקשתי את האיש להזכיר למר ווילקי, הנוסע לרוסיה, את עניין הפליטים היהודים ברוסיה, והוא הבטיח לעשות זאת.

 

להלן התנהל דיון בשאלת היחס לפעילות "האיחוד". הוצעו מספר הצעות לניסוח החלטת הוהפ״צ בסוגיה זו.

 

מ. שרתוק: אני מבין שההנהלה מסכימה שרק לאחר שתהיה השיחה עם אנשי ״איחוד״ תחליט ההנהלה בעניין זה. אם השיחה לא תביא לידי תוצאות חיוביות ייתכן שזה יחייב אותנו לחדד עוד יותר את הצעתנו. בהצעתנו אנו אומרים, שכל תוכנית שאינה לוקחת בחשבון את ענייני העלייה, מתנגדת לציונות.

אגב, עיתון ״הבוקר״ פרסם את דברי בוועד הפועל המצומצם בצורה לא יפה ומסולפת. אני, למשל, לא אמרתי בישיבה שאנשי ״איחוד״ אנטי-ציונים. העיתון ״הארץ״ מקבל כמטבע טובה את דברי ״הבוקר״ על הישיבה ושופך את חמתו על ״חופש הדעות״ וכדומה.

הנוסח של ד"ר שמורק על פעולה פוליטית אינו מוצלח לגמרי.[2] אני הייתי רוצה לדעת אם כתיבת מאמר פירושו פעולה פוליטית או לא. הנה, מאמר זה ב״הארץ״ שהוא הזכיר אותו, הוא פעולה פוליטית או לא? אין לנו ברירה אלא להתנהג בהתאם להחלטות הקונגרס [הציוני] על משא ומתן פוליטי.

 

יו״ר גרינבוים: לשם הבהרה אקרא את החלטת הקונגרס הציוני הי״ח [פראג, קיץ 1933] בשאלה זו:

א. משא ומתן פוליטי חיצוני עם ממשלות וחבר העמים על ידי ציונים וכיוונים ציוניים מותר רק בהסכמת האקזקוטיבה.

ב. במקרים מיוחדים רשאית האקזקוטיבה לדרוש שגם פעולות פוליטיות מסוג אחר, הנכנסות לחוג פעולתה של האקזקוטיבה, תהיינה מותרות רק לאחר הסכמתה לכך.

 

הוחלט: לדחות את ההחלטה בעניין עד לישיבה הבאה של ההנהלה, שתתקיים לאחר השיחה של נשיאות הוועד הפועל הציוני עם אנשי ה"איחוד".

 

הערות:

[1] מתוך הפרוטוקול. סדר היום: 1. לשכת עבודה אחידה; 2. דירה ללשכת הגיוס בת״א; 3. שאלות מדיניות; 4. ישיבת הוהפ״צ המצומצם.

[2] לפי נוסח שמורק ״כל פעולה פוליטית המופנית לעולם בלתי-יהודי מותרת - בייחוד בזמן המלחמה ואחריה עד שוועידת השלום תכריע את גורל א״י - רק למוסדות מוסמכים של ההסתדרות הציונית העולמית או בהסכם מלא איתם״.

 

העתקת קישור