22

משה שרתוק במסיבת עיתונאים, תל-אביב[1]

21.6.1942

לא בהלה אלא כוננות

 לא בהלה אלא כוננות מלחמתית מלאה - זו צריכה להיות תגובתנו למאורעות המלחמה במדבר המערבי.

המאורעות האחרונים בחזית הקרובה משמשים לנו רק אזהרה נוספת וזירוז נוסף להתייצב הכן בכל כוחנו לקראת כל פורענות שלא תבוא. אנו בטוחים, כי מעמד הצבא הבריטי, וצבא אומות הברית אשר איתו, איתן ביסודו. מטרתו האסטרטגית היא לא לכבוש שטחים - ומניסיוני האישי אני יודע כמה עצומים וריקים הם שטחים אלה - אלא להכות באויב ולהנחיל לו אבידות קשות. את התפקיד הזה ממלא הצבא הבריטי באמונה ובהצלחה, ובכל זאת על הצבא הבריטי ועל היישוב להיות מוכנים לכל אפשרות וזו מטרת ההתגייסות היום.

ההתגייסות הייתה מחויבת זה מכבר מחמת מצב המלחמה בכל העולם ובמזרח התיכון, ולאו דווקא כפי שנתהווה בימים האחרונים. תוכניותינו החלו לפני זמן. היה צורך במשא ומתן יישובי מקיף, ובזמן האחרון בעוד משא ומתן עם הממשלה, כדי שאפשר יהיה להביא לפני היישוב תוכנית ברורה ומלאה.

צו הגיוס הכללי נבדל משני צווי הגיוס הקודמים:

א. בהיקף התביעה. הפעם אנו תובעים התנדבות לכל תפקידי שעת החירום.

ב. בהיקף חוגי הנתבעים. הפעם נתבעים בני כל הגילים המסוגלים לשירות פעיל, גם גברים וגם נשים.

ג. ארגון הפעולה, שמטרתו הפעם להגיע בהדרגה למצב שלא יישארו איש או אישה ביישוב בלי חלק במאמץ הכללי.

ד. בתביעת המאמץ הכספי של היישוב, לכלכלתו של מפעל ההתגייסות.

ה. בליכוד היישוב לכל חוגיו העיקריים סביב המפעל.

במדרגה ראשונה נתבעים מתנדבים לצבא, אולם יש להבין כיום את חשיבותו הרמה של חיל הנוטרים, הוא ״משמר המולדת״, שתפקידים ממדרגה ראשונה מוטלים עליו כגון שמירת החופים, שדות התעופה ועמדות צבאיות אחרות, העלולות להיהפך כל רגע למטרות התקפה מצד האויב.

הצורך במתנדבים לצבא בלתי מוגבל. אלפים נוספים דרושים לחיל הנוטרים. עד עתה התנדבו לצבא בארץ-ישראל 13,500 יהודים ובכלל זה כ-1,100 נשים. יחד עם חיל הנוטרים כבר התנדבו 20,000. אבל יש ביכולתו של היישוב לתת עוד רבבה מבלי להרוס את עמדותיו הכלכליות והחברתיות. תפקידי הנוטרות דחופים. אם אין אנו נותנים במהירות את מספר האנשים הדרוש, נוטלים אותם ממקור אחר [מהערבים].

בתור ראשון עומדים צורכי המשמר וההתגוננות בארץ, אך כבוד וחובה היא לנו להילחם בצורר בכל חזית בעולם, ובייחוד בארצות המזרח התיכון המקיפות בטבעת אש את ארצנו. ואומנם כבר נלחמו מתנדבינו בכל חזיתות המזרח התיכון: ביוון, בכרתים, בחבש ובאריתריאה ובלוב. מתנדבים יהודים השתתפו ושפכו את דמם גם בשחרור סוריה והלבנון.

מפעל ההתנדבות של האישה העברייה חדש לארץ, לעם העברי ולמזרח בכללו. התנדבות הנשים כבר נחלה הצלחה וכבוד על ידי מילוי תפקידי השירות בהצלחה. בשורות המפקדים שוררת שביעות רצון מהסתגלות החיילות העבריות למילוי חובותיהן. הנהלת הסוכנות פונה שוב אל האישה העברייה בקריאה לחזק את שורותיהן של היחידות העבריות של חיל העזר על ידי מתנדבות נוספות.

ממשלת הארץ מקדישה עתה התעניינות באוצרות הכוח האנושי של הארץ מתוך תשומת לב מיוחדת לכוחות האדם של היישוב העברי. הנהלת הסוכנות עומדת במשא ומתן עם הממשלה בעניין זה, ויש לנו הביטחון כי מתוך תפיסה מקפת של צורכי המלחמה ושל היכולות הגנוזות בקרבנו תהיה לנו היכולת לחזק את כוח התגוננות הארץ.

חיל הנוטרים, כמשטרה, נמצאים עכשיו בפיקודו של הצבא. יש דאגה להעלאת איכותו ההגנתית של חיל הנוטרים. נעשית הכשרה של סגני הקצינים של חיל זה לתפקידי פיקוד יותר גבוהים. מתברר על ידי התמרונים, כי אימונם של הנוטרים הוא במדרגה טובה ויש דאגה להשביח עוד את האימונים.[2]

הערות: