91

מכתב אל מנהל מחלקת הדואֶר, ירושלים

30.7.1942

(אנגלית)

טלפון למושב מולדת[1]

אדוני,

כפי שנודע לי, הפנתה אליך מזכירות מושב מולדת בקשה להתקנת טלפון. הנני כותב לך בזה כדי להביע תמיכה בבקשה זו בשם הסוכנות היהודית.

2. מצבו של יישוב זה נושא אופי מיוחד במינו. המושב נמצא במרחק של כ-4 וחצי קילומטר ממכשיר הטלפון הקרוב ביותר. אין ביישוב לא רופא ולא בית מרקחת. בעונת החורף, כאשר דרכי העפר סביב היישוב בלתי עבירות כמעט, נדרשות להבאת רופא או תרופות שעות רבות. היעדר טלפון מסכן את היישוב גם מבחינה ביטחונית. היישוב עומד בקרבת צינור הנפט,[2] אשר בתקופת המאורעות חובל והוצת פעמים רבות. היישוב עצמו נשרף כליל לפני שלוש שנים מכיוון שכאשר פרצה הדליקה לא ניתן להזעיק עזרה מהירה. אירעו בו כמה מקרים של חולי קשה שהסתיימו במוות וזאת במידה רבה משום שלא ניתן להשיג עזרה רפואית במהירות הדרושה.

3. היישוב מונה עכשיו כ-140 נפש. ברשותו עדר בקר גדול והוא מגדל כמויות גדולות של דגנים, שחלק ניכר מהם נצרך על ידי הצבא. כאשר מכונה חקלאית כלשהי מתקלקלת, או כאשר אחת הבהמות חולה, אין בנמצא אמצעים להזעקת סיוע מהיר. לאחרונה הוקם יישוב חקלאי בשכנות[3] והצורך במכשיר טלפון החמיר.

4. הסוכנות היהודית מבינה היטב את הקשיים הטכניים הכרוכים בהתקנת מכשירי טלפון חדשים בימים אלה, אולם נראה כי פה מדובר במקרה חריג וכי לאור הסיבות שנמנו לעיל מן ההכרח שמכשיר טלפון יותקן ביישוב מולדת.

בנאמנות,

משה שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית

הערות: