75

ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים[1]

14.7.1942

שיחות עם הרוויזיוניסטים

משא ומתן עם אגודת ישראל

מר שרתוק: הרב משה בלוי מ״אגודת ישראל״ פנה אלי בשאלה אם נכונה הידיעה, כי עומדת שוב על הפרק הקמת ועד יישובי עליון.[2] השבתי בשלילה והוספתי, שאם גם תבוא הצעה כזאת, הרי הסוכנות היהודית - ואני משער שגם הוועד הלאומי - ידחו זאת, כי פירוש הדבר שהוועד היישובי העליון יבוא במקומם. אפשר היה להבין מדברי הרב בלוי, שזו הייתה גם הנחתם.

הרב בלוי הביע משאלת ״אגודת ישראל״ בדבר קשרים אמיצים יותר בין הסוכנות היהודית ובין ״אגודת ישראל״. קיבלתי הצעה זו והודעתי לו, כי אמסור על דבר זה להנהלה. הרב בלוי הוסיף שגם ב״אגודת ישראל״ יתייעצו ביניהם ויודיעו לו על צורת הקשרים בין שני המוסדות. הוא מסר כי ״אגודת ישראל״ דנה על הגיוס והם מתקרבים להצעה שציבורם ילך לנוטרות. ב״פועלי אגודת ישראל״[3] מאורגנים 3,000 חבר, ורבים מהם באים בחשבון לתפקידי נוטרות.

משא ומתן עם הרוויזיוניסטים

מר שרתוק: הייתה לי, יחד עם ד"ר יוסף, פגישה עם הרוויזיוניסטים. עוד לפני פרסום צו הגיוס נשאלנו מתל אביב אם להכניס לוועדה המקומית שם בא-כוח הרוויזיוניסטים. תשובתנו הייתה להסכים לכניסתו בתנאי שייכנסו במסגרת המשמעת, ואחר כך באה שאלה ביחס לכניסתם לוועדות בכל הארץ, ונתנו אותה התשובה.

בפגישה הראשונה עם הרוויזיוניסטים השתתפו מצדם: ד"ר לובוצקי,[4] שוסטק,[5] ארבר,[6] וגם מר סעדיה שושני,[7] שהיה היוזם לפגישה. הצעתם הייתה ועדה משותפת לטיפול בכל העניינים האלה. כמובן שסירבנו, אבל יחד עם זאת מסרנו להם על כל הסידורים הנעשים בקשר עם ההתגייסות, וכן שלחנו להם את נוסח הכרוז של המוסדות לפני פרסומו.

לפני ימים מספר ביקשו פגישה שנייה, ובינתיים חל אצלם שינוי וההסתדרות הרוויזיוניסטית פרסמה כרוז בעד הגיוס. הפעם השתתפו במשלחת וולפגנג פון וייזל,[8] בוקשפן,[9] שטרנברג[10] ושוסטק. פון וייזל הודיע בראשית השיחה, כי הם רואים את עצמם כנציגות מוסמכת של הסתדרות הרוויזיוניסטים. עד עתה הייתה מחיצה בינם לבינינו בקשר עם הגיוס, עתה נהרסה מחיצה זו. שאלת הגיוס גרמה לפירוד בשורותיהם. הם - מצדדי הגיוס, הנמנים על המפלגה - היו במיעוט,[11] אבל עלה בידיהם להביא את התנועה הרוויזיוניסטית לקבל הצעותיהם. פון וייזל הוסיף, כי לדעתו נפלה גם מחיצה אחרת. הם אינם רואים עוד הבדל בין הפרוגרמה המדינית שלהם ושלנו, הכוונה לצבא יהודי ולמדינה יהודית, ואינם רואים כל יסוד לפירוד בינינו.

שאלתי אם הם מוכנים לחזור להסתדרות הציונית. לא הייתה תשובה שלילית, אבל פון וייזל שאל אם אנו מעוניינים בשיבתם להסתדרות הציונית. השבתי בחיוב, אבל פון וייזל העיר לי, כי רבים מבני סיעתי אינם להוטים אחרי זה.

השיחה התנהלה על יסוד ההנחה, שהמצב נשאר כמו שהוא, זאת אומרת שהם נמצאים לפי שעה מחוץ להסתדרות הציונית. הם טענו שהיישוב, וגם הם בתוכו, עומד בפני סכנה איומה של פלישה ועליהם לקבוע את הקו שעליהם לנקוט בו, והציעו שוב ועדה משותפת לשם דיון על קו הפעולה להגנה על הארץ. הוועדה גם תדון על התנהגות היישוב למחרת הפלישה. ד"ר יוסף שאל אותם אם כוונתם רק לתוכנית אחידה או גם לפעולה אחידה. התשובה הייתה: פעולה אחידה, והוסיפו: הנה, מתנהלת עתה ״מגבית ההתגייסות״ - מה יהיה חלקם במגבית זו? השבתי, כי הנהלת הסוכנות מוכנה לבוא איתם בדברים מדי פעם בפעם, להסביר להם את המצב, אבל אינה מוכנה לוועדה משותפת. יש שאלות הרבה יותר דחופות היום, מאשר התנהגותנו לאחר הפלישה, על זה מוקדם בכלל לדבר. השאלה העיקרית כרגע היא גיוס ומגבית כספית. מהן הצעותיהם בכך? תשובתם הייתה כי ביחס לגיוס דעתם כדעתנו, כי יש לחלק את הכוחות בין גיוס לצבא ובין גיוס לענייני הביטחון.

אגב, בכל שיחה הזכירו את ה״נוער״ שלהם, אבל לא את השם ״אצ״ל״, כנראה למען לא להכביד על המשא ומתן איתנו. ייתכן גם שיש פילוג חדש בין הרוויזיוניסטים, בית״ר מצד אחד מחייבים את הגיוס, ואצ״ל מצד שני המתנגד לגיוס - (גרינבוים: יש עוד אפשרות והיא שהם משאירים לעצמם את אצ״ל כרזרבה) - רצונם הוא שהנוער שלהם ישותף בפעולות האימון והנוטרות, והמגבית תהא כללית. הם יעבדו בה ויראו את כוחם איך אפשר לגייס כסף, אבל יחד עם זה הם דורשים את חלקם. יש להם מנגנון לגיוס, והם רוצים חלק למען כלכלת המנגנון. אילו היה מנגנון מוניציפאלי לגיוס הם היו מוכנים לוותר. הסברתי להם את האבסורדיות של הקמת לשכות גיוס מוניציפאליות - בדבר זה הכרחית מרות לאומית. בשיחה גם הודיעו, כי אם אנחנו לא נסכים לשתפם במגבית הם יילחמו בה ויודיעו שהיא פסולה. הסברתי להם, כי איננו רואה דרך לתת להם כספים בשביל הנוער, ובכלל ידוע שהשתתפותם במגבית אינה מעלה ואינה מורידה הרבה, ולא ייתכן שיתנו כסף לנוער לענייני ביטחון, באשר נוער זה עומד מן הצד ואין איש אחראי לפעולותיו.

הם טענו שגם אצלנו לא הכל בסדר. אמרתי שייתכן שלא הכל בסדר אצלנו, אבל אנחנו משתדלים לתקן את הדברים.

הם הציעו שיתוף פעולה. אבל הסברתי להם מה יכולה להיות תוצאת שיתוף פעולה זה, כי במקרה שלא יסכימו לדעתנו יפרשו שוב ויעשו את רצונם הם. פון וייזל השיב, שאם תהיה ועדה משותפת הרי יוחלט הדבר ברוב והם יקבלו עליהם את הדין.

אמרתי, שלמרות שההנהלה מעוניינת במקסימום של שיתוף, היא אינה גורסת שיתוף מעין זה ויש דברים שלא נוכל לוותר עליהם, כגון אחריות לפעולה וכדומה. אין אנו רוצים במלחמה איתם, אבל לא נירתע ממלחמה אם יהיה צורך בכך. קבענו שביום ה' תהיה ישיבה נוספת. הם הביעו את משאלתם שבפגישה הבאה ישתתפו גם חברי הנהלה אחרים - כוונתם לחברי הנהלה המשתייכים לסיעות אחרות.

אני מציע להחליט:

א. ההנהלה מתייחסת בחיוב לשיבת הרוויזיוניסטים להסתדרות הציונית עם כל הזכויות והחובות.[12] ההנהלה גם מוכנה להציע לוועד הפועל הציוני להסכים לכניסת רוויזיוניסטים להנהלה הציונית בתור הוראת שעה, אבל כל זה אמור בתנאי של איחוד בכל שטחי הביטחון.

ב. למסור סמכות למחלקה המדינית לנהל משא ומתן על פעולה אחידה בגיוס לצבא וכן תמיכה למנגנון הגיוס של הרוויזיוניסטים בתנאי של פיקוח. כן למצוא דרך של השתתפות בפעולות האימון של הנוער הרוויזיוניסטי - גם זה בתנאי של פיקוח מצדנו.

היו״ר גרינבוים סיכם שההנהלה מייפה את כוחו של מ״ש להודיע לרוויזיוניסטים על נכונות לחזרתם להסתדרות הציונית על יסוד חובות וזכויות שוות. להלן התקיים המשך הדיון בנושא הרחבת ועדת הביטחון. הוחלט כי אין ההנהלה מתנגדת לצירופם של מר צימרמן, בא כוח איכרי הגליל העליון וגב' בת-שבע חייקין מסיעת הפועלים לוועדת הביטחון, וכן להוספת ד"ר לנדואר ודוד אבולעפיה "מתוך הנחה ברורה שאינה רואה בזה הסכם מצדה לנציגות עדתית בוועדה".

הערות: