101

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

9.8.1942

מפלוגות לבטליונים

שאלות מדיניות

מר שרתוק: ההודעה מלונדון על הקמת הבטליונים הגיעה אלינו רק באמצעות הרדיו. לא קיבלנו קודם כל ידיעה על כך, וההודעה ניתנה כמובן באותה הצורה המדינית הקיימת כיום בהתנהגות הממשלה, שאינה שוכחת אף לרגע קט על ״הספר הלבן״. אין ספק, שההחלטה באה מתוך הכרח להיענות לדרישת היהודים להקמת הבטליונים.

אגב, נודע לנו שגם הנציב העליון קיבל את הידיעה מהרדיו, והוא מבקש להחזיק ידיעה זו בסוד.

לפני ימים אחדים ביקשתי שיחה עם המפקד כאן. הקצין שאיתו שוחחתי על כך הציע לי לדחות את השיחה למספר ימים. כנראה שהוא התכוון לאחר ההכרזה בפרלמנט.

לאחר קבלת הידיעה ראינו צורך בהכרזה מצדנו, וערכתי כרוז קצר בשם הנהלת הסוכנות והנהלת הוועד הלאומי. הצנזורה הצבאית אישרה את הכרוז, אולם הצנזורה האזרחית העבירה אותו לממשלה, והחל דין ודברים איתה. בהכרזתנו נאמר: ״הוכרז רשמית״, אם כן דרשו לצטט את כל ההודעה הרשמית של הממשלה, בה מדובר גם על בטליונים ערבים. כשאי אפשר היה להגיע לידי הסכם עם הצנזור הראשי, נאלץ היה ד"ר יוסף להתקשר עם המזכיר הראשי, אבל גם טענות אלו לא הועילו. המזכיר הראשי טען, שהכרזתנו עלולה להטעות את הקהל. לבסוף החלטנו להוציא את המילים ״הוכרז רשמית״. הודענו על כך למר הולם, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, אבל הלה הודיע, שאינו יכול לשנות דבר, כי אין לו אפשרות להתקשר עם הממשלה, והנה הופתענו לראות הבוקר את הכרוז שפורסם בכל העיתונות העברית ללא כל שינוי. כנראה שהצנזור בתל אביב אישר את הכרוז מבלי לשאול את ירושלים.[2]

הודעת הממשלה מדברת סתמית על בטליונים, וגם היא מתנה את זאת בציוד, וההודעה על תוספת 1,500 נוטרים דורשת הרבה בירורים. אם הכוונה היא להשביע עוד 1,500 איש במשקים, הרי אין בזה כל תיקון, אבל אם הכוונה היא לתוספת אנשים בשכר, הרי יהיה בזה צעד גדול קדימה, וכל זה טעון בירור.

הממשלה מגדילה כמו כן את חיל המתנדבים הארץ-ישראלים עוד ל-2,000 איש וגם זה מותנה בנשק ובציוד. אנו יודעים שלעת עתה אין נשק בשבילם. הודעת הממשלה מביאה אותנו למספר פעולות נוספות. טילגרפתי לחברים ללונדון לעמוד על כך שהשם יהיה בטליון יהודי עם סמל יהודי, ואם לא יתנו את הסמל, הרי אצל השם היהודי יהיה - יחד עם השם האנגלי ״פלשתין״ - תוספת של ״ארץ-ישראל״.

עלינו לראות גם את המפקד ולדבר איתו בעניינים אלה. בדעתו לצאת לקהיר ולהיפגש שם עם המפקד הראשי ועם המיניסטר קייסי. עלינו גם לדאוג לכך שהחַפָרָּים יועברו לפלוגות היהודים בקשר עם הקמת הבטליונים.

אגב, בהיותי במפקדה התאוננתי לאי-תגובה לפניותינו הרבות. הקצין שאיתו דיברתי טען שהעניין חי, אבל רצוי שאדחה את ביקורי אצל המפקד למספר ימים. בדעתי לצאת לקהיר עוד השבוע, ביום ד' או ביום ה'. שלחתי לחברים העתק מתזכירו של מר אגרונסקי[3] על שיחתו עם הגנרל סמטס.[4] התרשמותו של מר אגרונסקי ממר קייסי אינה גבוהה ביותר. אגב, איש זה מחשיב מאוד את הנציב העליון.

אנו עומדים עתה שוב לפני שלב של הפצת שמועות על משא ומתן בין הממשלה והערבים בדבר הגשמת החלק השלישי של ״הספר הלבן״.[5] כן שמענו שד"ר מגנס[6] נפגש עם עוני עבד-אל-האדי,[7] ובשיחה התעניין עוני לדעת את מי מייצג ד"ר מגנס. אגב, כשד"ר מגנס דיבר על פדרציה ערבית וכולי וחלק היהודים בה, העיר עוני כי שאלת הפדרציה היא שאלה פנימית של הערבים, והוא אינו מוכן לדון על זאת עם לא-ערבי.

יש עתה הזמנה לכינוס אגודה בשם ״איחוד״,[8] החתומים על ההזמנה הם אנשים כמו ד"ר מגנס, גב' הנרייטה סולד,[9] מר מ. סמילנסקי,[10] ד"ר סלי הירש ואחרים. בין התנאים לחברות ב״איחוד״ הוא גם התנאי של רכישת שקל ציוני. זה בא להוכיח שהנהלת הסוכנות אינה מייצגת את כל הציונים.

יש גם פעילות פוליטית ידועה מצד הליגה להתקרבות יהודית-ערבית. מר קלווריסקי[11] ואהרון כהן[12] מ״השומר הצעיר״ נפגשו עם מספר ערבים, הם מתכוננים כנראה לצאת לביירות ודמשק. כוונתו של מר כהן היא לקשור קשרים עם החוגים השמאליים. מר קלווריסקי מוכן להתייעץ איתנו, אבל מנוי וגמור איתו לנסוע. כידוע נמצא שליחנו שם וריבוי השליחים עלול רק לסבך את העניינים.

לא פעם העברתי את הידיעות על הגשמת החלק השלישי של ״הספר הלבן״ ללונדון ולאמריקה. בממשלה הכחישו נמרצות את אמיתות הידיעה.

אין לנו השפעה על ד"ר מגנס ועל הקרובים לו, אבל בדעתי לייעץ למר קלווריסקי לא לנסוע לסוריה.

אגב, מר קלווריסקי, כמנהגו, ממשיך להציע לערבים פריטט[13] בכל - (בן-צבי: בקשר עם הקמת הבטליונים, רצוי היה לקבל מספרים סטטיסטיים על הגיוס למשך השנתיים האחרונות והיחידות שלהן התגייסו) - יש כיום שתים-עשרה פלוגות עבריות. כל ארבע פלוגות מהוות בטליון אחד. להם יש צורך עוד בחיל הובלה וכו׳.

בדין שהתנהל להלן מתח הרב פישמן ביקורת חריפה על המשא ומתן שמנהל ד"ר מגנס עם ערבים, פעולה ש״כמוה כבגידה״. קפלן הציע להעמיד את שאלת המשא ומתן שמנהל מגנס על סדר היום של הישיבה הבאה, וכך הוחלט ברוב של שלושה (גרינבוים, קפלן, שרתוק) נגד שניים (פישמן, שמורק). קפלן הביע דעתו, כי הודעת הממשלה על הקמת הבטליונים יש בה משום התקדמות מסוימת, אבל גם היא מטילה אחריות גדולה על היישוב נוכח הצורך לגייס עשרת אלפים איש נוספים. הוא הציע לדון בשאלה זו לאחר שוב שרתוק משיחותיו במצרים עם המפקד ועם השר קייסי.

מר שרתוק: אנו כל הזמן טענו נגד הממשלה בקשר עם המצב בפלוגות ה״באפס״, וטענותינו לתוספת ציוד ואימון באו מתוך נימוקים אלה המכוונים למנוע מצב רוח זה שדיבר עליו מר גרינבוים. הטיפול בפלוגות אינו כה פשוט. יש איש [שלנו] המבקר בפלוגות, וכל מקרה רציני בא לידיעתנו. מתקיימות גם פגישות עם הקצינים היהודים. נכון שמפעם לפעם פורצים דברים בפלוגות המוכיחים על קוצר רוח וגם על חינוך מדיני בלתי מספיק. אני מקווה שעצם הידיעה על הקמת בטליונים תרים את מצב הרוח בפלוגות ה״באפס״. ידענו שבתביעתנו להקמת בטליונים, אנו מקבלים על עצמנו אחריות גדולה, ובכל זאת החלטנו לעשות זאת. בתזכירנו הידוע לגנרל אוקינלק אמרנו שנוכל להגדיל את מספר המגויסים לחיל הרגלים עד 10,000 איש. בפלוגות ה״באפס״ נמצאים כיום 2,000 איש, וודאי יועברו לשם כ-1,000 איש מחיל ההובלה ומהחפרים, ופירוש הדבר שהשטר שחתמנו עליו הוא על 7,000 איש - זה יצטרך להתבטא בגידול ניכר של גיוסנו ל״באפס״.

בהתאם להחלטתנו והחלטת ועדת הביטחון, התחיל ד"ר יוסף במשא ומתן עם הרוויזיוניסטים, והוסכם לתת להם להוצאות הגיוס 800 לא״י לחודש, וזה מכספי מגבית ההתגייסות. ואשר לאימונים - אנו מוכנים לשתף את חבריהם בקורסים של משמר המולדת.

ד"ר יוסף: הרוויזיוניסטים שלחו אלי אנשים כמו האחים ירושלמי, ה' חיים סלומון ואחרים, שדרשו בכל התוקף לבוא איתם לידי הסכם. גם ה' סבירסקי בא בשם המגבית לבקש להימנע מסכסוך חדש. אנו הצענו 600 לא״י לחודש. הם דרשו 1,000 לא״י לחודש, והסכמנו על 800 לא״י. כמובן, שזה מותנה גם בזמן ובביקורת שלנו, וזה עלול גם להשתנות מדי פעם בפעם.

הרב פישמן: כשמר שרתוק מסר על מצב הרוח בפלוגות ה״באפס״ הוא מסר על מקרה של ציור ״מגן דוד״ על כובעי הפלדה של החיילים ודרישה [של הבריטים] למחוק את אלה. אינני יודע אם הבחורים היו צריכים לצייר את ״מגן דוד״ על הכובעים אבל אם כבר ציירו, לא היה מסכים בשום פנים ואופן למחיקה, כי יש בזה משום עלבון לאומי.

מר שפירא: הרוויזיוניסטים מומחים להוצאת כספים. אם איני טועה הרי המדובר היה על הוצאת 300-250 לא״י לחודש, והנה הגענו ל-800 לא״י. רצוי לקבוע בוועדת הביטחון איך עלינו להתנהג.

ד"ר שמורק: הופתעתי מאוד מהסכום שניתן לרוויזיוניסטים. בוועדה [ועדת הביטחון] דובר על מקסימום של 300 לא״י. הפיתרון שנמצא לדעתי הוא רע מאוד - (שרתוק: מה מציע ד"ר שמורק?) - אין לי כל הצעה אני רק הבעתי את דעתי.

מר קפלן: אני מציע לא לקבוע כאן שום עמדה ולהשאיר את העניין לוועדת הביטחון.

מר שרתוק: לד"ר שמורק הייתה אפשרות גמורה לכוון את המשא והמתן. הוא לא עשה זאת, אבל לאחר שמביאים לידי סידור ידוע, בא ד"ר שמורק בטענה שהפתרון הוא רע, אבל הוא אינו מוכן להציע הצעה אחרת. נכון שההקצבה גדולה למדי, אבל בכל משא ומתן מוכרחים לעשות פשרות. עד עתה גייסו הרוויזיוניסטים כ-300 איש וכנראה הגיעו לסוף היכולת. גם האצ״ל שלהם אינו מתגייס. החלטנו לתת להם 800 לא״י כמקסימום ועליהם להוכיח את ההוצאות למען הגיוס. כעבור זמן מה נבדוק את הוצאותיהם.

אני כבר מסרתי את הודעת עוני עבד-אל-האדי, ששאלת הפדרציה היא שאלה ערבית ואינו מוכן לדון עם יהודים עליה. ד"ר מגנס שאל אם עוני מוכן להסכים למינוי מנהלי מחלקות יהודים [במימשל שיקום בא״י במסגרת הפדרציה] ליד הערבים במחלקות לא פוליטיות.

הערות: